האם אפשר להשתתף בהתרת נדרים בשידור חי, ברדיו או בלוויין?

נוהגים לעשות "התרת נדרים" בבית הכנסת, בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים אחרי הסליחות, כדי להינצל מעונש נדרים שנדר במשך כל ימות השנה, ונוהגים לעשות ההתרה אחר אמירת הסליחות קודם תפילת שחרית, וכן נוהגים בליל יום הכיפורים לפני תפילת ערבית, לומר נוסח "כל נדרי", שעניינו גם כן נוסח להתרת נדרים.

אולם יש לדעת, שהדבר ברור שאי אפשר לסמוך על התרות נדרים הללו, לגבי הנדרים שנודר האדם במשך השנה, משום שיש הרבה פרטי דינים חמורים בהלכות נדרים שאינם מתקיימים בהתרות אלו, ולמשל, כאשר אדם רוצה להתיר את נדרו, עליו לפרט את נדרו בפני חכם, ושימצא החכם פתח להתיר את הנדר בחרטה. והרי תנאי זה אינו מתקיים בהתרת נדרים שעושים בבית הכנסת, שהיא התרה כללית בלבד. וכתב הריב"ש (רבנו יצחק בר ששת ז"ל שחי לפני כשש מאות שנה, והיה תלמידו של הר"ן ועוד), שביטול הנדרים שיש בנוסח "כל נדרי" אין הכוונה להתרת הנדר כלל, אלא דרך בקשה מה' יתברך. וכן כתב בנימוקי יוסף, שאומרים כן דרך תפילה לה' שלא יכשלו ושלא יענשו על הנדרים והשבועות של שנה שעברה, ושיהיו שביתין ושביקין לפניו יתברך כאילו לא היו.

ובאמת שדעת כמה גאונים וראשונים שאין לומר כלל נוסח "כל נדרי", משום שאין הנדרים מותרים בהתרה זו, ואדרבא, מתוך כך שעושין התרת נדרים, יבואו עמי הארץ לידי זלזול בענייני שבועות ונדרים בחושבם שעל ידי אמירת "כל נדרי" מותרין כל נדריהם.

ומכל מקום פשט המנהג לומר נוסח "כל נדרי" וכן נוהגים אנו לומר נוסח "התרת נדרים" או "התרת קללות" בערב ראש השנה ובערב יום כפור, ויש בזה טעמים גם על פי דברי רבותינו המקובלים. ופסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שניתן להשתתף בהתרת נדרים זו, אף אם נמצא בביתו, ושומע שעושים התרה דרך הרדיו בשידור חי, או בשידור לוויין וכדומה, שאין צריך שמיעת קול המתירין ממש, ודי בשמיעתם דרך רדיו, וצריך שתהיה דעת המתירין גם על אותם שנמצאים בביתם ושומעין ההתרה דרך הרדיו. וכן היה נוהג מרן זצ"ל במשך שנים, שהיה השיעור שלו משודר על ידי לויין, והיה מרן זצ"ל מושיב עשרה דיינים ועורך התרת נדרים, והיו אומרים בפירוש, שמתירים את הנדרים גם עבור אותם הרואים ושומעים דרך הלויין או הרדיו.