מה העניין לדרג את קושי הניסיון העובר עלינו?

"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כ"ג, מ').

עם ישראל משולים לארבעת המינים.
פְּרִי עֵץ הָדָר, זהו האתרוג, אשר יש בו טעם ויש בו ריח, כך הם אלו מישראל שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים.
כַּפֹּת תְּמָרִים, זהו הלולב, אשר יש בו טעם ואין בו ריח, כך הם אלו מישראל שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים.
עֲנַף עֵץ עָבֹת, זהו ההדס, אשר אין בו טעם ויש בו ריח, כך הם אלו מישראל שאין בהם תורה ויש בהם מעשים טובים.
עַרְבֵי נָחַל, זוהי הערבה, אשר אין בה טעם ואין בה ריח, כך הם אלו מישראל שאין בהם תורה ואין בהם מעשים טובים.

"וּמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם, לְאַבְּדָן אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֻקְשְׁרוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת וְהֵן מְכַפְּרִין אֵלּוּ עַל אֵלּוּ" (ויקרא רבה ל', י"ב).

אגודה אחת היא אומה אחת, וכן אי אפשר לאומה שתהיה כולה שווה במעלה אחת, כי יש בעם מדרגות מדרגות, איש לפי שכלו. מתוכם ישנם יחידי סגולה אשר מכינים עצמם הכנה גמורה, ועל ידי המוכנים יזכו גם הבלתי-מוכנים אל אהבתו יתברך והשראת שכינתו. אלו הם החסידים אשר חיים חיי פרישות וטהרה, כי בזה בחר ה'.
בספר מסילת ישרים, בשער החסידות, מוצגות שתי התבוננויות על צרה הבאה לאדם. האחת, שווה לכל נפש, כל מה שהשם עושה לטובה הוא עושה, אף על פי שאינו רואה זאת באותה הנקודה בחייו.
והשנייה, המתאימה לחסידים, אשר שמחים בעיכובים ובניסיונות, ואף מבקשים לעצמם את הייסורים, כתעניות, גלויות וכיו"ב, דווקא כדי לעמוד בהם באיתנות ובכך לגלות את עוצמת אהבתם לבורא.
אחת מכוונות החסיד היא טובת הדור, אשר הוא מתכוון במעשיו לזכות ולהגן על דורו, שכל הדור אוכל מפרותיו ועל כן נמשל לעץ, ורצון השם שחסידי ישראל יזכו ויכפרו על כל שאר המדרגות שבהם, שאין הקב"ה חפץ באבדן הרשעים.

כולנו עם אחד בלב אחד.
למרות שכשם שפרצופינו שונים כך גם דעותינו, השוני הוא המביא לשלם.
הערבות ההדדית בינינו מתבטאת ביחסי גומלין שלרוב נסתרים מאתנו. יתכן שבקצה השני של העולם יושבת לה יהודייה בוכייה ומתפללת לילד, וזכות תפילתה תעמוד לנשים אחרות ויקרות בקצהו השני.
אצל השם הכל מושלם בתכלית השלמות, לכל אחת מאתנו כפרט וגם כחלק מהכלל, אך זה נשגב מבינתנו. על כן אין עניין לדרג את קושי הניסיון העובר עלינו. כולנו חוות ניסיונות וההתמודדות של כל אחת מאתנו היא שונה ונגזרת מתפיסת עולמנו.
בנוסף, אין עניין להשוות בין אדם לאדם מי מבניהם הטוב ביותר, שכן כל אחת מאתנו היא חלק מתוך הפאזל של עם ישראל לדורותיו, ואין דומה לה בעבר הווה ועתיד.

בעת הזו, אני רוצה להתנצל ולבקש סליחה אם חלילה פגעתי באחת מבין הקוראות במכתבי הקודמים. הטור במקורו ממוען לנשים שעוברות את מה שאני עוברת כדי לשתף ולעודד, מתוך רצון טוב ואמיתי ומתוך השקפת עולמי המצומצמת.
לא מתוך שלילת האחר, אלא מתוך הבנת המצפות לילד ושימתן בקדמת הבמה. 

ולסיום, מתנה קטנה להמשך הדרך... סגולה לעם סגולה.
בספר איוב מ"א ג' כתוב: "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם? תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא".
כלומר, הקב"ה שואל אותנו מי האיש שיקדמני בטוב, אשר מאמין בי ורודף אחר קיום מצוותיי טרם נושע? זה האיש – אשלם לו שכרו.
ומי זה האיש?
"רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּתַח..זֶה רַוָּק הַדָּר בַּמְדִינָה וְנוֹתֵן שְׂכַר סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי לְשַׁלֵּם גְּמוּלוֹ וּשְׂכָרוֹ וְלִתֵּן לוֹ בֵּן זָכָר" כלומר, איש שלא זכה בבן זכר, אך תורם מממונו לחינוך ילדים לתורתנו הקדושה, הקב"ה יזכהו בבן.
דוגמאות נוספות מן הכתוב: "אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן רַבִּי אֶלְעָזָר....מִי עָשָׂה לִי מְזוּזָה עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ בַּיִת...", אלו המצפות למציאת זיווגן, אשר קנו מזוזות לפי מספר החדרים של ביתן העתידי. הקב"ה יגמור מלאכתן ויבנה להן בית יהודי לתפארת.
"...מִי עָשָׂה לִי סֻכָּה עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ מָקוֹם...", אלו המצפות לבנות בית שיוכלו לשכן בו את משפחתן וקונות קישוטים לסוכה.
" מִי עָשָׂה לִי לוּלָב עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ דָּמִים...", אלו המצפות לברכה בפרנסה ורוכשות לולב מהודר. (מדרש רבה ויקרא כ"ז, ב').
וכן על אותה הדרך, היו יצירתיות.

השנה ישועה לכולנו, בבריאות, בזיווג, בילודה ובפרנסה, כדי שנוכל להיות שלוות ורגועות לקיים מצוותיו יתברך בשמחה אמיתית.

שיהיה לכולנו חג שמח ומבורך,
אוהבת,
אני