המחבלים ריססו את הרכב ובני הזוג נותרו בריאים ושלמים

באחת מהרצאותיו המאלפות, סיפר הרב אליהו עמר את הסיפור הבא, והעניק עצה נפלאה לחסימת פי המקטרגים: לפני שמונה שנים בערב ראש השנה תש''ע, זכו ר' משה מורנו ואשתו לנס. בשעת לילה מאוחרת נסעו השניים לביתם שבישוב ''מעלה אפרים'' בשומרון.

בדרך החל לסנוור אותם רכב שנצמד אליהם מאחור. ר' משה אפשר לרכב לעקוף אותם. החלטה שהתבררה כטעות חמורה.

הרכב עקף וחסם את הכביש, מתוכו יצאו 3 מחבלים עם נשק, 'ו'ריססו'' את הרכב. השמשות התנפצו, הצמיגים נוקבו והפח חורר לחלוטין. הרב ורעייתו, למרבה הנס, נותרו בחיים.

המחסניות התרוקנו – והמחבלים חזרו לרכבם על מנת לקחת מחסנית חדשה ולהשלים את מה שהתחילו.

ר' משה ורעייתו ניצלו את ההפוגה הרגעית במטווח וזינקו אל עבר התהום שהיתה לצד הכביש, תוך כדי שהם נחבלים מהסלעים ונשרטים מהקוצים... לאחר הדרדרות ממושכת הגיעו לעומק של 30 מטר מהכביש. תוך כדי חבלות ומכות יבשות, בנוסף לקליע שספג ר' משה ברגלו.

המחבלים ירו קצת בחושך, נכנסו לרכב וברחו.

מה עושים כעת בוואדי, בעומק של 30 מטר?!

מכשיר הסלולארי שהיה בכיסה של האישה נותר שלם למרות התופת היה התשובה. הם חייגו לכוחות הביטחון שהגיעו במהירות, חילצו אותם והטילו סגר על כל האזור, עד שנתפסו המחבלים.

לאחר מספר חודשים הם ערכו סעודת הודיה על הצלתם ממוות בטוח והיוותרותם בחיים למרות הסכנה העצומה בה היו.

בסעודה נעמד אחד מידידי המשפחה ונשא דברים נרגשים: "הצבא שחקר את זירת הפיגוע, נותר עם שאלה לא פתורה. כיצד הצליחו להוציא שיחת טלפון מעומק הוודאי. כאשר אף על הכביש אין קליטה?!"

"ואני חושב", אמר הידיד, "שיש לי תשובה. הרב מורנו קיבל על עצמו לסגור את הטלפון הנייד שלו כאשר הוא בבית הכנסת. כעת הוא בשיחה עם בורא עולם, וכולם יכולים להמתין. שלא כמו אותם אלו שבאים להתפלל, מניחים את הקב''ה בממתינה ומדברים עם החברים.

"להבדיל, כשאדם נכנס לביקור בשגרירות, מבקשים ממך להניח את הסלולרי בעמדת השמירה. כאן רוצים לעבוד בשקט. אנשים ממתינים שעות, בלי הנייד. בבית המשפט, אם מצלצל הנייד במהלך הדיון - זהו בזיון בית המשפט, ונקנסים על כך.

"אז למה שאדם נכנס לבית ה' – שכיום, כשאין לנו את בית המקדש, בית הכנסת הוא מקום השראת השכינה - הסלולרי פעיל?! האם אין בזה ביזיון לקדושת המקום?! כאשר ר' משה ניתק את הקליטה לכבוד ה', בבית הכנסת, הקב''ה פתח לו קליטה מיוחדת מתוך הוואדי. מידה כנגד מידה".

הרב עמר סיים את דבריו באמרו: אם אדם חוסם את פיו בבית הכנסת מלדבר שם דברי חולין, הקב''ה במקביל יחסום את כל המקטרגים שמדברים עלינו בשמים. מידה כנגד מידה - ''חתום פי שטן ואל ישטין עלינו''.

המשאלה הזו יכולה להתגשם, והיא בידינו. כעת זה הזמן לקבל קבלה קטנה - ''אני לא מדבר בזמן בבית הכנסת ובבית המדרש'', או: אני מכבה את הסלולארי כאשר אני שוהה בבית ה'. כך נפסק להלכה בשולחן ערוך, ואם יש משהו חשוב ודחוף שאינו סובל דיחוי – ניתן לצאת החוצה ולדבר שם. קבלה נפלאה כזו, לכבוד ה', תזכה אותנו בשפע ממרומים.