הסבתא התגלתה מעולם האמת: "אני מתביישת שהנכד שלי מחלל שבת"

פרצה חמורה נפרצה בעיירת לוצק: צעיר מבני העירה, בן למשפחה מכובדת, קנה לעצמו מונית קטנה כדי להוביל נוסעים מהעיירה ועד לתחנת הרכבת. החל להסיע נוסעים גם בשבת, רחמנא ליצלן, אותו נהג משך את הנסיעות של יום שישי עד לאחר קבלת השבת, ומיהר להתחיל את הנסיעות עוד לפני תפילת מנחה של שבת קודש.

עיניהם של תושבי העיירה, ביניהם הרב זלמן סורוצקין, רואות וכלות. הם הצטערו צער רב על הצעיר הפוחז, ועל אביו – יהודי נכבד השומר תורה ומצוות שחלה לפתע במחלה קשה ואושפז בבית החולים הגדול בוילנא.

באחד הימים הזדמן רבי זלמן לוילנא, והמתין בתחנת הרכבת לבואו של החפץ חיים. בעודו ממתין, צץ מולו… אותו יהודי חולה, אביו של הצעיר פורץ הגדר.

"מה אתה עושה כאן?!" קרא רבי זלמן, משתומם, "הן אתה חולה מסוכן, ומה מעשיך בתחנת הרכבת?"

מהי מעלת השומר שבת?

טהרת המשפחה או שמירת שבת - מה עדיף?

כאן פתח האיש בסיפורו, על חלום נורא שחלם בלילה כאשר שכב בבית החולים. החלום הקים אותו על רגליו והוליך אותו עד לתחנת היציאה של הרכבת לראדין. הוא סיפר על סבתו שנפטרה לפני שנים רבות ועתה נראתה בחלום. בשפה נמרצת ובהירה אמרה לו: "לשווא הנך מחפש תרופות אצל רופאים. קום מהר מן המיטה, לך אל ה'חפץ חיים' ובקש ממנו ברכה. הוא ירפא אותך!"

"יש לך מזל מיוחד", אמר רבי זלמן לאיש. "אינך צריך לנסוע לראדין, משום שה'חפץ חיים' נמצא כאן, בתחנה".

רבי זלמן מיהר אל נכדו של ה'חפץ חיים', רבי הלל גינזבורג. הוא סיפר לו בחיפזון את תמצית הענין, וביקש ממנו לנצל את ההזדמנות שה'חפץ חיים' יסתום את הפרצה החמורה בחומת השבת.

אלא שלמרבה צערו התעכב רבי הלל, והיהודי החולה הקדים וניגש אל ה'חפץ חיים', להתברך מפיו ברפואה שלמה.

"היה זה מעמד מרגש שהרטיט כל לב" סיפר לימים רבי זלמן. "בקרון הרכבת ישב ה'חפץ חיים', מולו ניצב היהודי החולה, ואילו רבי הילל גינזבורג ואני עמדנו מן הצד והאזנו בדממה לדו-שיח שהתנהל בין הצדיק הישיש לבין היהודי. האיש השמיע את דבריו במילים נרגשות, סיפר שהרופאים לא מוצאים כבר למעלה משנה תרופה למחלתו. אתמול בלילה תקפו אותו ייסורים עזים. לפתע נרדם וראה בחלומו את סבתו מעולם האמת, אשר אמרה לו: "עזוב את כל הרופאים עם התרופות שלהם, ולך אל ה'חפץ חיים' שיעניק לך ברכה, ותרפא".

יש הטוענים שהעונג שבת שלהם הוא נסיעה לים, לראות סרט, לדבר בטלפון. מה נענה להם? מדוע יש לשבת עוצמה כל כך גדולה? תכנית יסודית על מהותה של השבת והמסרים המרכזיים שלה, ועוד, מה מסתתר מאחורי איסורי המלאכה בשבת?

החפץ חיים לחולה: "יש לי עצה עבורך"

ה'חפץ חיים' לא יכול לשאת את העובדה, שמרמזים עליו כי הוא בעל מופת ויכול להושיע, וכי יש על כך עדות מעולם האמת… הוא קם ממקומו ואמר: "מה הינך רוצה ממני? מי יעניק לך ברכה, אני? ישראל מאיר? והברכה הזו תועיל לך? חס ושלום! הברכות אינן מסורות בידי!"

היהודי החולה נבהל אך בן רגע התאושש והמשיך לדבר בנמרצות, כי הצדיק חותם תמיד את שמו 'ישראל מאיר הכהן', והברכות נמסרו בידי הכהנים, בני לוי, ומצוה עליהם לברך את בני ישראל.

עתה השתררה דממה בקרון הרכבת. ה'חפץ חיים' שקע בהרהורים מספר דקות ואחר כך פנה ליהודי ואמר: "יש לי עצה עבורך. הנך זקוק לרפואה שלמה, אך יודע אתה מהו מקור הברכה? שבת קודש היא מקור הברכה! שהרי כתוב מפורש בבראשית: 'ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו'. מדוע הנך בא לחפש ברכה דווקא אצל ישראל מאיר?!"

החפץ חיים

"נדהמתי ממש למשמע הדברים" ממשיך רבי זלמן ומספר "ה'חפץ חיים' כמו קרא את מחשבותיי, ומדבר עם היהודי בענין שמירת שבת!

וה'חפץ חיים' המשיך ואמר ליהודי: "אם תקבל על עצמך לשמור שבת כהלכתה, ותרצה לקבל ברכה גם מישראל מאיר – אז גם הוא יתן לך ברכה. אבל אם הנך חושב שישראל מאיר הכהן יכול לתת לך ברכה בלי שתדאג לקבל את ברכת השבת – הנך טועה! שום תועלת לא תצמח לך מברכה כזו!"

שמירת השבת של הבן - מוטלת גם על האב

רבי זלמן ורבי הלל גינזבורג היו נרגשים והמומים, כאשר ה'חפץ חיים' המשיך לדבר: "ואם תאמר שהנך שומר שבת ומדקדק בקלה כבחמורה וראוי הינך לברכת השבת – הרי כבר נאמר בעשרת הדברות 'זכור את יום השבת לקדשו… שבת לה' אלקיך, לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך' – הנך מבין? בשום מצוה בתורה לא נאמר כך, רק בשמירת שבת. סימן שהאחריות מוטלת על האב גם עבור הבנים שלו. ולכן גם אם הנך שומר שבת אבל בנך חלילה מחלל את השבת לא תוכל לקבל את ברכת השבת שהיא מקור הברכות".

שמירת השבת הינה אחת מאבני היסוד של עם ישראל, האם הקידמה לא אמורה לשנות את כללי השבת? מהי קדושת השבת ומדוע במשך אלפי שנים מוסרים יהודים נפשם על מצוה זו?

בשמוע האיש את המילים, פרץ בבכי גדול והחל מתודה ואומר, כי אכן זו האמת, בנו מחלל את השבת! כעת ידוע לו מדוע באה אליו הסבתא בחלום וציותה עליו לפנות אל ה'חפץ חיים', כי שם, בעולם האמת, היא מתבישת שהנכד שלה מחלל שבת, והיא שלחה אותו אל הצדיק שישמיע בפניו תוכחה זאת.

אחר כך קרא היהודי בהתרגשות ובסערת נפש: "רבי, אני מקבל על עצמי לתקן את מעשי. אעשה כל מאמץ לקים את שמירת השבת, אתחנן בפני הבן שלי, את מיטב כספי אתן לו, את כל רכושי אעניק לו, בתנאי שלא יחלל את השבת. אני נשבע שאעשה הכל כמיטב יכלתי".

רבי זלמן סיים את הסיפור המפעים: "היהודי החולה השיג את מבוקשו – הוא  קיבל את ברכתו של ה'חפץ חיים', ובתוך זמן קצר הבריא. הוא תיאר באזני בני משפחתו את המעשה המופלא, והבן הסורר שחילל את השבת, התעורר בו רגש חרטה בשמעו זאת והוא שב למוטב".

באדיבות אתר דרשו.