מכל העוונות: גזל מקטרג בראש

אמרו חז"ל (ויקרא רבה לג ג): "סאה מלאה עוונות - מי מקטרג בראשה? גזל!". כלומר עוון גזל הוא הראשון לקטרג חלילה על האדם ביום הדין, ולכן צריך האדם מאוד מאוד לשמור על נקיון כפיו, ולהיזהר לבל ידבק בו משהו מן הגזל. להלן נביא שלושה סיפורים, המראים לנו כמה הקפדה יש בדיני שמים על ענין הגזל:

סיפר הגאון רבי יעקב מוצפי זצ"ל (ענף עץ אבות עמוד קכה): בבגדאד היו שני חברים טובים, שעזרו זה לזה בכל הזדמנות. פעם, אחד מהם קנה דירה, ונזקק להלוואה בסכום גדול. בצר לו סיפר לחברו על כך, וחברו הלווה לו את מלוא הסכום, מרצונו הטוב. כעבור זמן מה, כשהגיע זמן עליית יהודי בגדאד לארץ ישראל, החרימה ממשלת בגדאד את הדירה. שני החברים עלו לארץ, וכעבור שנתיים נפטר הלווה. לאחר כמה חודשים הופיע הלה בחלום אל הרב יעקב מוצפי, וסיפר לו על דבר ההלוואה אשר לווה מחברו, ואמר שבהיות שלא פרע את חובו, אין לו מנוחה בעולם האמת, ולכן התחנן לפני הרב שיזמין את המלווה, ויסביר לו שלא היתה לו אפשרות לפרוע את חובו, ויבקש ממנו למחול מחילה גמורה.

למחרת היום, הזמין הרב יעקב את המלוה, ושאל אותו: "האם היה לך חבר בשם פלוני?", השיב: "כן, זכרונו לברכה". שאל הרב: "האם הלווית לו סכום כך וכך לדירה שקנה בבגדאד?", "נכון" השיב המלווה. אמר לו הרב: "בין כה וכה חוב אבוד הוא, מאחר שהלווה נפטר, בבקשה ממך אמור אחרי בפה מלא: הריני מוחל במחילה גמורה את החוב שהוא חייב לי, ולא יענש בסיבתי". המלוה אמר אחריו כדברים האלה, והלך לדרכו לשלום. בלילה הופיע הנפטר שוב בחלום, ואמר לרב בשמחה: "תנוח דעתך שהנחת את דעתי".

* * *

במוצאי שבת אור לי"ט אדר תשס"ב היה פיגוע בירושלים, בשכונת בית ישראל. בין הנפגעים היה בחור בשם שאול נחמד הי"ד, מישיבת אור גאון, תושב ראשון לציון. כעבור שלושה ימים, בליל שלישי אור לכ"א אדר, חלם משגיח הישיבה הרב דוד כהן שליט"א שהוא רואה את הבחור הנפטר הי"ד, ושאלו "מה שלומך?", והשיב: "לא טוב, כי עדיין לא דנים אותי בשמים, מכיון שנשארתי חייב כסף לשני בחורים, ואבקשך שתשלם להם ואני אדאג שהכסף ישולם לך". בבוקר אחר התפילה, כאשר ישבו הבחורים בחדר האוכל, נכנס המשגיח, שוחח עם הבחורים וסיפר להם את חלומו. קם אחד הבחורים ואמר: "אני מנהל את קופת הגמ"ח של הישיבה, והנפטר נשאר חייב 10 ₪". עוד הוא מדבר ובחור שני נזכר שהנפטר לווה ממנו 20 ₪ באופן פרטי.

יומיים לאחר החלום נסע המשגיח לאזכרה של שאול נחמד הי"ד. לאחר הדרשה אמר לאבא: "דע לך, כי לבנך יש נשמה גבוהה". וסיפר לו את החלום ואת דבר הבחורים. נענה האב השכול ואמר: "עכשיו אני מבין. גם אני חלמתי שאני רואה את שאולי שאומר לי: 'אבא, צריך להחזיר', ולא הבנתי. עכשיו אני מבין". (להתגבר עמוד 167)

* * *

להלן סיפור, כפי שפורסם (בעיתון "קול העיר" בני ברק) כשנה לאחר הפיגוע בקו 2 בירושלים (19.8.2004): בכל היכלי הישיבות והכוללים מרבים בשבוע האחרון לספר את סיפור החלום המדהים, בו מופיעה דמותו של המחנך הוותיק הרב חנוך סגל הי"ד, שנהרג בפיגוע בקו 2 בחודש אב בשנה שעברה. כל המשגיחים והר"מים עומדים על עוצמת מוסר ההשכל שיש בחלום המיוחד הזה: התעוררות באמונה על חיי הנצח של העולם הבא מחד, ועד כמה כל אחד מאתנו חייב להיזהר ולהישמר בענייני ממונות עם הזולת, מאידך.

"את הלילה הזה הוא לא ישכח לעולם - אותו בן משפחה של המחנך הדגול הרב חנוך סגל הי"ד, שהיה איש חינוך בכל ישותו, פדגוג אומן שהשכיל לטעת בתלמידיו את יסודות התורה וקנייני התלמוד. הוא היה הרֵבּ'ה של כיתה ז' בתלמוד תורה "תורת אמת" במשך עשרות בשנים. החלום שבו הוא מתגלה לאחד מבני משפחתו, מהווה מעין המשך למסכת החינוך המיוחד שלו עם מסר ברור ליוצאי חלציו, על גודל החשיבות של זהירות ממונו של הזולת, עניין שהיה מקפיד עליו מאוד.

זה קרה לפני ל"ג בעומר. הרב'ה סגל מופיע בחלום לאחד מבני משפחתו. בחלום הוא עומד ליד ארון ספרים בביתו, ובידו פתק שעליו כתוב באותיות גדולות וברורות את הספרה 5, ותוך כדי הצגת הפתק בחלום, אומר הרב'ה סגל לבן משפחתו: סכום זה שווה היום 14 ₪. עוד אומר הרב'ה סגל לקרוב המשפחה, כי את הסכום הוא חייב לאחד בשם 'ויין'.

בן המשפחה קם נסער ממיטתו, המתין עד אור הבוקר ומיהר ליצור קשר עם האלמנה הרבנית שתחיה. הוא סיפר לה על החלום, והשניים ניסו, ללא הצלחה, לברר את זהותו של אותו אדם שהרב'ה אמר עליו בחלום שהוא חייב לו 14 ₪. הצגת הפתק עם המספר 5, רק הוסיפה מימד של אי בהירות בכל העניין, שכן היה ברור, כי מדובר ככל הנראה בחוב "ישן נושן" וכי המספר 5 שהיה רשום על הפתק, הכוונה היא למטבע של לירות, כסף ישראלי שאבד עליו הכלח לפני חצי יובל שנים בקירוב.

בתום בירורים קדחתניים הגיעו לבית הכנסת של יוצאי סלבודקא הממוקם בכולל הלפרין, שם למד מכר של המנוח העונה לשם "ויין". הלה הופתע והבהיר, כי אין לו ולא היה לו כל חוב עם הרב'ה סגל, אבל נטל את הסכום, אמר "מחול לך" ותרמו לצדקה. האב הבטיח שיברר את העניין אצל ארבעת בניו שלמדו במרוצת השנים בת"ת "תורת אמת" בבני ברק.

חלפו כמה ימים, האיש החל לברר דווקא עם אחרון הבנים וכך המשיך עד שהגיע לבן השני. הלה השיב מיד, כי הוא זוכר עד היום את המקרה, בו הרב'ה סגל לקח ממנו פעמיים תשלום של 5 לירות ישראליות מתקופת לימודו בכיתה ז'. תשלום אחד יותר מידי. ומעשה שהיה כך היה: זה היה לפני 24 שנים. כיתה ז' התארגנה לטיול ל"ג בעומר, והרב'ה סגל אסף כסף לטיול. הילד ויין ניגש לשלם, אך הרב'ה אשר היה טרוד באותו רגע בענין אחר, לא שם לב לכך. יום לפני הטיול, פנה הרב'ה סגל אליו וביקש ממנו לשלם על הטיול. הרב'ה סגל שהיה ידוע כאיש מאד מסודר, הבהיר לתלמידו, כי ברשימתו לא נרשם דבר. התלמיד שילם פעם נוספת 5 לירות ישראליות. האירוע היה כאמור לפני 24 שנים על טיול של ל"ג בעומר.

בני המשפחה מספרים, כי הרב'ה סגל הי"ד, היה זהיר מאד בענייני כספים בצורה בלתי רגילה. לכן הגיע בחלום לפני ל"ג בעומר כדי לסלק את החוב הקטן הזה וכדי לעורר את בני משפחתו ואלפי תלמידיו, שלמדו אצלו במשך השנים, התעוררות באמונה ועניין זהירות בממונו של חברך שיהיה חביב עליך כשלך.