ראש השנה
דמדומי תשפ"ג: ממה יש להיזהר ב-3 הימים האחרונים של השנה?
אילו תפילות נכנסות הישר עד כסא הכבוד, מדוע צריך לשמוח כשלא מצליחים לכוון בתפילות הימים הנוראים? מספר עצות לקראת תפילות הימים הנוראים
- יונתן הלוי
- פורסם כ"ו אלול התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
1. שלושת הימים האחרונים של השנה הם בעלי חשיבות מיוחדת
עצה נפלאה לזכות על ידה בדין נאמרה על ידי בנו של רבי זושא מאניפולי, שמציע להיזהר בשלוש הימים האחרונים של השנה "שלא תהיה לו שום שייכות עם היצר הרע". ההסבר לכך טמון בדיני עדות, שם מובא כי "הדיין יכול לדון את אוהבו ולא את שונאו, ואיזהו שונא שאינו יכול לדונו? כל שלא דיבר עמו 3 ימים מחמת איבה". כלומר, לדיין אסור לדון את מי ששונא אותו ולא דיבר עימו שלושה ימים מרוב שנאה. עוד נזכיר כי בחז"ל מובא כי היצר הרע הוא השופט את הרשעים.
ממילא, כאשר האיש לא דיבר עם יצרו הרע, זה השטן, במשך 3 ימים מחמת איבה - נפסל השטן מלהיות הדיין שלו ולכן יצא זכאי בדין. אך, כאמור, בתנאי שבימים אלו לא יתקשר האיש עם יצרו הרע, ולא ישמע לו.
ראש השנה חל בימים שבת וראשון הקרובים (א' וב' בתשרי, 16.9-17.9), ועל כן הימים רביעי, חמישי ושישי - הם הימים האחרונים של השנה.
להרחבה אודות חשיבותו של היום האחרון של השנה, לחצו כאן.
למקבץ סגולות לראש השנה, לחצו כאן.
2. שברון הלב של סוף השנה מעיד על מציאותו האמיתית של האדם
על הפסוק: "עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה", מבאר ה"שפת אמת" ש"ראשית שנה" הוא ראש השנה, וממילא "אחרית שנה" הוא חודש אלול.
כלומר: כבר בראשית השנה גלוי וידוע לפני הקב"ה כיצד האדם יתנהג לאורך כל השנה, וגלוי לפניו שייכשל ויפול בחטאים, אך העיקר הוא: תחושותיו של האדם בחודש אלול. עבודת האלול מבררת ומגלה את האמת הפנימית של כל אחד באשר הוא: כאשר אדם חש בחודש אלול את הרצון והכיסופין להתקרב לבורא, ובראש השנה, יום הכיפורים וימי הסוכות מקיים את רצון ה' בשמחה – והבורא הוא בוחן כליות ולב ורואה את השברון לב שיש לאדם בסוף השנה, כשעושה את חשבון נפשו ונוכח לראות בחסרון מעשיו, והקב"ה רואה את הכובד ראש והרצינות, היראה, האהבה והשמחה וקבלת עול מלכות שמים, כי האחרית שנה מגלה מי הוא בעצם, ומהי המציאות האמיתית של האדם, שליבו נשבר כשאינו מצליח לעשות רצון בוראו.
3. כשהאדם חש שפלות הוא זוכה לרחמי שמים
חשוב לזכור את דברי חז"ל, שאמרו: "כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה", ופירשו התוספות: "שמתוך שישראל רשים – ליבם נשבר, ומרחמים עליהם מן השמים".
4. לא מצליח לכוון בתפילות? תשמח
הרב אלימלך בידרמן מבאר כי זהו חיזוק גדול לכל אחד ואחד, וכה הם דבריו: "לפעמים בכניסת החג מרגיש בלבול המוח ואינו מסוגל להתרכז כראוי בעבודתו ותפילתו, והיצר הרע, שזה השטן, מרקד כנגדו ומנסה להפילו לפח הייאוש. אולם, כל בר דעת ישמח על מצב זה, שהרי בזה מתקיים אצלו 'שרשה בתחילתה', ועל כן יהא סמוך ובטוח ש'מתעשרת בסופה' ברוחניות ובגשמיות".
הרב בידרמן מוסיף ש"אמנם אין אנו חפצים להגיע למצב זה ואנו מעדיפים לזכות להרחבת הדעת מתוך רוגע ושמחה, אך כאשר הקדוש ברוך הוא מסובב כך את עולמו עליו לקבל את זה באהבה ולדעת שגם זה לטובה ולברכה".
5. לכוון את פירוש המילים בלבד
הרבי אליהו לופיאן זצ"ל סיפר שרבי הירש ברוידא (חתנו של הסבא מקלם זצ"ל) אמר לו שלא ישתדל להכריח את עצמו להתפלל בהתרגשות, אלא יתפלל ויכוון פירוש המילים בלבד, ואחרי זמן שמתפללים בכוונה פתאום באה התעוררות ומרגישים דבקות. "אני מכיר תודה לרבי הירש על זה", הוסיף רבי אליהו, "פעמים באה לי התעוררות כמו נפתח מעיין בלב באמצע שמונה עשרה, ולפעמים בסוף שמונה עשרה".
6. נשים העסוקות בטיפול בהורים מבוגרים או בילדים קטנים - תפילותיהן הקצרות עולות ישירות עד כסא הכבוד
עוד היה אומר הרב אליהו לופיאן כי "יש לי בקבלה, שהנשים שנמצאות בבית בימים נוראים ומטפלות בילדים – הן אינן זקוקות לכל התפילות וכל האווירה שיש בבית הכנסת בשביל שהתפילות שלהם יעלו למעלה. יש להן צינור ישיר עד למעלה, עד לכסא הכבוד, ובכמה מילים שיש להם אפשרות לומר ולהתפלל – הם מתקרבים לכסא הכבוד עם כח הציבור שעומד שעות ארוכות ומכתיר ומבקש ומתחנן מאת המלך הקדוש היושב על כסא רם ונישא".
בענין זה מובא בקובץ "צדיק כתמר יפרח" מובא בשם הרב שטיינמן, ש"אם המטפלת בילדיה ובקושי מצליחה לפתוח את המחזור בימי ראש השנה – אין לה מה לדאוג מזה איזה שנה יהיה לה. אדרבה, בזכות המצווה הזאת שצריכה לעשות, שמטפלת בילדיה, תזכה לשנה טובה. והחפץ חיים אמר לאשתו בזמן שהיו הילדים קטנים שהיא פטורה מלהתפלל".
הרב זמיר כהן עונה על השאלה: האם אפשר להשתנות ממש לפני ראש השנה?
הרב רפאל אוחיון מדריך באופן מעשי, כיצד נגיע לניצול מקסימלי של ראש השנה: