איך להפסיק להתייסר מכל העצבים שליוו אותי לאורך החגים? הטור של הרבנית חגית אמאייב

היי, רציתי לשאול איך ואם באמת אפשר לנקות את הלב ואת ייסורי המצפון, בעקבות כל הטעויות והכעסים שנפלתי אליהם במהלך החגים. אני חושבת שאפשר לומר שהעצבים שלי לא פסחו על אף אחד מהאנשים הקרובים לי, וזה כולל את בעלי, את ילדי, את הורי ואחי, ובקיצור, אני מרגישה רע מאוד עם עצמי. איך מתקנים, או בכל אופן ממזערים את הנזקים?

* * *

שלום לך, אישה אהובה. אני רואה את דבריך ורוצה להרגיע את נפשך המיוסרת, בכך שאומר שהדברים שתיארת מעידים על דבר אחד בלבד, וזוהי העובדה שאת בן אדם.

בשלב הזה, בו מסתיים החופש הגדול באמת, כדאי מאוד שנתחיל לשים לב קצת לעצמנו, ונסכים לפרגן לאחת והיחידה שהייתה אמונה על משימה גרנדיוזית במיוחד, שכללה:

-האכלת פיות קטנים וגדולים סביב השעון.

-ניסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות לשים את כובע ליצן החצר, ולהעסיק את החבר'ה הפעלתנים, שלרוב, כל שהיה להם לומר זה "משעמם לי".

-איסוף, ארגון וניקוי בלגן על גבי בלגן.

-יצירתיות אינסופית בניסיון לגוון במאכלים הריחניים לחג-שבת-חג-שבת.

-כמובן בל נשכח את הצורך להתייחס גם לילד הגדול, הוא הבעל, שמן הסתם רצה שדברים יתנהלו בדרך מסוימת, וזה לא תמיד (או תמיד לא) הלך.

-ניסיונות תמרון הכוללים פליפ-פלפים באוויר כדי לרצות את ההורים ובני המשפחה מכל הצדדים.

-אינטנסיביות מסחררת שכרוכה בהתאשפזות המשפחתית, ולא במחלקה סגורה, אלא בסוכת האושפיזין (למרות שהיו מצבים בהם אפילו מחלקה סגורה באה בחשבון כמקום מפלט אופציונאלי).

וזוהי כמובן רשימה חלקית בלבד, של משימה ספורט-אקסטרימית במיוחד, לה זכינו בחודשים האחרונים.

וכעת, לאחר שהבאתי קמצוץ קטנטן מתוך רשימה ענקית, תאמרי לי את, האם את באמת חושבת שיש אישה שלא הגיעה לכדי לחץ היסטרי, איבוד שליטה, פליטות פה, ווקאליות ניצחת, הר געש שמתפרץ פעם אחר פעם, ללא כל הכנה מוקדמת, ופגיעות יתרה?

כתוב במסכת עבודה זרה שאין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, כי זוכר הוא שמעפר אנחנו. אז למה שלא נזכור זאת בעצמנו, ונפסיק לצפות מעצמנו להיות מלאכיות צחות ומעפעפות? אז ברור שאין זה אומר שניתן להסיר כל רסן ולהתנהג איך ש"בא לנו", ושעלינו לערוך חשבון נפש, ולחשב מסלול מחדש, בכל פעם מחדש... אולם עלינו לעשות זאת באהבה והכלה רבה כלפי עצמנו.

אין לנו שום היתר ליפול לעצבות ולמרה שחורה, וכלל אין זה משנה כמה פעמים טעינו, ועד לאילו עומקים נפלנו. על כן, אם יש בליבנו ייסורי מצפון המלווים בדכדוך הנפש, משמעות הדברים היא שהיצר הרע פועל את פעולותיו עלינו, ומכין מעיצבוננו מטעמים.

אז נכון שתכננו מבעוד מועד לא לכעוס, לא להרביץ, לא לשאוג, לא להיגרר, לא לאבד שליטה, לא לקחת ללב, לא לענות, לא ולא ולא... וכאמור רצונות לכוד ומציאות לכוד. ונכון שיותר מדי פעמים מצאנו עצמנו עושות את ההיפך ממה שקיווינו לעשות, בהידור רב. אולם המסקנה היחידה שעלינו להסיק היא שיש לנו מלאכת תיקון בעולם, וזוהי בדיוק הסיבה לכך שירדנו אליו.

וכעת אני רוצה להראות לך דברים מזווית ראייה קצת שונה...

בשפה הפסיכולוגית המקצועית ישנו מושג שנקרא "עיוות חשיבה". ישנם עיוותי חשיבה רבים, כשאחד מהם נקרא: "הכל או לא כלום". עיוות חשיבה מסוג זה גורם לנו לראות דברים בצורה מוקצנת מאד.

לדוגמה: אם הצלחתי לבלום את עצמי מלכעוס כל הזמן, זוהי הצלחה, אך אם משהו גרם לי לאבד את זה, והתפרצתי, אחרי שהתאפקתי שוב ושוב, אז כל מה שהתאפקתי קודם לכן "לא שווה כלום".

דוגמה נוספת: אם הבטחתי לעצמי לא להיגרר למקומות בהם אינני רוצה להיות, והצלחתי בכך במרבית הפעמים, אך פעם אחת יותר מדי נפרץ הסכר, ונגררתי חזק למקום שכל כך רציתי לברוח ממנו, אני מרגישה "צבועה" עם עצמי, כאילו כל הרצונות הטובים וההשתדלות העצומה שלי הם בגדר "בלוף" אחד גדול. כי ה"עובדה" היא שאני שם.

יקירתי המקסימה, דעי לך שכל התגברות שהתגברת לאורך התקופה המאתגרת והארוכה, שזה עתה מסתיימת, העלתה ורוממה עולמות שלמים בפועל ממש, שלך ושל הבריאה כולה.

בכל רגע בו בלמת את פיך ולשונך מלומר דברים שעמדו על קצותיהם, החזקת עולם ומלואו, שכבר אמרו חז"ל: "אין העולם מתקיים אלא על מי שבולם את פיו בשעת מריבה", כמו גם: "תולה ארץ על בלימה".

כל רגע של השתדלות מצדך, לגרום למציאות להיות טובה ככל האפשר, אלו רגעי האמת שעומדים לך ולכל עם ישראל עד סוף כל הדורות.

ולעומת זאת, כל רגע של נפילה מעיד על כך שאת לא מושלמת, וזה בסדר גמור, זהו טבע העולם! כי מושלם יש רק יחיד ומיוחד, הוא הבורא יתברך, ששלח את כולנו לכאן על מנת לעבוד, רגע אחרי רגע, שלב אחרי שלב, כדי להרוויח את שכרנו ותיקון מידותינו בעמל וביושר. ובל נשכח שבדיוק לשם כך, קיבלנו את מתנת החיים, עד מאה ועשרים שנה בע"ה.

אז כל שנותר לי לומר הוא, שזוהי בדיוק העת לאפשר לליבך האוהב והאהוב, להשתחרר לחלוטין מכל תחושת אשם מדכאת ולהתמלא בשמחה עצומה, לנוכח החזרה המבורכת לשגרה. ועצם העובדה שרצונותיך ושאיפותיך אל הטוב כה טהורים ונפלאים, זה בדיוק מה שיוביל אותך אל היעדים המבוקשים, ככתוב במסכת יומא: "הבא לטהר מסייעין בידו"!

אז אני שולחת לך, לי, ולכל נשות ישראל טפיחה על השכם בליווי "ישר כוח!!!" ענק – על עצם מילוי התפקיד המיוחד, הן ברגעי ההצלחה וההתגברות, ובעיקר ברגעים המוצלחים פחות. כי עצם העובדה שככלות הכל, לא ברחנו אחרי כל זאת הרחק הרחק לאיזשהו אי בודד, כבר מעיד על כך שהחומר ממנו קורצנו הוא חומר מיוחד במינו, וששליחות מעין זאת, רק אנחנו מסוגלות לבצע.

אין לי כל ספק שהקב"ה שמח בך ובכולנו שמחה גדולה ועצומה, ומתפאר בנו בפני כל צבא מרום.

שלך באהבה,

חגית אמאייב.

חגית אמאייב הנה יועצת בכירה מטעם מחלקת שלום בית בהידברות. לפניות למחלקה - 073-222-1310 או במייל shimonb@htv.co.il

לרכישת הספר וקלפי הטיפול של הרבנית חגית אמאייב בהידברות שופס, לחצו כאן.