סימן הקריאה של החיים – אל תחששו להגשים את החלום!

רבים מאתנו מתהלכים בעולם ללא מטרה, ללא תחושה שאני "משהו". לרבים מאתנו רצונות וחלומות כמוסים. זה יכול להיות ברובד של "מה אני עושה בחיי", זה יכול להיות בתחום הזוגיות, איך אני רוצה שתיראה הזוגיות שלי, המשפחה, וכן הלאה. וזה יכול להיות כל הדברים הללו יחד. אבל...

רבים מאתנו חוששים, מפחדים. חוששים לממש את חלומם, או לא מאמינים שהוא יכול להתממש. ישנם שאפילו לא מעזים לחלום. יש לזה כמה סיבות, שנתאר בהמשך. ויחד עם זאת, אני אומר:

תהיה מי שאתה! אל תחשוש! אל תפחד! זה שם, האושר שלך.

אה, אתה לא מבין על מה אני מדבר? אז אחד מהשניים: או שאתה כבר מגשים את חלומותיך שכבר אינם כמוסים, או שחלומותיך כמוסים ברמה כזו, שאתה אפילו לא מעז לחלום!

ואני אומר, פשוט תבחר לחלום! ובשלב הבא, לחתור לקראת מימוש החלום.

יתכן שאתה לא מאמין בעצמך, יתכן שאתה רואה מיליון ואחד קשיים בדרך, יתכן שיש לך חרדות, אפילו דיכאון. למרות הכל, הכל אפשרי! אתה חי – אתה יכול לשנות!

חלקכם ודאי חושבים כעת: "על מה הוא מדבר? לי אין סיכוי! הוא סתם מקיש על המקלדת ויוצאות לו מילות 'כאילו מוטיבציה'...". טוב, אני בטוח בזה שאתם בטוחים בכך. אני אפילו מצפה לתגובה טבעית זו, אלא שאני אומר מה שאני מכיר מחייהם של אנשים שפגשתי, שהתחילו להאמין בעצמם, לאחר שביררו את יכולותיהם, בנו תכנית עבודה, התאמצו והתקדמו. אינני אומר שתמיד הם הגשימו את חלומותיהם, אני כן אומר שהם הגיעו למצב בו הם חשו שסוף סוף הם חיים את מה שרצו לחיות, ופשוט... טוב להם!

אשתף אתכם במשהו מקסים: ממש בימים אלו אני פוגש אדם מקסים עם חרדה חברתית. הוא עבר הרבה מטפלים ופסיכולוגים למיניהם. יש לו כל הסיבות להרים ידיים, אך לא רק שהוא נחוש לגבור על קשייו, יש לו תכניות גדולות. מטרה. הוא רוצה להיות, לא פחות ולא יותר, דרשן שמלמד חכמה ותורה לאנשים! תראו אותו, הוא היה במצב שבקושי היה יכול לנהל רבע שיחה עם אנשים שאינם קרובים אליו. הוא נלחם בשיניים, התקדם, והיום תוך כדי התהליך, הוא מעז לבטא את החלום הזה בפה מלא. ואני מאמין בו! אינני יודע לאן יגיע, אני כן יודע, שאם ימשיך לחתור באומץ, כנראה בסוף הוא יחיה את חלומו בדרך זו או אחרת.

(צילום: shutterstock)

כיום הוא מעז לחלום! הוא אפילו כולל זאת בתכניתו העתידית, כבר, הוא מרגיש טוב יותר כאשר הוא חי את חלומו.

הוא הולך להיות מי שהוא, הוא כבר לא חושש לחיות את חלומו, הוא לא חושש לחתור לקראתו. הוא, כנראה, יהיה מי שהוא!

אז... אתם, אתם שונים? לא יכולים?

* * *

אבל באמת, מה גורם לאנשים להימנע מלממש חלומות? חשוב להבין זאת, כי עם כל החשיבות של מילות מוטיבציה, טבען להיעלם לאחר כלות ההתרגשות. חשוב לדעת זאת. רק ממקום של הבנה למה שמניע אותנו, ותגובה מתאימה, נוכל לבנות את החיים החדשים, האמתיים, ה"חלומיים".

כשנתבונן בתוך עצמנו, נוכל לזהות חשיבה שאומרת: "אבל כולם מכירים אותי כאחד שמתנהג באופן מסוים, זה פשוט יהיה מגוחך אם פתאום אתנהג אחרת ממה שמצפים ממני!".

ישנה גם החשיבה המוכרת (תוך כדי גיחוך כאוב): " פפכככ... הרי ניסית מיליון פעם וכלום לא עבד, אז על מי אתה הולך לעבוד?!".

מניסיוני, אלה הם המכשולים העיקריים. במסגרת זו נתייחס למכשול הראשון, אפשר בהחלט להקיש ממנו לשני.

הבה נבדוק: נכון. זה באמת מוזר. למשל, שכולם מכירים אותך כאדם נחבא אל הכלים, קולך לא נשמע, בקושי רואים אותך, ואם פתאום תהיה "חברה'מן", זה יכול להיראות מוזר. אבל רגע, אל תעצור כאן את חשיבתך, פשוט המשך ושאל את עצמך: "אבל מה המחיר שאני משלם עבור ההנחה הזו, שאם אני מוכר כשקט ונעלם, ופתאום אשתנה, כולם ירימו גבה?! אני משלם מחיר יקר! אני עוצר את מי ומה שאני חולם להיות! אני ממשיך להיות מה שאני לא אוהב שאני! זה שווה המחיר? רק בשביל מה יגידו?!".

אתה יודע מה? בסדר. זה באמת לא נעים לשנות ככה את מה שאתה. אז בוא פשוט נעבוד חכם. בוא נלך בהדרגה! שאל את עצמך: אם השינויים שאעשה יהיו קטנים, הדרגתיים, לאט לאט אשתנה, האם גם אז כולם ירימו גבה? אולי כן, אך האם הגבה תתרומם כל כך גבוה? אולי זו הדרך? פשוט בהדרגה! ואז, הזכר שוב לעצמך, שמה שחשוב כאן, זו ההתקדמות שלך!   

ובכלל, נניח שאנשים יתמהו עליך. נניח שאפילו יאמרו "מה הוא חושב את עצמו? הוא סתם 'פספוס'!". כמה זמן הם ימשיכו לומר זאת? הרי טבע בני אדם שהם מתרגלים למצבים ואנשים, כלומר, גם אם בתחילה משהו נראה מוזר ושונה, הרי לאחר זמן שהוא ממשיך להיות כזה, הוא כבר רגיל, הוא לא מוזר! אז בסוף, הרי אנשים יתרגלו למציאות זו!

האם בגלל זה, שווה לנו לעצור את חיינו?! אני תוהה.

כאן, לא אתפלא אם תשוב ותאמר לי, "נו באמת, נניח שזה נכון כל זה, אך אתה הרי מכיר את הפתגם שאומר: 'לרגש, יש היגיון שההיגיון לא מבין'. אז מה תעזור כל החשיבה המחודשת שאתה מציע? ה-ר-ג-ש כאן! אל תתבלבל!".

אתה צודק. לא תמיד הרגש מתחבר לחשיבה המחודשת. אך כאן אני רוצה להזכיר למי שעוד לא שם לב: הרגש והחשיבה שלנו, פשוט מחוברים יחד. אין אדם בעולם שיכול לחוש "ואוו! איזה עולם מקסים! איזה אנשים טובים יש כאן! הכל נפלא ונהדר, יש לי ממש כל מה שחשוב לי", ותוך כדי מחשבות אלו, לחוש כעס ועצב...

(צילום: shutterstock)

ההיפך הוא הנכון. אם אנו מפרשים את המציאות כחיובית, אנו נרגיש חיובי בהתאם, ואם נפרש לכיוון שלילי, נרגיש שלילי בהתאם. זו החשיבות של הפרשנות שלנו את מה שקורה לנו. חשוב שהפרשנות שלנו תהיה יעילה.

ופה חשוב שנבין. לכולנו דפוסי חשיבה מסוימים. אדם שבמשך שנים שכנע את עצמו שלא כדאי ולא שווה לעשות שינויים בחיים, כי זה יראה מוזר, לא ברגע אחד יאמין לגמרי לחשיבה חדשה, הגיונית ככל שתהיה, שכן כדאי ושווה לעשות שינוי, למרות הכל. זה לא יתכן. וטוב שכך. כי אם היינו יכולים להחליף דעה ברגע, אנשים היו היום חרדים, מחר חילונים, מחרתיים בכלל בעלי דת אחרת, ובעוד שבוע שוב חרדים, וכן הלאה... אי אפשר לנהל חיים כך!

לכן טבע בנו הקב"ה את התכונה הזו, שלא בקלות אנו מחליפים דעה. זה חיוני וחשוב לחיינו, וכאן, אנו פשוט צריכים להיות ערים לכך, ולהבין, שלכן אם איננו מתחברים בקלות לחשיבה החדשה, זה בגלל שהורגלנו אחרת.

מכאן נגזרת המסקנה, שכדי שיהיה לנו טוב יותר, פשוט עלינו לבדוק את נכונות המחשבה שלנו, ואז לשנן לעצמנו שוב ושוב, יום יום, את ההיגיון שמאחורי החשיבה החדשה, ותוך כדי כך, לשנות את התנהגותנו בהדרגה עד שתיקלט החשיבה החדשה. כך נוכל לאמץ התנהגות חדשה. אגב, העיקרון הזה שרגשותינו מושפעים ממחשבותינו, והדרך לשינוי עוברת דרך שינוי חשיבה, הוא חלק מהעומד בבסיס שיטת CBT, עיקרון שהוכח כנכון ויעיל, במחקרים רבים, ובשטח.

כאן, אנו נפרדים. מה שנותר לכם הוא רק להחליט, ולהתאמץ קצת, אך בעקביות!

בהצלחה!