יום בריאות הלב העולמי: ירידה משמעותית בתחלואת לב בארץ בשנים האחרונות

השבוע יחול יום בריאות הלב העולמי, והאיגוד הקרדיולוגי הישראלי, יחד עם העמותה הישראלית למחקרים מספקים לקהל הישראלי מידע מקיף על מצבו של הלב הישראלי הממוצע.

לקראת יום בריאות הלב העולמי, מתפרסים כעת ממצאים של מחקר רחב היקף במיוחד, אשר התבצע במשך 16 שנים – משנת 2000 ועד שנת 2016. המחקר התבצע ב-23 בתי חולים בארץ, בעיקר במחלקות הקרדיולוגיות, אך גם במחלקות הפנימיות ובמחלקת טיפול נמרץ.

מחלות לב הן גורם התמותה השני בארץ – לאחר מחלת הסרטן. עם זאת, ישראל היא מן המדינות היחידות בעולם שבהן מחלות הלב הן רק גורם התמותה השני, ולא הראשון. הסיבה לכך היא הטיפול הקרדיולוגי המתקדם אשר ניתן בארץ לחולי לב. ב-15 השנים האחרונות, התמותה בארץ כתוצאה ממחלות לב ירדה ביותר מ-50%. לשם השוואה, בשנת 200 נפטרו כ-20% מחולי הלב בתוך כחודש מאירוע הלב שעברו. לעומת זאת, בשנת 2016 נפטרו בתקופה מקבילה 7.5% מן החולים בלבד.

ישנה ירידה קלה במספר הנשים אשר חולות במחלות לב, אך לעומת זאת ישנה עלייה קלה בקרב הגברים החולים – ומרבית חולי הלב בארץ הם גברים, בפער משמעותי: 79% מחולי הלב הם גברים, לעומת 21% נשים. אירוע לב ראשון מתרחש אצל גברים בגיל הממוצע של 64, ואילו אצל נשים עומד הגיל הממוצע על 74. ההערכה היא שההבדל בגיל בין גברים לנשים נובע מן השינויים ההורמונאליים שמתרחשים אצל נשים בגיל המעבר.

כאשר מתרחש אירוע לב, התסמינים שלו שונים בין גברים לבין נשים. אצל גברים יופיעו תסמינים כמו לחץ בחזה, כאב אשר מקרין לידיים ולצוואר, הקאות, בחילות ועוד. אצל נשים יופיעו תסמינים כלליים יותר ומובהקים פחות, כמו חולשה, הזעה, עייפות ובחילות.

על פי נתוני המחקר, כמעט חצי מאירועי הלב המתרחשים בארץ הם אירועים חוזרים. כלומר, אדם שכבר עבר אירוע לב אחד נמצא לאורך שנים רבות בסיכון מוגבר לאירוע לב נוסף. בנוסף, אירועי לב חוזרים הם לרוב חמורים יותר מן האירוע הראשון, ויש בהם סיכון תמותה גבוה יותר. בנוסף 50% מאירועי הלב החוזרים אינם מתרחשים באותו עורק חסום כמו בפעם הראשונה, אלא בעורק לב אחר.

60% מן החולים שעברו אירוע לב קשה – ימותו בתוך 10 שנים מן האירוע. לנתון זה ישנן סיבות רבות, החל מחוסר היענות של החולים לטיפול התרופתי המוצע להם, וכן אי הקפדה על אורח חיים בריא, המשך עישון ועוד.

כ-50% מן הלוקים בהתקפי לב לא מספיקים להגיע בזמן לבית החולים, כך שההתקף מתרחש כשהם נמצאים בביתם או במקום אחר. 85% מחולי הלב אשר מגיעים לבית החולים מגיעים בכוחות עצמם – וזאת למרות ההמלצות הברורות הניתנות לחולי לב, להזמין אמבולנס על מנת לקבל טיפול רפואי כבר בשטח או בדרך לבית החולים. יש לציין שהגעה מוקדמת לבית החולים היא בעלת משמעות רבה בסיכויים לשרוד לאחר התקף לב.

הנתונים שנאספו ופורסמו השבוע מציינים כי מידי שנה נערכים בישראל 250 אלף בדיקות אקו לב, ו- 45 אלף צנתורים, כמו גם 5000 השתלות של קוצבי לב ו-4000 ניתוחי לב פתוחים – כל זאת על ידי 850 קרדיולוגים בכל בתי החולים בארץ.

פרופסור רן קורנובסקי, נשיא האיגוד הקרדיולוגי הישראלי אשר מכהן גם כראש מערך הלב במרכז הרפואי בילינסון, אומר כי הרופאים גאים בכך שרפואת הלב בישראל נמצאת בחזית הקדמה הרפואית והטכנולוגית בעולם, כאשר הדבר נוגע הן למניעה של מחלות לב והן לטיפול במחלות אלה. למאות זאת, אומר קורנובסקי, מחלות לב הן עדיין גורם תמותה משמעותי וישנה תחלואה רבה במחלות אלה, למרות הירידה המשמעותית בשנים האחרונות.

פרופסור אילן גולדנברג, מנהל המחלקה הקרדיולוגית במרכז הלב של המרכז הרפואי שיבא (תל השומר), אומר כי עדיין קיימים אתגרים לא פשוטים בכל הנוגע למחלות לב, כמו הניסיון למנוע אירועי לב באמצעות שינוי של אורח החיים, והניסיון למנוע מחלות רקע כמו סוכרת או יתר שומנים בדם, אשר מהוות גורם סיכון לאירועי לב.