המסע הבלתי רגיל שלי בפולין ובאוקראינה

ברצוני לשתף אתכם בחוויה בלתי רגילה במסע של חיי.

שבוע לפני ראש השנה החלטתי לטוס לקברי צדיקים בפולין ובאוקראינה. פניתי לשני חברים טובים שלי, והצעתי להם להתלוות אלי. הם הסכימו מיד.

באותו יום סגרנו את הטיסה, ולאחר 3 ימים הגיע היום הגדול.

קנינו אוכל ל-5 ימים, וארגנו את כל מה שצריך. הגענו לשדה התעופה, ושם הכל דפק כמו שצריך, בסיעתא דשמיא מרובה, ברוך ה׳.

למי שלא מכיר אותי, אני לא יכול לשלוט בגוף שלי, מלבד הראש, ולכן בנסיעות ובטיסות יש  לי כמו מושב מיוחד שמתלבש על הספסל של המטוס, וכך אני יושב מחוץ לכסא הגלגלים.

נחתנו ב-12 בלובלין, שם נסענו עם בעל הדירה, ולקחנו עוד מונית בשביל כל הציוד. ישנו בדירה משובחת. קמנו בבוקר, וב-10 חיכה לנו נהג ששכרנו לכל  היום. נסענו לישיבת חכמי לובלין, ושם העלו אותי בערך 20 מדרגות עד אולם בית המדרש. זה היה כל כך מרגש, לראות את כל מה שהיה שם…

אחרי זה הלכנו רגלית לבית הקברות החדש, לקברו של ר' צדוק הכהן מלובלין, ומשם המשכנו לבית הקברות הישן מאד, לקברם של החוזה מלובלין, המהרש"ל ועוד צדיקים. אח"כ נסענו למחנה ההשמדה מיידנק, וראינו את המשרפות האותנטיות. זה היה בשבילי מפחיד ומצמרר לראות את כל ההתאכזרות שהיתה שם.

משם המשכנו בנסיעה לקברו של ר' אלימלך בליז'ענסק, שם אכלנו קודם ב"הכנסת אורחים", ואחרי כן התפללנו, שרנו ורקדנו באוהל. הרגשתי אווירה מיוחדת מאד.

משם המשכנו בנסיעה לגבול האוקראיני. הגענו לגבול ב-2 בלילה. האמת שקצת פחדתי, כי הסתובבו שם הרבה גנבים, וזו הייתה חוויה בלתי רגילה לחצות את הגבול רגלית. באוקראינה המתין לנו הנהג האוקראיני, ונסענו איתו לעיר לבוב, לישון בדירה מפנקת במיוחד אחרי כל היום המתיש אך המוצלח הזה.

קמנו בשישי בבוקר ונסענו לכיוון מעז'יבוז' במשך 5 שעות. בדרך עצרנו באוסטרווה, בקבר של המהרש"א, ואחרי זה נסענו לאניפולי, לקבר של ר' זושא והמגיד ממעזריטש. משם נסענו לשפיטובקה, לקבר של בן ר' פנחס מקוריץ, ואז נסענו לשבת למעז'יבוז. הגענו ממש סמוך לכניסת שבת למלון שנמצא צמוד לבעל שם טוב. הייתה שבת מטורפת, עם כל השירים, הריקודים והאווירה המיוחדת שאי אפשר לּתאר!

במוצ"ש נסענו לומר סליחות ראשונות בברדיצ'ב, על קברו של ר' לוי יצחק. היו סליחות של התעלות רוחנית. חזרנו למעז'יבוז לפנות בוקר, ובצהריים נסענו לנעמירוב, לקבר האחים הגדול והעתיק. משם המשכנו לברסלב, לקברו של ר' נתן, הבן של ר' נחמן, ומשם ישר לאומן.

כשהגענו לאומן בערב היה לנו סיפור של השגחה לא רגילה. במהלך כל היום חיפשנו בנרות מקום ללון בלילה האחרון, שהיה באומן, ובינתיים לא מצאנו. נהג המונית הוריד אותנו עם כל הציוד באמצע הרחוב שסמוך לציון של רבינו. הצעתי למלווים שלי לשים את הציוד בשמירת חפצים, עד שנמצא מקום מתאים, ונלך להתפלל אצל רבינו – ובטוח שמשם יגיע תגיע הישועה.

כשהגענו לציון פגשתי חבר טוב שלי, שלא ראיתי כמה שנים טובות. סיפרתי לו שעדיין לא מצאנו מקום ללון הלילה. הוא אמר שיש  לנוֹ מקום בדירה שלו.

אמרתי למלווים שלי: עם כח האמונה יכולים להשיג הכל…

למחרת קמנו בבוקר, הלכנו להתפלל שחרית בציון, ולאחר התפילה חזרנו לאכול בדירה.

לקראת  14:00 יצאנו לכיוון קייב, לשדה התעופה, וכשהגענו – גילינו שפספסנו את הטיסה של שעה 18:45. ניגשנו למנהל הטיסות, הסברנו לו שאחרנו את הטיסה עקב סיבות טכניות שקרו לנו במהלך הנסיעה, והמנהל סידר לנו על המקום טיסה לאותו ערב – בחינם.

לסיכום, אם רוצים להגיע למטרה מסוימת – תגיעו, ולא משנה אם זה נראה לא מציאותי. כי הצבתם מטרה, ותלכו איתה עד הסוף.

שלכם תמיד,

דניאל מזרחי