ה"תנאים" שכדאי שתעשו פעם בשנה

ראיתי בעלון הנפלא "האיחוד" כמה דברים שחשוב מאד לפרסם, ולכן אמרתי להביאם במדור זה עם כמה תוספות.

ישנם דברים שאסור לעשותם בשבת, אך אם יעשה "תנאי" פעם בשנה, יכול לפטור את הבעיה. ונביא כאן כמה דוגמאות:

יאמר נוסח תרומות ומעשרות פעם אחת בשנה בלשון עתיד

יאמר את נוסח תרומות ומעשרות פעם אחת בשנה בלשון עתיד: "אחד ממאה שאני עתיד להפריש יהיה טבל, והיותר מאחד ממאה שאני עתיד להפריש יהיה תרומה גדולה בצד צפונו על הכל, אותו אחד ממאה שאמרתי שיישאר טבל עם שאר הכמות הראויה בצד צפונם של הפירות יהיה מעשר ראשון. אותו אחד ממאה שהתניתי שיהיה מעשר ראשון יהיה תרומת מעשר על הכל, ומעשר שני יהיה בדרומם של הפירות, ויהא מחולל הוא וחומשו על פרוטה ורבע במטבע שיחדתיו לחילול מעשר שני, ואם צריך מעשר עני יהיה מעשר עני בדרומם של הפירות".

הטעם – משום שאסור להפריש תרומות ומעשרות בשבת ויום טוב. אבל אם אמר את נוסח ההפרשה לפני שבת בלשון "תנאי", אם יארע שפעם אחת ישכח להפריש קודם השבת, יוכל להפריש בשבת ולומר את הנוסח עם הברכה (קצירת השדה פרק י"ז סעיף ג').

אישה תעשה תנאי פעם אחת בשנה שאינה מקבלת שבת בהדלקת הנרות

נוסח התנאי – "אני מתנה שאין רצוני לקבל שבת בהדלקת הנרות אלא בכניסת השבת ממש".

הטעם – בני אשכנז נוהגים לקבל את השבת בהדלקת נרות. ואף לבני ספרד, שנוקטים שאין האישה מקבלת שבת בהדלקת הנרות – מכל מקום מאחר שיש חולקים, טוב הדבר שתתנה פעם אחת בשנה שאין רצונה לקבל שבת בהדלקת הנרות אלא בזמן כניסת השבת, והתנאי מועיל בין לאשכנזים ובין לספרדים (ילקוט יוסף סימן רס"ג סעיף נ').

(צילום: shutterstock)

טוב לעשות תנאי שיהיה מותר לו להזיז את מתג החשמל בשבת, ואת זיזי "שעון השבת" בשבת

נוסח התנאי – "אני מתנה שכוונתי להשתמש במתגי החשמל ובזיזי שעון שבת בשבת".

הטעם – משום שכאשר מזיז את מתג החשמל או את זיזי השעון, נחשב לטלטול במקצת, אף שהמתג מחובר לבניין, וכן שעון השבת. אבל את הזיזים ואת המתג הוא מזיז, וזה נחשב לטלטול במקצת, ששנוי במחלוקת הפוסקים האם מותר או אסור, ולכן טוב שיעשה תנאי פעם בשנה (ילקוט יוסף שבת ד' עמ' תל"ה).

הערה: אסור להדליק את מתג החשמל בשבת בשום אופן. אמנם ישנם מקרים שמקילים להקדים את ההדלקה על ידי שעון שבת לצורך חולה וכדומה, ויש לעיין בזה בספר הליכות עולם (חלק ד' עמ' ע"ב).

אם מניח תפילין של רש"י ור"ת, טוב שיעשה תנאי פעם בשנה

נוסח התנאי – "אני מתנה שאותם תפילין שהם כהלכה אני יוצא בהם ידי חובת תפילין והשאר הם סתם רצועות, ואם שניהם אמת, הרי אני מתכוון לצאת בשניהם ידי חובת תפילין".

הטעם – נחלקו רש"י ור"ת על סדר הפרשיות שמניחים בתפילין, ובשלחן ערוך נפסק כשיטת רש"י. וירא שמים יניח גם כפי שיטת ר"ת. לכן ראוי לעשות את התנאי פעם בשנה (הליכות עולם חלק א' עמ' ר"א, אור לציון חלק ב' פרק ג' הלכה ח').

(צילום: shutterstock)

טוב להתנות פעם בשנה על ברכות המאכלים

נוסח התנאי – "אני מתנה שכשאני מברך בורא פרי העץ, אדמה, מזונות, שהכל, אני מתכוון לפטור את כל אותו המין שנמצא בבית, גם החשוב וגם החביב".

הטעם – בדרך כלל כשאדם מברך על הפרי שלפניו בורא פרי העץ, ורוצה לאכול עוד משאר הפירות שבבית, אינו חוזר לברך שוב, מספק, כפי המבואר בשלחן ערוך (סימן ר"ו סעיף ה'). ומכל מקום, אם הפרי אינו לפניו, והביאו אח"כ פרי משבעת המינים או פרי חביב יותר, צריך לשוב ולברך. אמנם אם עשה תנאי פעם בשנה שמכוון לפטור כל מה שבבית מאותו המין, אינו צריך לשוב ולברך (הליכות מועד עמ' קי"ב).

נוהגים לעשות תנאי בערב ראש השנה על כל הדברים שנעשו ולא נאמר "בלי נדר"

מידי שנה בשנה, בערב ראש השנה, אנו נוהגים לעשות בהתרת נדרים תנאי על כל הדברים שנשכח ולא נאמר בלי נדר, שאנו מתכוונים שהכל יהיה בלי נדר. כפי המבואר בשלחן ערוך הרב סימן תרי"ט סעיף ג'.

לרגילים להדליק נרות שבת על גבי שולחן השבת

אם מדליקים פמוטים על השולחן בשבת, ורוצים לטלטל את המנורה אחר שכבו הנרות, יש לעשות תנאי פעם בשנה.

נוסח התנאי "אני מתנה על נרות אלו שאוכל לטלטלם לאחר שיכבו".

והטעם – אף שנר הדולק הופך את המנורה למוקצה מחמת איסור הדלקת הנר, מכל מקום אם עשה תנאי פעם בשנה – מועיל הדבר, על פי המבואר בשלחן ערוך סימן רע"ט סעיף ד', וזית רענן (סעיף קטן ח').

הערה חשובה: את התנאים יש לעשות ביום חול ולא בשבת