העצמה לנשמה לפרשת בראשית: לקחת אחריות על מעשינו

כל זוג חדש המתיישב לראשונה על הכורסאות הנוחות שבקליניקת העץ שלי, מייחל ומצפה שאעשה "סדר" בראשו ותפיסתו של רעהו. הדבר מצטייר בעיני כשני אנשים מיוזעים האוחזים זה כנגד זה, בקצה חבל עבות, וכל צד מנסה למשוך חזק לכיוונו. כשנכנסת אנוכי לתמונה, כמו מנסים להציב אותי השניים במרכז הזירה, בניסיון לגרום לי לנטות לכיוונם.

כאמור, כבר מזמן הבנתי שעם רגשות אסור להתווכח, ושלכל אחד יש אמת משלו, הנובעת ממגוון גורמים שונים ומשונים, כמו לדוגמה התרבות ממנה הוא בא, חוויות החיים שהקנתה לו דרך חשיבה מסוימת וכו'.

העניין הוא שרוב בני האדם מתכחשים לבעיותיהם, ואינם מודעים לצורך בתיקון נגעי עצמם, ומנגד, עסוקים המה בהטחת האשמות, קטנות כגדולות, בזולתם.

היצר הרע מוכר לכולנו את האשליה שקל יותר לגרום לאחרים לשנות את עצמם ולנסות להתאימם לצרכינו, מאשר לקחת את אושרנו בידינו ולהשתנות ככל יכולתנו.

כל ילד קטן יודע לדקלם מהו חטא אדם הראשון – המרית ציווי ה' באכילתו מעץ הדעת טוב ורע. אולם מעטים ביותר יודעים, שהאכילה מהפרי האסור הייתה רק חלק קטן מהחטא הגדול. והרי הבורא, הצופה מראשית עד אחרית ובוחן כליות ולב, מכיר תחבולות שלוחו היצר הרע, עד שנאמר במסכת עבודה זרה, שאין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו. אז מהי בעצם הטעות הגדולה שבעתיה סובלים אנו עד עצם היום הזה?

עיקרי התשובה מובאים בספר בראשית, פרק ג', פסוקים ז'-י"ד. לאחר אכילתם מן העץ, קורא הקב"ה לאדם ולחווה, והמה מתחבאים. כשמבינים השניים שאין לאן לברוח, נוצר דו-שיח שמגלה את יסוד עבודת היהודי בעולם, הן בפן האישי והרוחני, והן בפן הזוגי.

שואל הקב"ה את אדם: "הֲמִן-הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ?", והתשובה המתקבלת הינה: "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ וָאֹכֵל". "מניח" הקב"ה לאדם ופונה לחווה: "מַה-זֹּאת עָשִׂית?" ותשובתה: "הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל". פונה הקב"ה לנחש, אך אותו הוא כבר לא שואל דבר. ממנו הוא לא מצפה לכלום... ורק מקללו. ברגעים הבאים מתקללים בני האדם, ונגזר עליהם לתקן את החטא הקדמון עד סוף כל הדורות.

החטא הקשה ביותר מאז ועד עולם – אי לקיחת אחריות! הקב"ה אינו מצפה שלא נחטא, אלא שניקח אחריות על מעשינו, במקום להטיח האשמות באחרים. וזהו כלל הזהב: רק מי שזוכה להיות מספיק אמיץ ואמיתי עם עצמו, כדי להפסיק להאשים את כל מי שסביבו במגרעותיו, טעויותיו וכישלונותיו, ויהיו הניסיונות אשר יהיו, יכול להתחיל לתקן עצמו. בכך הוא ממלא את שליחותו הבלעדית, המוטלת עליו דייקא, בתוך המציאות שמזמן במיוחד בעבורו מי שאמר "והיה עולם". כי הדרך היחידה לזכות ולחיות באושר ובשפיות, היא לקחת רק על עצמנו ועל מעשינו אחריות. שבת שלום!

חגית אמאייב הנה יועצת בכירה מטעם מחלקת שלום בית בהידברות. לפניות למחלקה - 073-222-1310 או במייל shimonb@htv.co.il