הארון מלא בסוודרים. זוהי הסיבה (המפתיעה) לכך שהרב אברמסקי רכש... סוודר נוסף

רבי יחזקאל אברמסקי (ו' אדר א' תרמ"ו - כ"ד אלול תשל"ו), מחבר הספר "חזון יחזקאל" על התוספתא, היה רב באירופה ובישראל, ראש ישיבת סלובודקה בבני ברק וממנהיגי הציבור החרדי בישראל. ביום שישי הקרוב, כ"ד אלול תשפ"ד, ימלאו 48 שנה לפטירתו.

רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל בסיפור מיוחד על רבו הגדול, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, שהיה מפורסם ברגישותו ובהבנה שהיתה לו לצרכי הזולת גם כשמדובר באנשים פשוטים.

"היה זה בשנותיו המאוחרות של הרב אברמסקי, כאשר באחד מימי החורף הקרירים בשכונת בית וגן, בעודו יושב ולומד בביתו, התדפק על דלתו יהודי, כשפנתה הרבנית לפתוח, עמד שם רוכל עם מזוודה מלאה בסוודרים, תוך שהוא מציע אותם למכירה.

"אמרה לו הרבנית: 'בחפץ לב הייתי קונה, אבל הארון מלא בסוודרים, כך שאין לי צורך בכך'. אמר לה אותו רוכל: 'אם כך, אז לפחות שאקבל ברכה מהרב'. האזין הרב אברמסקי לדברים ומיד כשהכניסה הרבנית את הרוכל לחדר כדי לקבל את הברכה, הכניס הרב את ידו לכיסו והוציא משם סכום כסף נכבד ומסרו למוכר הסוודרים, כמובן שלאחר מכן גם בירכו בחום רב להצלחתו וכו' כשסיים הרב, יצא הרוכל מביתו שמח וטוב לב.

ממה התפעל רבי עקיבא?

הרב שניר גואטה - חשבת על חסד ולא עשית? זה לא הלך לאיבוד

"אחר שיצא הרוכל, פנתה הרבנית לרב בשאלה: 'מדוע נתת לו סכום כה גדול?!', לו? ענה לה הרב: 'בואי ואסביר לך, היהודי הזה מסכן הוא, אם באמצע החורף ועוד בשכונה הכי קרה בירושלים, מסתובב לו יהודי מבית לבית למכור סוודרים, כשברור לכל בר דעת, שכל תושבי בית וגן כבר הצטיידו מזמן בסוודרים לכל המשפחה, אם כן בטוח שמדובר באדם מסכן, שככל הנראה כבר התדפק על הרבה דלתות ובכל בית סירבו לקנות ממנו, מי באדיבות ומי בפחות אדיבות, כך שמזוודתו עדיין מלאה ולמעשה לא הרוויח כלום, אך בביתו יש לו כנראה אישה וילדים, שמחכים שאבא יביא כסף כדי שיהיה להם מה לאכול, בארוחת צהרים או הערב, אך מה הם יראו במקום זה, שאבא שם על השולחן מזוודה עם סוודרים במקום אוכל? לכן דבר ראשון צריך לתת לו כסף שיהיה להם מה לאכול ואחר כך כמובן לברך אותו'", השיב הרב אברמסקי.

מה מסתתר מאחורי בקשת חסד? הרב זמיר כהן מרחיב על גדולתו של אדם שמעמיק בבקשה של הזולת, ועושה את החסד על הצד הטוב ביותר:

"במעשה זה אנו רואים, כמה שימת לב ומחשבה צריך לתת כשמדובר בחסד עם השני כדי שנוכל לזכות במצוות חסד בשלמות", מסיים הרב שולזינגר את הסיפור.

בפרשת נח כתוב: "ויזכור אלוקים את נח…וישוכו המים", ועל כך נשאלת השאלה: על איזו זכירה מדובר, שבעקבותיה הסתיים המבול?

אומר על כך המדרש בבראשית רבה: "מה זכירה נזכר לו? שזן ופרנס אותם כל שנים עשר חודש בתיבה". כלומר הדאגה והחסד שעשה נח עם באי התיבה והאכילם בזמן המבול, אותם זכר לו הקב"ה.

מכאן ניתן ללמוד את העוצמה שיש בנתינה ובחסד, שכידוע מסירותו של נח לדאוג לכל אחת מהחיות, הייתה בצורה מושלמת וללא גבול, מתוך שימת לב לפרטים הקטנים (כמו הסיפור עם הזיקית ועוד), וזאת כשחלקם אוכלים ביום ואחרים בלילה וכדו', עד כדי כך גדולה מצווה זו, שיש בכוחה לסיים את המבול ולהוציא את נח מהתיבה, קל וחומר בחסד שעושים עם בני האדם ומשתדלים לעשותו בשלימות ובשימת לב לצרכי הזולת, כמה כח והשפעה יש מכך.