מהי עבודתו של 'צייד ההוריקנים' ואיך הוא מציל חיים?

תודו ש'צייד הוריקנים' נשמע כמו תפקיד יוצאת דופן, גם אם לא בהכרח כזה שהייתם רוצים לעצמכם. איאן סירס האמריקאי נושא בדיוק בטייטל הזה: צייד הוריקנים. בהכשרתו הוא חזאי, והוא עובד עבור מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה של ממשלת ארצות הברית. בכל פעם כשסופת הוריקן מתקרבת לחופי אמריקה הוא טס במטוסים שמתרוממים היישר אל עין הסערה כדי לאסוף נתונים שיעזרו לחזות לאן הסופה תתקדם וכמה חזקה היא תהיה, כך שיהיה ניתן להיערך אליה על הצד הטוב ביותר.

נשמע כמו עבודה מסוכנת? סירס אוהב להתבדח שהחלק המסוכן ביותר בעבודה שלו הוא לא הטיסה דרך ההוריקן אלא הנהיגה אל המטוס. אבל הוא מודע לכך שזו איננה עבודה רגילה. "לכל הוריקן יש אישיות משלו", הוא מסביר. "הם כולם שונים זה מזה. חלק מהם 'כעוסים', חלק צייתנים. עד שמגיעים להוריקן יש הרבה פעמים מזג אוויר יפהפה, ואז העננים מתחילים להיות צפופים והמטוס מגיע לטבעת הגשם החיצונית של ההוריקן, ואז יודעים 'זה הזמן לעבודה'".

העבודה הזו מתאפשרת בשל העובדה שהמטוסים בהם ממריא סירס אל עין הסערה הם למעשה תחנות חיזוי אוויר ניידות. הציוד הטכנולוגי במטוסים מודד לחץ אוויר, לחוץ, טמפרטורה, ואת הכיוון והמהירות של רוחות ההוריקן. הוא גם אוסף נתונים על מיקומה המדויק של הסופה, המבנה שלה ועוצמתה. כל הנתונים הללו מועברים בזמן אמת למרכז ההוריקנים האמריקאי, ומוזנים לתוך מחשבי על שחוזים היכן ההוריקן יפגע. התחזיות הללו משמשות את הרשויות כדי להכין את התושבים לסופה ולהוציא צווי פינוי במידת הצורך.

'צייד הוריקנים' הוא עבודה מתישה. סירס לעיתים קרובות עובד במשך 12-13 שעות ביממה. והרוחות העזות גורמות לטיסה להרגיש יותר כמו רכבת שדים מטיסה רגילה. מה נותן לו את הכוח להמשיך? הסיפוק, הוא אומר. בסופו של דבר, הנתונים שהוא אוסף בטיסות הללו מצילים חיים. "יש סיפוק גדול כשנוחתים", הוא אומר. "מרגישים שזו עזרה לזולת אמיתית, שאנחנו באמת מסייעים לאנשי ארצנו".

האם זה לא מפחיד לטוס ישר אל מרכזה של סופה משתוללת? במידה מסויימת, אומר סירס, הפחד תמיד נשאר. "מי שמתרגל לזה אי פעם הוא במקצוע הלא נכון. צריך לרכוש כבוד לכל הוריקן ולאתגרים שהוא מביא איתו. אנחנו רוצים לבצע את העבודה שלנו באופן בטוח, ואנחנו יכולים לעשות אותה באופן בטוח כי יש לנו הרבה ניסיון, כי אנחנו טסים עם תוכנית ברורה, וכי אנחנו מכבדים את איתני הטבע ולכן תמיד מקווים לטוב ביותר אבל גם מוכנים לגרוע ביותר".

בתור החזאי היחיד בצוות המטוס, זו האחריות של סירס לאבחן איזורים מסוכנים במיוחד של ההוריקן ולהזהיר את הטייס שלא לטוס בכיוון הזה. "אבל לפעמים", הוא נאנח, "רק אחרי שאנחנו מוצאים את עצמנו בסיטואציה מסוימת, אנחנו יודעים שבעתיד נצטרך להיזהר מפני מצב כזה".