יום כיפור בפתח: הלכות מנחה ותפילת נעילה

בתפילת מנחה מתעטפים בטלית. ואם פשט טליתו לאחר תפילת מוסף, ועברה חצי שעה ויותר, יתעטף שוב בברכה, אבל אם רק הוריד את טליתו ללכת לבית הכסא, או שנפלה טליתו מעליו, כשחוזר להתעטף לא יברך. והוא הדין בכל ימות השנה, שכלל גדול בידינו 'ספק ברכות להקל' אפילו נגד מרן השלחן ערוך. (שנד)

קריאת התורה

קוראים שלושה עולים בפרשת איסורי עריות, כדי לרמוז שכשם שהקב"ה הזהירנו שלא לגלות ערוה, כך הוא יתברך לא יגלה חרפתנו בעוונותינו. וגם כדי שמי שנכשל בעריות או בנידה, ישוב בתשובה כשישמע קריאה זו. (שנה)

העולה השלישי יאמר קדיש לאחר ההפטרה, ואחר כך יחזירו את הספר תורה ויאמרו "מזמור לדוד הבו לה' בני אלים", ויאמר השליח ציבור קדיש קודם תפילת העמידה. (שנח)

כהן שחשקה נפשו מאוד לעלות לעליית שלישי במנחה, כדי לקרוא את הפטרת יונה, יש לו על מה לסמוך, רק שיכריז השליח ציבור: "אף על פי שהוא כהן, יעלה למפטיר". (שס)

תפילת נעילה

זמן התפילה

זמן תחילת העמידה של תפילת נעילה הוא חצי שעה לפני השקיעה. ויתחילו קודם לכן בפיוט 'אל נורא עלילה' בשמחה ובהתלהבות של קדושה. ומפני שזמנה מצומצם, צריך השליח ציבור לקצר מעט במנגינה, כדי שיגיע לברכת כהנים מעט קודם שקיעת החמה, ויסיימו ברכת כהנים קודם השקיעה. (שסב, שע)

ברכת כהנים

אם נמשכה תפילת הנעילה לאחר השקיעה, ישאו הכהנים את כפיהם בברכה בבין השמשות. (שסז)

והטעם לזה, כי יש לצרף את דעת הראבי"ה ועוד, שברכת כהנים נאמרת גם בלילה, וכן כתב מהרי"ל, שאף אם נמשכה תפילת נעילה בלילה, מכל מקום הכהנים נושאים כפיהם בברכת כהנים, ואף על פי שאין מקריבים קרבנות בלילה, מכל מקום כיון שהאיברים של הקרבנות שנזרק דמם ביום, קרבים כל הלילה, לפיכך רשאים הכהנים לישא את כפיהם ולברך ברכת כהנים גם בלילה. ורבנו מנוח כתב, מנהג קדמונינו להתחיל תפילת נעילה קרוב לבין השמשות, ואף על פי שחותם בה 'ברוך אתה ה' מקדש ישראל ויום הכיפורים', וכבר הוא צאת הכוכבים, אין כאן משום ברכה לבטלה, שהרי מוסיפים מחול על הקודש, הלכך קודש הוא. והנהיגו כן כדי שלא יפשעו במצות תוספת מחול על הקודש. ובלאו הכי, בין השמשות שלנו, שהוא שלשת רבעי מיל [13.5 דקות זמניות] לאחר השקיעה, אינו אלא לדעת רבי יהודה, אבל לרבי יוסי כל זמן זה, יום גמור הוא. וכתב המשנה ברורה (ביאור הלכה סימן תטו ס"ג), שמן הדין בודאי שהלכה כרבי יוסי, וכן מבואר בגמרא (מסכת פסחים ב ע"א) שעד צאת הכוכבים יום הוא, אלא שרק לענין שבת מחמירים כרבי יהודה. ואף לרבי יהודה, שמא בין השמשות יום, לכן בודאי שרשאים הכהנים לישא את כפיהם בזמן זה. ויש לצרף גם את דעת רבנו תם וסיעתו שכל זמן זה יום גמור הוא לכל דבר, עד קרוב לשעה לאחר השקיעה. ומה גם שמניעת נשיאות כפים לברך את העם בתפילת הנעילה תגרום צער לקהל ישראל המצפים לברכה בעת רצון כזאת, שהיא גולת הכותרת של היום הקדוש. כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל.

אם נמשכה חזרת השליח ציבור של תפילת נעילה עד צאת הכוכבים, לא ישאו הכהנים את כפיהם. (שסז)

יש מבני אשכנז הנוהגים שאין נושאים את כפיהם בנעילה כלל. (שסז)

סליחות

אחר תפילת הנעילה מאריכים קצת בסליחות עד כעשרים דקות לאחר השקיעה, כדי שיגיע צאת הכוכבים ויוכלו לתקוע בשופר ללא חשש. ואף על פי שמן הדין מותר לתקוע בבין השמשות, אולם הנכון לאחר את התקיעות, מפני עמי הארץ שממהרים לאכול לאחר התקיעות מיד, ואם יאכלו בבין השמשות יכשלו בספק איסור כרת. (שעו)

ה' הוא האלוקים

המנהג לומר בסוף הסליחות פסוק "שמע ישראל" ו"ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד". ומנהג בני אשכנז לומר "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד", שלוש פעמים. ונהגו לומר פסוק "ה' הוא האלוקים" ז' פעמים, ואחר כך פסוק "קראתי בכל לב, ענני ה' חוקיך אצורה", שבע פעמים. (שעג)

תקיעות

בקדיש שלאחר הסליחות, תוקע תשר"ת תש"ת תר"ת פעם אחת. ולאחר הקדיש תוקע תרועה גדולה. ומנהג בני אשכנז לתקוע רק תקיעה אחת. (שעג)

אנוס

נאנס ולא התפלל נעילה, אין לו תשלומים להתפלל ערבית שתים. (שע)