המכתב שלא יישלח לעולם
ישר נזכרתי בך – לא שאי פעם שכחתי
אנשים טובים שהתגלגלו איתי לשם אמרו לי – קחי דף ועט, תכתבי מכתב לרבי לוי יצחק, תספרי למי את סולחת ומה המעלות הטובות שיש באותו אדם. המכתב שלעולם לא יישלח
- המכתב שלא יישלח לעולם
- פורסם כ"ח אלול התשע"ז |עודכן
(צילום: shutterstock)
לחברה שהיתה כמו אחותי,
את כל כך רחוקה ממני היום, אבל בלב את הכי קרובה שיש. היו לנו תקופות יפות ותקופות טובות פחות, הרבה לכלוך ודמעות עברו בינינו.
את יודעת, אחותי, שעד היום אני נזכרת בך ועולות לי דמעות. אני בוכה מהזיכרון שלך, כי אני אוהבת אותך כל כך, ודווקא את הפכת לאויב הכי גדול שלי... קשה לי לחשוב על הימים האלה, על השנה המזעזעת הזאת שנלחמנו אחת בשנייה בכל הכוח. ואז בא הנתק, שאולי כלפי חוץ היה נראה שהוא לא מעניין אותי, אבל הוא קרע לי את הלב כל יום, והרטיב לי את הכרית בדמעות כל, אבל כל לילה. אחר כך נרגענו. ביקשתי סליחה, ואז גם את, וחזרנו לדבר. אבל שום דבר לא חזר להיות כמו שהיה. היה משהו שעמד באוויר ולא נתן לי לנשום מלוא ראותי. ואז התחתנת, ונעלמת לכולנו מהנוף. התקשרת מידי פעם להגיד חג שמח, אבל זאת לא היית את. זאת לא החברה הכי טובה שלי, שפעם היתה כל העולם שלי...
ובזמן האחרון גיליתי על עצמי – שפשוט לא סלחתי לך.
פשוט – כי כל אזכור של השם שלך הפך לי את מצב הרוח לקודר, וכל שיחה אקראית אודותיך גרמה לי לבכות. ושאלתי את עצמי ואת אלוקים – איך, איך סולחים באמת? מכל הלב? איך מנתקים את הרגש השלילי מזיכרונות?
ואז הגיע חודש אלול, ואני הגעתי לר' לוי יצחק מברדיצ'וב. אנשים טובים שהתגלגלו איתי לשם אמרו לי – קחי דף ועט, תכתבי מכתב לרבי לוי יצחק, תספרי למי את סולחת ומה המעלות הטובות שיש באותו אדם. ישר נזכרתי בך, לא שאי פעם שכחתי. אז כתבתי שאני סולחת לך. ולא ידעתי איך ממשיכים, אז התחלתי לכתוב את המעלות שלך. ותתפלאי – אבל זה לי כל כך קל... כי אז גם נזכרתי בכל הימים המושלמים, הצחוקים והטיולים שלנו, והרגשתי – בפעם ראשונה מאז שרבנו – כל כך טוב לחשוב עליך. פתאום נעלם לי הטעם החמוץ מהפה. פתאום לא הרגשתי איך העיניים מתחילות להתרטב.
ואז לקחתי את הדף, קפלתי אותו והכנסתי אותו לתוך הקופסא שעל יד ציונו של הרבי הצדיק, סנגורן של ישראל. הקופסא הזאת, שהיתה מלאה עד גדותיה במכתבים של אנשים שהצדיק פתח להם את הלב. מה שאני רוצה להגיד זה שבאותו יום החלטתי שאי אפשר למחוק את הדברים הרעים, אבל גם לא את הטובים. ואם אני חייבת לזכור אותך במשהו, כי גם אי אפשר לשכוח, אז עדיף לי לזכור את התקופות הכי יפות ונעימות שעברנו ביחד. מסתבר שמעט מהאור דוחה הרבה מן החושך.
רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>