הרב שטיינמן בסגולה מפתיעה: כך נמצא חן בעיני ה’

1. הרב שטיינמן השיב לשאלתו של תלמידו כי בדור המבול היו אנשים נוספים טובים, אך בעלי מידות רעות. נח ניצל כיוון שהיה איש נח. כה דבריו: "אתם יודעים למה דווקא הוא ניצול כי הוא היה איש נח. חן ונח אותם אותיות. וחז"ל דרשו נח: 'נח' – 'נח לשמים ונח לבריות'. היו עוד אנשים טובים בדורו של נח אבל הם לא היו נוחים... ישנם הרבה אנשים קשים וכל הזמן מנסים לעשות מריבות על כל דבר, אנשים כאלו לא זכו להינצל מן המבול, ונח זכה על שהיה נח לבריות".

2. הרב שטיינמן המשיך והוסיף לצטט את דברי ספר חרדים: "ואם רוצה אדם למצוא חן בעיני ה' לא יכעוס, שנאמר: 'ונח מצא חן' כשמו, פירושו שהיה נח בדיבורו ובמעשיו ובהילוכו כדאיתא במדרש תהלים, ולכן מצא חן".

3. דרך ארץ קדמה לתורה. מקור הביטוי הוא בתחילת תנא דבי אליהו רבה. במשמעות המקובלת בימינו האמרה מציינת שהדרך להגיע לשלמות בתורה – היא ראשית כל לנהוג במידות טובות ובנימוסים מקובלים.

4. כך מובא בתנא דבי אליהו: "אמר רבי ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הדא הוא דכתיב (זהו שכתוב) "לשמור את דרך עץ החיים" (בראשית ג). "דרך" - זו דרך ארץ ואחר כך "עץ החיים" - זו תורה". זוהי הוכחה נוספת לחשיבותן של המידות הטובות.

5. חשוב להבין שעל פי תפיסת היהדות, התורה אינה מדע ככל המדעים, אלא מקיפה את הליכות חייו של אדם מישראל: בביתו וביחסו עם הציבור הסובב אותו. כאשר האדם אינו נוהג בדרך ארץ עם הבריות, הוא עלול לקיים בדרך לקויה את מצוות התורה והנהגות ההלכה היהודית. לכן, כאשר לומדים תורה ומצוות יש להדגיש את חשיבות הצורך לקיום יחסי אנוש עם בני האדם עימם יבוא האדם בקשר ישיר ודרך ארץ כפי הציבור הסובב אותו.

6. על כן נאמר במשנה במסכת קידושין: "כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּמִּקְרָא וּבַמִּשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ד) וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא בַמִּקְרָא וְלֹא בַמִּשְׁנָה וְלֹא בְדֶרֶךְ אֶרֶץ, אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב".

7. על כך דרש בר קפרא: "איזו היא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה? 'בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחתיך'" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ג, עמוד א')

8. בהלכות "דעות" נאמר: "תלמיד חכם לא יהא צועק וצווח בשעת דבורו כבהמות וחיות, ולא יגביה קולו ביותר אלא דבורו בנחת עם כל הבריות. וכשידבר בנחת, יזהר שלא יתרחק עד שיראה כדברי גסי הרוח, ומקדים שלום לכל האדם, כדי שתהא רוחן נוחה הימנו, ודן את כל האדם לכף זכות, מספר בשבח חבירו ולא בגנותו כלל, אוהב שלום ורודף שלום".

9. עוד באותה מסכת: "משאו ומתנו של תלמיד חכם באמת ובאמונה אומר על לאו – לאו, ועל הן – הן, מדקדק על עצמו בחשבון, ונותן ומוותר לאחרים כשיקח מהן ולא ידקדק עליהן, ונותן דמי המקח לאלתר, ואינו נעשה לא ערב ולא קבלן, ולא יבא בהרשאה (אינו). מחייב עצמו בדברי מקח וממכר, במקום שלא חייבה אותו תורה, כדי שיעמוד בדבורו ולא ישנהו, ואם נתחייבו לו אחרים בדין, מאריך ומוחל להן ומלוה וחונן. ולא ירד לתוך אומנות חבירו, ולא יצר לאדם לעולם בחייו. כללו של דבר: יהיה מן הנרדפים ולא מן הרודפים, מן הנעלבים ולא מן העולבים, ואדם שעושה כל המעשים האלו וכיוצא בהן, עליו הכתוב אומר ויאמר לי: 'עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר'".

הרב זמיר כהן מסביר ב-5 דקות כי איך למצוא חן בעיני הקב"ה, איך לזכות לכפל כפליים על כל ויתור, ומה לעשות כשיש סכסוכי ירושה?