צום גדליה דחוי תשע"ח – מה שונה בו?

צום גדליה הוא יום שלישי בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם, ונכבית גחלת ישראל הנשארה, ומהריגתו התגלגלה גלותם. כמו שמבואר כל זה בספר ירמיה, (פרק מ ואילך). ובשנה זו (תשע"ח), חל יום ג' בתשרי בשבת, ומכיון שאסור להתענות בשבת, נדחית התענית להיום, יום ד' בתשרי.

צום גדליה שוה מבחינה הלכתית, בכל עניניו, לשאר התעניות, ודינים אלו מבוארים אצלינו בהלכות תענית שבעה עשר בתמוז.

צום גדליה - צום דחוי
כתב רבינו ירוחם, שגדליה בן אחיקם נהרג ביום ראש השנה, ומכיון שאסור להתענות ביום ראש השנה, שהרי יום טוב הוא, תקנו להתענות למחרתו, כלומר ביום ג' בתשרי. והביא דבריו מרן בבית יוסף. (ס"ס תקמט). וכן כתב המאירי, שגדליה בן אחיקם נזכר במסכת סופרים, שנהרג ביום א' בתשרי, אלא מפני שהוא יום טוב קבעו את התענית למחרתו. וכן כתב הרד"ק.

הלכה פסוקה בידינו (באורח חיים סימן תקנט), שכאשר חל יום התענית בשבת, ומחמת כן הוא נדחה ליום ראשון, פטורים "בעלי הברית", שהם, המוהל הסנדק ואבי הבן מלהתענות. ולדוגמא, יום תענית תשעה באב שחל בשבת, הרי הוא נדחה ליום ראשון, ובעלי ברית אוכלים בו. וכן יש עוד מקרים בהם מיקלים יותר בתענית דחויה, מאשר ביום התענית ממש.

ולפיכך, לאור מה שכתב רבינו ירוחם שצום גדליה היה צריך לחול ביום ראש השנה אלא שהוא נדחה תמיד מפני יום טוב, כתב בספר טורי זהב (לרבי דוד הלוי אב בית הדין בלבוב, מגדולי נושאי כליו של מרן השלחן ערוך), שנראה לכאורה שאם יש מילה בצום גדליה, אין בעלי הברית צריכים לצום מפני שהוא צום דחוי. אלא שיש לחלק ולומר, שבדרך כלל ניכר הדבר שהתענית דחויה, ולמשל צום תשעה באב שחל בשבת, שהכל יודעים שהוא צריך לחול בשבת, ומפני כבוד השבת הוא נדחה ליום ראשון. אבל בתענית גדליה שאין הדבר ניכר שהיא דחויה, שהרי בכל שנה היא נדחית, יש לומר שאין לנהוג בה היתר לבעלי ברית. וכן חילק הגאון רבי יהודה עייאש, שמסברא נראה שאין להקל בזה בכל צום גדליה, אלא רק בתענית שהיא נדחית והכל יודעים שהיא דחויה. וכן הכריע להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

לפיכך בשנה שצום גדליה חל באמצע השבוע, דינו כדין שאר תעניות, ואסורים בעלי הברית לאכול בו.

אולם בשנה זו בלאו הכי התענית דחויה, ולכל הדעות יש להקל יותר בתענית זו מאשר בתענית אחרת. וכפי שנתבאר.