מעגל סגור: דע מה למעלה ממך

"וְהִסְתַכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמָּךְ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִים" (אבות ב א).

ובמילים שלנו: הזהר, עוקבים אחריך, אתה מצולם במעגל סגור! אף אחד לא יעשה מעשה מביש או לא ראוי אם יודע שמצלמים אותו, ולבסוף תהיה הקרנה פומבית בפניו ובפני כל מכריו, כמו שממחיש הסיפור הבא:

זוג צעיר התחתן, בשעה טובה. נערכה חתונה מפוארת עם הרבה מוזמנים. אבי החתן הביא עמו לאולם עשרת אלפים שקלים כדי לסגור את חובו לבעל האולם ולתזמורת, והניח את הכסף בכיס חליפתו. במהלך השמחה, נקרא האב לבוא ולרקוד עם החתן. הוא פשט את החליפה והניחה על מסעד הכסא. השמחה היתה גדולה, האב עם בנו רוקדים מפזזים ומכרכרים. אחר הריקודים הסוחפים חזר האב המאושר למקומו, לבש את חליפתו, ובעודו ממשש... הכסף נעלם!!! החוויר האב, ולא ידע את נפשו. חשב לקרוא למשטרה ולערוך חיפוש בקהל, אך לבסוף החליט שלא להשבית את השמחה.

החתונה עברה, השמחה הסתיימה, הסרט והתמונות מוכנים, המשפחה המאושרת נקראה לבית המחותן כדי לצפות יחדיו, בפעם הראשונה, בסרט החתונה. יושבים החתן והכלה, הורי החתן, הורי הכלה, האחים והאחיות, הדודים, הקרובים והילדים, וצופים בסרט שנערך במקצועיות ובטוב טעם. הנה החופה... הנה הקידושין, האוכל והריקודים, איזו שמחה... אלו צילומים יפים... המצלמה משוטטת לרגע על פני האולם, ואז, לא פחות ולא יותר, רואים איך אבי הכלה, מתגנב אל החליפה המיותמת, מושיט את ידו, ומוציא את הכסף מהכיס... מיד עצרו את הסרט, הדליקו את האור, והסתכלו עליו. איזו בושה, איזו כלימה! כמה היה נותן אבי הכלה, כדי למחוק את הקטע הזה מן הסרט!? הנה, כולם יושבים ורואים כיצד נתן ידו בכיס חליפתו של האחר, כיצד הוא חומק ומתגנב. כמה היה נותן כדי לעצור את ההקרנה?!

כאשר האדם נפטר מן העולם, ועולה לפני בית דין של מעלה, מראים לו ולכל קרוביו שכבר נפטרו, את כל מה שעבר עליו במשך כל חייו, כמו בסרט, והוא אינו יכול להכחיש, והבושה על החטאים היא גדולה [כפי שמעיד שרון נחשוני הי"ו, אשר עבר מוות קליני, בסיפורו שפורסם בזמנו בעיתון "השבוע בירושלים" 26.10.03: "... ותוך כדי כך אני מרגיש את כל חיי עוברים כבסרט נע, זה הרבה יותר חזק מוידאו, זה כמו שאתה חווה את כל המאורעות מחדש, מהילדות ועד הבגרות, רואים הכל. הבושה היתה איומה, המחזות רצו שם וכולם ראו את מה שעשיתי, גם הדברים הטובים וגם הדברים הרעים. הכל היה פתוח לפניהם: חטא השנאה, כיבוד הורים, לשון הרע, גזל, צניעות ועוד].

לכן המשנה מיידעת אותנו: "דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמָּךְ! עַיִן רוֹאָה, וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִים".

בשעת פטירתו של אדם לבית עולמו, כל מעשיו נפרטים לפניו, ואומרים לו: "כך וכך עשית במקום פלוני ביום פלוני", והוא אומר: "הן". ואומרים לו: "חתום", וחותם. שנאמר (איוב לז): "ביד כל אדם יחתום". (תענית יא ע"א)