חדשות בארץ
סוף לסוף השבוע הארוך: התוכנית כנראה לא תצא לפועל
במקום התוכנית להנהגת סוף שבוע ארוך 6 פעמים בשנה, ככל הנראה תיכנס לתוקף החלטה על קיצור שבוע העבודה בשעה שבועית אחת
- הידברות
- פורסם ה' תשרי התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
התוכנית להפעלת סוף שבוע ארוך בישראל אחת לחודשיים ככל הנראה לא תצא אל הפועל, בסופו של דבר. במקום התוכנית הזו, תופעל תוכנית אחרת, אשר תקצר את שעות העבודה בשעה אחת מידי שבוע. ההחלטה על קיצור שבוע העבודה עתידה להיות מאושרת מיד לאחר שהכנסת תשוב מפגרת החגים.
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, הוא שיזם את הניסיון לקצר את שבוע העבודה או להנהיג סוף שבוע ארוך 6 פעמים בשנה. ועדת גרונר, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, כמו גם משרדי הכלכלה והתיירות, המליצו על הרעיון של סופי שבוע ארוכים אחת לחודשיים במהלך השנה, אולם ההחלטה הסופית נמצאת בידיהן של הממשלה ושל ההסתדרות. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ערך לאחרונה מו"מ ארוך עם השר אלי כהן, ומסתמן כי הנטייה היא לא להנהיג את סוף השבוע הארוך, אלא לקצר את שבוע העבודה במשק בשעה אחת. צפויה פגישה נוספת של ההסתדרות מיד לאחר החגים, לסיכום הנושא, משום שההחלטה על קיצור שבוע העבודה לא תשפיע על חלק מעובדי המשק, בעיקר העובדים במקצועות חופשיים, כמו עורכי דין, רופאים, רואי חשבון וכן הלאה. השכירים הכפופים להם, לעומת זאת, ייהנו מקיצור שעות העבודה.
יש לציין שהעלות של קיצור שבוע העבודה בשעה למשק נמוכה יותר מזו של הנהגת סוף השבוע הארוך, משום שמשמעותה הורדה של 4 ימי עבודה בשנה, במקום 6.
ע"פ השר כהן, העובדים בישראל מועסקים שעות רבות מאד ביחס לממוצע במדינות ה-OECD. במרבית המדינות שבוע העבודה הוא בן 40 שעות או פחות, ואילו בישראל עומד שבוע העבודה הממוצע על 43 שעות שבועיות. ההפחתה של שעות העבודה עתידה, לדבריו, לצמצם את השחיקה של העובדים ולשפר את איכות החיים של העובדים בישראל, כמו גם להעניק דחיפה כלכלית לענפים כמו מסחר ותיירות.
בסוף חודש מרץ האחרון נחתם הסכם קיבוצי בין שרגא ברוש, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, לבין ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות. בהסכם הוחלט לקצר את שבוע העבודה ל-42 שעות, באופן של הפחתת שעה בשבוע – אלא אם כן יונהג במקום זה סוף שבוע ארוך.
כך או כך, יש צורך באישור של שר הרווחה, חיים כץ, על מנת להוציא לפועל את אחת מן התוכניות. התוכנית שתיבחר היתה אמורה להיכנס לתוקף כבר ב-1 ביולי השנה, אך נדחתה, וככל הנראה תיכנס לתוקף באיחור של חצי שנה, ב-1 בינואר 2018. משמעות ההסכם הוא הגדלה של שכר המינימום השעתי ב-2.7 אחוזים, כלומר מ-26.88 ₪ ל- 27.62 ₪, על מנת ששכרם של העובדים לא ייפגע כתוצאה מקיצור שבוע העבודה. הנפגעים העיקריים מן התוכנית יהיו העצמאים והעסקים הקטנים, אשר יידרשו לשלם יותר עבור שעת העבודה שהופחתה, כולל כל עלויות השכר, שעות נוספות, פיצויים וכו'.