אנרגיה של בוקר – מה שמים בסנדביץ’?

אני אוהבת להתעורר מוקדם, כשכל הבית עדיין ישן.
יש אנרגיה אחרת באוויר.
אנרגיה של שקט,
אנרגיה של שלווה.
שעה לאחר מכן משהו באוויר ובאנרגיה ישתנה, ופתאום תהיה זו אווירה של עשייה ושל המולה.
אז כשהאנרגיה עדיין שקטה, אני אוהבת לארגן את עצמי ולארגן את האוכל של שאר בני הבית.
קצת לפני ברכות השחר אני מוציאה את פיתות הכוסמין מהפריזר ומניחה על השיש להפשרה.
הן מפשירות די מהר בטמפרטורת החדר, ועד שאני מסיימת את תפילת שמונה עשרה – הפיתות כבר רכות כאילו נאפו לא מזמן.
 

אני משתדלת לגוון, בכל יום לשים בכריך משהו אחר.
אני גם מוסיפה ירקות חתוכים בצד – לא בתוך הלחם.
כאשר הירקות מוכנים לאכילה וחתוכים יפה, בודדים הילדים שיסרבו להם.
מאתגרת אתכן לעשות ניסוי – מחר תשלחו את ילדיכן עם קופסת ירקות חתוכים יפה לצד הכריך – ותראו כיצד הקופסה חוזרת ריקה.
עגבניות שרי חצויות, מקלות של מלפפונים, גזר או קולרבי.
אפשר גם פירות; פרוסות של תפוח-עץ, אפרסק או קוביות מלון.
הכל הולך.
רק בבקשה, לאלהסיר את הקליפה.
הקליפה עשירה בסיבים, בוויטמינים, במינרלים ובנוגדי חמצון.
ממש בל-תשחית לזרוק את כל הטוב הזה לאשפה.

בינתיים הבית מתחיל להתעורר. מתארגנים, נפרדים וכל אחד הולך למסגרת שלו.

צלצול.
הפסקת אוכל.
כל אחד מהילדים מוציא מהילקוט את הכריך שהכינה לו אמא.
בתוך קופסת האוכל הזאת יש יותר מסתם כריך – יש הדאגה והאהבה של אמא.
"גם כשאמא לא איתי, היא חושבת עלי, אני חשוב לה, היא דואגת לי, היא מזינה אותי".
אני מאמינה מאד במסר שמעבר למילים.
יש הטוענים כי למעלה מ-90% מהתקשורת הבינאישית שלנו היא תקשורת שאינה מילולית.

מספרים על לורד אנגלי מעיירה מאזור קנט הנקראת סנד-וויק (מקום החול).
אותו לורד אנגלי, ג'ון מונטאגיו, אהב כל כך את משחקי הקלפים שלו, שלא היה מוכן להפסיק באמצע, אפילו לא בשביל לאכול.
לכן – משרתיו מצאו פתרון להאכיל את אדונם – שמו את ארוחת הצהריים בתוך 2 פרוסות לחם, וכך אכל ג'ון מונטאגיו, הרוזן מסנדוויק (או סנדוויץ'), את ארוחת הצהריים שלו.
וכך נולד לו כינוי לאותה ארוחה הנאכלת ללא סכו"ם בין שתי פרוסות לחם.
 

אז תכל'ס, מה שמים בסנדוויץ'?
אנחנו רוצות לשים משהו שגם יהיה מזין, גם משביע, וגם שתיק האוכל יהיה ריק כשהילד חוזר הביתה.

כל אמא למדה להכיר את הילדים שלה ואת ההעדפות שלהם.
הכי נחמד לגוון, ובכל יום לשלוח משהו אחר.

• אבוקדו – השומן הטוב.
  עשיר ברכיבי תזונה מצוינים שכה חשובים לנו:
  עשיר בסיבים תזונתיים, עשיר במינרלים – בעיקר סידן, מגנזיום, אבץ, ברזל ואשלגן, עשיר באומגה 9 חומצת שומן נהדרת שמאוד חיונית לנו, עשיר בויטמינים מסוג B שנחוצים למערכת העצבים, ויטמין A  שמחזק את הראייה, ויטמין C, ויטמין K  ואפילו ויטמין E  שמשמש כנוגד חמצון נהדר כנגד הרדיקאליים החופשיים (ועל כך בעז"ה מאמר מורחב ונפרד בהמשך).
   
• ממרח חומוס – החלבון הבריא
  חומוס עשיר בחלבון, בעיקר בחומצות אמינו מסוג מסוים התורמות לתחושת רגיעה ומעלות את הריכוז.
  החומוס גם עשיר בויטמינים ומינרלים הנחוצים לנו.
  אבל לא כזה שקונים בחנות ומכיל כל מיני משמרים ותוספים לא טובים.
  חומוס ביתי, כמו של פעם.
  כמה גרסאות של חומוס ניסיתי עד שהגעתי למתכון המנצח.
  השריתי לילה באבקת סודה, טחנתי עם ביצה קשה, ניסיתי חומוס קפוא, ומה לא.... אבל בסוף העקשנות מנצחת, והגעתי למתכון של חומוס מאלף, כל מי שטועם ממנו מבקש את המתכון.
  פתרון נהדר לכריך בית הספר, ועוד יותר נהדר כאחד מהסלטים שמעטרים את שולחן שבת קודש (היכונו בהמשך למאמר שלם רק על סלטי בריאות מגרים במראה וערבים לחיך לשולחן השבת).
  מאחר שמוסיפים לסלט החומוס גם טחינה – אנחנו מקבלים חלבון מלא מן הצומח.
  
  אחיות יקרות – מתנה ממני, מתכון לממרח חומוס מנצח.
  לגזור ולשמור.
  הרכיב הראשון במתכון בטוח יפתיע את רובכן: חומוס משימורים – לא יודעת איך להסביר את זה, אבל דווקא זה מהשימורים יוצא הכי טעים כממרח.
  וידוי אישי – בתחילת דרכי בתזונה הטבעית הייתי "קצת" (בלשון המעטה) פנאטית.
  קופסת שימורים היוותה עבורי מילה גסה.
  זה ייצג מבחינתי את פסגת תעשיית המזון הקלוקלת.
  היום אני מבינה שזה נבע מבורות.
  קצת מזכיר את תחילת דרכי כשחזרתי בתשובה, הכל היה קיצוני. לאט לאט, כשלומדים ומבינים, מתחילים להתמתן.
  גם בתחום התזונה הבריאה התמתנתי יותר, ולמדתי היכן צריך להתעקש והיכן אפשר ואפילו כדאי להתפשר.
  אז בסדר גמור לקנות קופסאות שימורים, תירס, מטרנה (או סימילאק וכיוב'), אפונה וכן גם חומוס.
  כל עוד קופסת השימורים הינה שלמה ולא התעקמה או התנפחה, אין איתה שום בעיה.
  כמובן, לבחור בכזו שאינה מכילה חומרים משמרים. רק חומוס, מלח ומים.
  האמת שגם אין צורך בחומר משמר, הודות לשיטת שימור מיוחדת המתבססת על עיקור המוצר מחיידקים – קצת מזכיר את הפסטור של מוצרי החלב.
   

להלן המתכון:
במעבד מזון לשים חומוס מקופסת שימורים עם קצת מהנוזל, להוסיף 5 כפות טחינה גולמית (רצוי אתיופית מונבטת), 2 שיני שום, חצי לימון סחוט, מלח וכמון לפי הטעם.
לטחון ולטעום.
אם סמיך מדי – אפשר להוסיף עוד מנוזלי השימורים של החומוס.
אם נוזלי מדי – אפשר להוסיף עוד טחינה גולמית.  
כמה שקל להכנה ככה הטעם מדהים.
זהירות – הטעם ממכר.
 

• טחינה בטעמים וגם ממרח חלבה
  טחינה גולמית, עשירה בסידן.
  הכי טובה היא הטחינה האתיופית משומשום מונבט, כי יש לה יותר ערכים תזונתיים באופן משמעותי. בכלל, האתיופים מבינים באוכל בריא.
  אפשר לערבב עם מים, מלח, לימון ושום כתוש – לממרח טחינה קלאסי.
  אפשר לטחון את הממרח הקלאסי עם כוסברה ופטרוזיליה, לטחינה ירוקה.
  אבל הילדים שלי הכי אוהבים שאני מערבבת את הטחינה הגולמית עם דבש, ומתקבל ממרח חלבה מתוק, טעים ובריא.
  לפעמים אני מוסיפה לממרח החלבה הביתי הזה אבקת חרובים – וקיבלנו ממרח בטעם שוקולד עשיר בסידן.
   
• גבינה לבנה
  הגדול שלי אוהב את הגבינה ככה – ללא שדרוגים.
  אבל נועה אוליאל, המרצה שלי לתזונה נטורופתית, נתנה לי אחלה טיפים לשדרוג הגבינה – והבנות שלי ממש התלהבו.
  אפשר לקלות פלפלים קטנים מתוקים מעט בתנור, לחתוך לקוביות ולערבב בתוך הגבינה יחד עם מעט תבלין סומק.
  אפשר לערבב את הגבינה עם זעתר ושמן זית.
  אפשר לאדות מעט בצל בשמן זית, להוסיף כורכום, לערבב עם הגבינה – ולקבל גבינה בטעם בצל מעושן.
  אפשר לערבב את הגבינה עם בזיליקום וצנוברים קצוצים דק – ויש לנו גבינת פסטו.
  אין ספור אפשרויות.
  גבינה הינה מקור נהדר לסידן, רק ש... גבינה מכילה גם נתרן שעלול להפריע לספיגת הסידן.
  לכן, כשקונים גבינה, יש להקפיד ולקרוא את הסימון התזונתי, ולבחור את הגבינה שמכילה הכי פחות נתרן.
  גבינה כמובן גם עשירה בחלבונים. חלבונים הינם אבני הבניין של הגוף, ולכן חשובים במיוחד לילדים.
  
   
• חמאת בוטנים עם ריבה
  ממש כמו באמריקה.
  האמריקאים כל כך אוהבים את חמאת הבוטנים, שאפילו הכריזו על ה-24 בינואר כיום חג לחמאת הבוטנים.
  2 כפות של חמאת בוטנים מכילה 7 גרם חלבון – בהחלט כמות מכובדת של חלבון.
  חמאת בוטנים גם מכילה שפע של רסרבטרול – תרכובת מאוד חיונית לגוף, שעוזרת להמון תהליכים בגוף. בין היתר עוזרת להילחם בזיהומים, בקטריות ופטריות.
  אנחנו, כמובן, נבחר את חמאת הבוטנים שמכילה רק בוטנים.
  בוטנים נטו – ללא תוספת סוכר, מלח, חומרי טעם וכמובן ללא תוספת משמרים.
  ריבה:
  או ריבה ביתית, כזו שאנחנו הכנו בבית.
  או מעדן פרי, שזו ריבה שמכילה רק פרי ו/או רכז פרי ותוספת פקטין – ללא סוכרים, משמרים וכיוב'.
  פקטין זה החומר שנמצא בפירות כגון קליפת תפוח העץ, שיוצר את מרקם הג'לי של הריבה.
   
• שקדיה
  ממרח שקדיה העשוי מ 100% שקדים.
  מתוק באופן טבעי, טעים.
  עשיר בחלבון, עשיר בברזל, סידן, מגנזיום.
  עשיר בויטמינים מקבוצת ה-B.
  השקד עשיר כל כך ברכיבים תזונתיים, שאני ממליצה בחום לשלב בתזונה לא רק של הילדים, אלא של כל בני הבית.

יש לכן עוד רעיונות?
אלו ממרחים טובים ובריאים אתן שמות בכריך של הילדים?
אשמח אם תחלקו עמי ועם יתר הקוראות למטה בתגובות.

לגבי התגובות על המאמר הקודם,
קודם כל אני רוצה להודות לכל אחת ואחת מכן, שוב ושוב ושוב, על המילים הנעימות והמפרגנות. חיממתן לי את הלב, אתן נשים יקרות ומקסימות, שהקב"ה ישמור עליכן ועל משפחותיכן וייתן לכן את כל משאלות לבכן לטובה.

ותודה ענקית גם על הטיפים הנהדרים והמתכונים המצוינים שהוספתן בתגובות:
עוגת תפוזים-קוקוס (שניסיתי ויצאה פשוט מעדן), רעיון לעוגת מייפל-אגוזים, מתכון ללחמניות כוסמין שבהחלט יכולות להוות פת שחרית מצוינת וטיפים נהדרים כיצד לחסוך בשמן.
אשריכן – מכל מלמדי השכלתי.

היו כמה תגובות מגולשות יקרות אשר לא ראו את הכמויות, ואילו אצל גולשות אחרות זה כן הופיע.
יכול להיות שהבעיה נובעת מהעימוד מהמחשב/טלפון נייד? אולי השוליים נחתכים ולכן הכמות אינה מופיעה?
אודה לכן אם תיכנסו שוב למאמר ממכשיר אחר, ותעדכנו אם שם כן מופיעות הכמויות.  אני מאוד מקווה שהנושא יסתדר, באמת מדובר במתכון נהדר לעוגה נהדרת.

לגולשת היקרה שביקשה דוגמאות למוצרים – אשריך! במאמרים הראשונים שלי צירפתי תמונות ושמות מותגים של מוצרים מומלצים וגם הסברים כיצד לבחור.
מצרפת קישורים לחלק מהמאמרים:
https://www.hidabroot.org/article/225230

https://www.hidabroot.org/article/225840

https://www.hidabroot.org/article/226076

לגבי שאלות על כשרות – בדרך כלל אני נוהגת לשאול את הרב בקהילה שלי, והכי נכון שכל אחת תעשה לה רב.
אבל לפעמים צריכים תשובה מיידית, ובמצב כזה אני ממליצה למי שיש אפליקציית "וואטס אפ" להצטרף ל"רב על הקו" של עמותת נזר כהן בראשות הרב הגאון זמיר כהן שליט"א,
בטלפון  054-7489177
קבוצת הרבנים שם פשוט עושה עבודת קודש. זמינות של 24 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע, בכזו דרך ארץ וסבלנות שלא מהעולם הזה.

נראה לי שסיימנו בגדול עם נושא הפחמימות, וגם עם נושא ארוחת הבוקר.
בעז"ה במאמרים הבאים נדון על חלבונים ועל ארוחת צהריים.
אז עד אז המון בריאות,
חן טובי