כשחלק מהסכין עדיין נעוצה במוחו, ניב נחמיה מספר על החלמתו הפלאית

"אין לי ספק שמדובר בנס ובשמירה עליונה" – את הדברים אומר ניב נחמיה בראיון שהעניק ל'ישראל היום'.

ניב נחמיה (43), סגן מנהל סניף שופרסל ביבנה, נפצע באורח אנוש בפיגוע שהתרחש לפני כחודשיים, כאשר מחבל דקר אותו בראש, בצוואר, בחזה, וביד, לא פחות מ-14 פעמים. במהלך הדקירות, נפל ניב כמה פעמים, אך מצילומי האבטחה נראה כי הוא מתרומם בכוחות אדירים וממשיך להיאבק במחבל. "בגלל ניתוח גב שעברתי בילדותי לא הייתי לוחם בצבא, ואין לי שום רקע באמנויות לחימה. ברגע שהמחבל התנפל עלי, לא היה לי בכלל זמן להחליט מה אני עושה. יצר ההישרדות גרם לי לפעול באופן שבו פעלתי. אני בן אדם מאמין, ואין לי ספק שמדובר פה בנס ובשמירה עליונה", מספר נחמיה על מאבקו העיקש במחבל.

ניב הובהל לבית החולים קפלן, עם אובדן דם קיצוני ומצב של שוק בדרגה 4. היו לו פגיעה בווריד הראשי בצוואר, שבר בגולגולת, פצע חודר לתוך החזה, צלע שבורה, חתך בוושט וחתך בעצב של מיתרי הקול. לחץ הדם שלו היה נמוך, והמצב הידרדר מרגע לרגע. הרופאים החלו להנשימו ולהובילו לחדר הניתוח. במקביל, הוא קיבל 20 מנות דם.

שש שעות ארך הניתוח, שבוצע בידי צוות גדול של רופאים. אחריו הועבר ניב, מורדם ומונשם, למחלקה לטיפול נמרץ. רק אחרי 48 שעות הוא יצא מכלל סכנה, והרופאים החלו בהדרגה להעירו. "הרגע שבו פקחתי את העיניים, אחרי שלושה ימים, היה המאושר ביותר בתקופה ההיא. רגע לפני שהכניסו אותי לניתוח אמרתי לעצמי שאם אני מתעורר ופוקח את העיניים שוב, זה יהיה נס. כשפקחתי אותן, הבנתי שאלוקים היה איתי", אומר ניב בהתרגשות.

רופאיו אמרו לו שתהליך השיקום יכול להימשך גם שנה ויותר. "אני יודע שהדרך שלי עוד ארוכה ורצופה עליות ומורדות", אומר ניב. עמוק בראשו, קרוב למוח, עדיין תקוע רסיס מלהב הסכין, באורך שמונה מילימטרים, שהרופאים מעדיפים להשאירו כדי לא לגרום לנזק נוסף.

הפגיעה בוושט גרמה להיצרות שלו, וכרגע הוא יכול לבלוע אוכל מוצק. הוא גם סובל מכאבים עזים ברגלו השמאלית. "אני מחכה ליום שבו אקבל את החיים שלי בחזרה. לקום בבוקר וללכת לעבודה, להקריא סיפור לילדים שלי, לצאת איתם לטיולים בשבתות. במקום זה אני יושב פה ובקושי מתפקד. אני לא רגיל להיות חסר אונים, והתמודדות הזו לא פשוטה בכלל, אולי אפילו יותר קשה מההתמודדות עם הדקירות של המחבל", אומר נחמיה בכנות.

"אני יודע שהדרך ארוכה, אבל כמו שהייתי נחוש להילחם במחבל, ככה אני נחוש לקחת מחדש שליטה על החיים שלי", מסכם את דבריו. "אני אדם מאמין, לא עוסק בשאלה למה זה קרה דווקא לי, רק יודע שאני חייב להמשיך הלאה. אני כל כך מתגעגע לחיים הקודמים שלי, לדברים הפשוטים - לקום בבוקר, להתלבש וללכת זקוף לעבודה, לחזור לרעש ולבלאגן של הילדים, לטייל איתם. פשוט להיות אבא מתפקד".

אנא המשיכו להתפלל להחלמתו המלאה והמהירה של ניב גיל בן הדסה בתוך שאר חולי ישראל:

פרק ו'

(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) ה' אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי. (ג) חָנֵּנִי ה' כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי ה' כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי. (ד) וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד ואת (וְאַתָּה) ה' עַד מָתָי. (ה) שׁוּבָה ה' חַלְּצָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ. (ו) כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ. (ז) יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה. (ח) עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי. (ט) סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּי שָׁמַע ה' קוֹל בִּכְיִי. (י) שָׁמַע ה' תְּחִנָּתִי ה' תְּפִלָּתִי יִקָּח. (יא) יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע.

פרק כ'

(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אלקי יַעֲקֹב. (ג) יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ. (ד) יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה. (ה) יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא. (ו) נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אלוקינו נִדְגֹּל יְמַלֵּא ה' כל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ. (ז) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ה' מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ. (ח) אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אלוקינו נַזְכִּיר. (ט) הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד. (י) ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.