האם כדאי לגברים לגדל שיער? איך מתפללים שמונה עשרה באוטובוס? ומה מברכים על מיץ?

1. האם מברכים על מסטיק ברכה ראשונה? והאם מברכים על סוכריה או סוכרית טופי?

מברכים על מסטיק ברכה ראשונה, וכן על טופי וסוכריות. ואין לדבר לאחר הברכה, עד שלא נרגש טוב הטעם בפה?

* * *

2. לשמשון הגיבור היה שיער ארוך, וזה היה מקור הכוח שלו על פי התלמוד. השאלה שלי היא כזאת: יש לי שיער ארוך, ורציתי לדעת אם זה רצוי או לא?

הרמב"ם (בפרק י"א מהלכות עבודה זרה הלכה א') כתב: אין הולכים בחקות הגויים, ואין מתדמים אליהם לא במלבוש ולא בשערות, אלא יהיה הישראל מובדל מהם במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהם במדעו ובדעותיו. לפיכך לא ילבש מלבוש המיוחד להם, ולא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם, ולא יגלח ראשו מן הצדדים ויניח שער באמצע כמו שהם עושים, וזהו שנקרא בלורית. ולא יגלח שער מכנגד פניו ויניח פרע מאחוריו כמו שהם עושים. עכ"ל. ומרן החיד"א בספר ברכי יוסף בקונטרס שיורי ברכה (סימן קע"ח סק"א), העתיק דברי הגאון רבי דוד קורינלדי לאסור גידול שער הראש לנוי וליופי, אפילו בלא גילוח מהצדדים.

וסיים שהרבה בחורים נכשלים בזה, ויש להוכיחם אולי ישמעו וישובו. וכן כתב בספר שלחן גבוה, שאין להתיר אלא לצורך רפואה. וכן פסק המחצית השקל באורח חיים (סימן כ"ז). והגאון מהר"ח פלאג`י בספר רוח חיים יורה דעה (סימן קע"ח סק"ד) כתב, שיש איסור נוסף בגידול הבלורית גם כנגד פניו, שעושה כן לנוי וליופי, משום שנעשה לו ממש כסרסור לדבר עבירה, ושיש לאסור לעשות כן לגדר ולסייג. ע"כ.

וסמך לזה ממה שמסופר בנדרים (ט'), שמעון הצדיק אומר, מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד, פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום יפה עיניים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים, אמרתי לו, בני, מה ראית להשחית שערך זה הנאה, אמר לי, רועה הייתי לאבא בעירי, והלכתי למלאת מים מן המעיין, ונסתכלתי בדמות בבואה שלי במים, ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן העולם, אמרתי לו, רשע, מה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך, העבודה שאני מגלחך לשמים, מיד עמדתי ונשקתי לו על ראשו, ואמרתי לו כמוך ירבו נודרי נזירות בישראל.

וכן אמרו בזוהר הקדוש ח"א (דף קס"ו ע"ב) שסלסול השער הוא מצד יצר הרע למשכו לגהינום. ובבראשית רבה (פרשה כ"ב סימן ו'), כשרואה יצר הרע אדם הממשמש בעיניו ומתקן בשערו, הוא אומר אדם זה שלי וברשותי הוא. לכן מה טוב ומה נעים להימנע מגידול שער אפילו כלפי פנים. ומלבד זאת, כתב במחצית השקל אורח חיים (סימן כ"ז אות ד'): "ורע עלי המעשה של אותם בחורים שמגדלים בלורית כנגד פניהם, כי מלבד שהוא דרך שחץ וגאווה, ויש בזה איסור משום ובחוקותיהם לא תלכו, כמבואר ביורה דעה (סימן קע"ח), עוד יש איסור נוסף שהשער הארוך חוצץ בתפילין של ראש, כיון שהשערות ארוכות, וחוצצים, ודין המניח תפילין על שערות כאלה, כמניח על כובע עב שבראשו, שבוודאי שהוא חוצץ. ע"כ.

גם בספר חתם סופר חלק א` (שער הטוטפת סימן כ"ז) בהערה, כתב, ומכאן אזהרה רבה ותוכחת מגולה לאותם בחורים שמגדלים שער ראשם, שמלבד שהדבר מכוער ומתועב, וראוי לכל ירא שמים להימנע מזה, עוד בה שיש בזה חשש ביטול מצות עשה מן התורה בכל יום בהנחת תפילין של ראש מחמת דין חציצה. ולפי מנהג האשכנזים שמברכים על תפילין של ראש, יש בו עוד איסור של ברכה לבטלה, שהוא איסור חמור מאד, כנודע. מכל הנ"ל מבואר כי יש התייחסות שלילית לגידול שיער בספרות ההלכה. גידול שיער לשם מצוות נזירות שונה מהנ"ל, ואכן קבלת נזירות בעיקרו אינו דבר רצוי, אלא אם כן יש מטרה מסוימת כמו קיום מצוות ההתגלחות בסוף ימי הנזירות בבית המקדש.

* * *

3. האם ישנו היתר להוריד שירים מהאינטרנט? למשל להוריד שירים מועטים של אותו זמר? היום חשבתי לקחת כמה שירים דתיים, לא של אותו הזמר, ולצרוב אותם על כמה דיסקים, ולהפיץ למספר אנשים. האם זה מוסרי? והאם זה בסדר לעשות את זה לשם שמים?

אינני מכיר כל היתר לכך, ובפרט לצרוב על מנת לחלק, בוודאי שאין לעשות כן.

* * *

4. במקרה שאני נמצאת באוטובוס באמצע נסיעה ואני רוצה להתפלל תפילת שחרית, האם כאשר אני מגיעה לתפילת שמונה עשרה מותר לי להתפלל את תפילת העמידה בישיבה? או שאסור לומר? ומה לגבי ברכות השחר? ושאלה נוספת: מהי הדרך הטובה להיפטר ממחשבות רעות שמשתלטות על הנפש ועל המח? מהן הדרכים לנצח את היצר הרע ולהכניעו שלא ישלוט בי שוב? כי אני מרגישה שבימים שאני רוצה להתקדם ולהתקרב אל ה' – היצר תוקף אותי ומחזיר אותי למצב שהייתי בו. איך אפשר להשיג שמחת חיים?

יש לומר את ברכות השחר באוטובוס בישיבה, וכן את תפילת העמידה. מחשבות רעות – יש להסיח את הדעת מכך ולחשוב דברים אחרים, וכן ישנה סגולה לומר, בשעה שיש לך מחשבה רעה, את הפסוק "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". וסגולה נוספת, לומר את הפסוק "ושחט אותו על ירך המזבח צפונה וזרקו בני אהרון הכהנים את דמו על המזבח סביב"/

אין דרך לנצח את היצר ב"נוק אאוט". כל ימינו הם במלחמה – לפעמים מנצחים ולפעמים קשה מאוד, אבל לעולם אין להניח את כלי המלחמה, ובתחבולות תעשה לך מלחמה. עלינו לזכור שזה תפקידינו בעולם, להילחם עם היצר ולא להרפות. כל נפילה מביאה עלייה גדולה יותר, ושבע יפול צדיק וקם.

* * *

5. מה מברכים על תפוז שאני סוחטת ושותה? האם בורא פרי העץ או שהכל נהיה בדברו?

מי כל הפירות, מלבד ענבים וזיתים, ברכתם שהכול.

6. אני רופא שיניים שעובד עם ילדים. האם מותר לעשות להם מעט קסמים (זריזות ידיים) בכדי שיהיה לעזר ליצירת קשר ראשוני איתם?

לפי דעת רוב הפוסקים מותר לך לעשות קסמים אם אתה מודיע מראש שאין לך שום כוחות עליונים, אלא שיש לך חכמה ותחבולה מסוימת, וכל אחד יכול ללמוד לעשותה. וכל שכן אם תראה לילדים דוגמא איך עובד אחד מהקסמים. אולם לפי דעת הגר"ע יוסף זצ"ל, הדבר אסור בכל אופן.

ראה בקישור, לחצו כאן.

* * *

7. ביצה קלופה שעבר עליה הלילה, מה דינה? כמו כן – ביצה שנרכשה במארז ויש לה סדק ואולי טיפה נוזל שנזל?

אין להשתמש כלל בבצל או שום או ביצה קלופים שעבר עליהם הלילה. גם אם הנ"ל היו מכוסים או בתוך מקרר, ועבר עליהם הלילה, הם נאסרים באכילה.
 
והעצה כדי שהם לא יהיו אסורים באכילה, היא להשאיר עליהם חלק מהקליפה או מהשורש, או לערב אותם בתוך מאכלים אחרים (לפני שיעבור עליהם הלילה), כגון סלט וכדומה.

ביצה סדוקה שעבר עליה הלילה, מותר לאכול את הביצה, היות והקליפה היתה עליה.
 
מקורות: כך מפורש בגמרא במסכת נדה (דף י"ז עמוד א') בשם ר"ש בר יוחי, שמי שאוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה שעבר עליהן הלילה מתחייב בנפשו ודמו בראשו. ומפורש שם עוד, שגם אם הם צרורים וחתומים – רוח רעה שורה עליהן. וכן הוא להלכה בשלחן ערוך הרב (הלכות שמירת הגוף ונפש סעיף ז'). וכ"כ בספר שמירת הגוף הנפש (סימן ג' סק"ה) ובשו"ת ברכת יהודה חלק ב' (חלק יורה דעה סימן ז' אות ח') לגבי מקרר. וע"ע בשו"ת יביע אומר חלק י' (חלק יורה דעה סימן ט') ובספר שמירת הגוף והנפש הנ"ל (במילואים שבסוף חלק ב' עמוד תת"א).
 
העצה להשאיר חלק מהקליפה או מהשורש מפורשת גם כן במסכת נדה הנ"ל, והובאה להלכה בשלחן ערוך הרב הנ"ל.
 
העצה לערב אותם בתוך מאכלים אחרים, מקורו בסמ"ק (סימן קע"א). וכ"כ הבן איש חי (שנה שניה פרשת פנחס אות י"ד) ובכף החיים חלק יורה דעה (סימן קט"ז אות צ"ב) ובשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק יורה דעה סימן ז' אות ט'). וכן הובא בשם החזון איש זצ"ל בספר שמירת הגוף והנפש חלק א' (עמוד כ"ה בשולי העמוד). וכן ראה עוד בספר שלחן יוסף (עמוד צ"ה סעיף ל"ג) שהביא בשם הגר"ע יוסף זצ"ל, שאם עירבו בצל בתוך סלט, ועבר עליו הלילה, שהוא מותר באכילה.

* * *

8. חוף מופרד לנשים כשיש שם מציל – האם יש איזשהו מקום להקל ולהסתמך על אחד הפוסקים הספרדיים או האשכנזים לשהות בבגד ים פרוץ בחוף כזה, או בבריכה שבה נמצא רק מציל, בטענה שטרוד במלאכתו? (יש לציין שהשאלה נשאלת לאחר בדיקה בספר "קיצור שולחן ערוך" שרושם בפירוש "אין לאשה להתרחץ בחוץ נפרד לנשים, כשיש שם איש המשמש כמציל, או אנשים המוכרים כסאות וכדו', אבל כשיש על גופה חלוק רחב מותר" (סימן כ"ב תתנ"ט כ"ט), כך שהדבר ברור לי. אך יש לי ויכוחון בעבודה לגבי הנושא עם שתי נשים אשכנזיות שטוענות שיש היתר לדבר ונוהגות כך.

אסור לאישה ללכת לבריכה או לים שיש שם מציל בבגד ים רגיל, כי זה גורם מכשול גמור למציל. אלא עליה לכסות את כל המקומות בגוף שדרכם להיות מכוסים. והנוהגות היתר בדבר – אין להן על מה לסמוך.

מקורות: כן פסקו הגר"ע יוסף זצ"ל בירחון אור תורה (אלול תשמ"ו, סימן קל"א סעיף ט"ז), והובא בספר שלחן יוסף (עמוד ר"ל), והגר"י יוסף שליט"א בספר אוצר דינים לאשה ולבת (פרק ס' סעיף ל"ד), והגר"מ מאזוז שליט"א בשו"ת מקור נאמן חלק ב' (סימן תתל"ג), והחיד"ו וייס שליט"א בשו"ת ויען דוד חלק ב' (סימן קפ"ד), והגר"פ שפירא שליט"א בשו"ת בריתי שלום חלק א' (סימן י"ד), והגר"ח אפללו שליט"א בשו"ת אשר חנן חלק ו' (סימן צ') וחלק ח' (סימן קס"ח), והגר"מ גרוס שליט"א בספר אום אני חומה חלק א' (עמוד קי"ב), והגר"י פוקס שליט"א בספר הליכות בת ישראל (פרק ז' סעיף י"ח). וע"ע בשו"ת אז נדברו חלק ג' (סימן כ"ד אות ג').

ומה שיש טוענים להתיר משום שהמציל טרוד בעבודתו, ורצו לדמות זאת למה שכתוב בגמרא בעבודה זרה (דף כ' עמוד ב'), שמותר לכובס לכבס בגדי צבעונין של אישה למרות שהוא מכירה, ולא חוששים שיבוא לידי הרהור, היות ובעבידתיה טריד, ע"ש, הנה אין בטענה זו ממש, ורב המרחק בין ההיתר שנאמר בכובס לנידון דידן מכמה טעמים:

א. כל ההיתר נאמר לגבי כובס, שהוא עושה מלאכה של ממש בפועל, מה שאין כן במסתכל בעלמא. היעלה על הדעת שאינו מסיח דעתו לדבר אחר?!, והלא עינינו רואות שהרבה מן המצילים עוסקים בעת עבודתם בשיחות טלפון וכדומה, ובוודאי שכמו כן פנוי ראשם לזון עיניהם מערווה (וכן ראה בשו"ת ויען דוד שם אות ג', ובשו"ת אשר חנן חלק ח' שם, ובשו"ת בריתי שלום שם ד"ה גם).

ב. כי פשוט ששם מדובר בכובס שומר תורה ומצוות שרוצה להיזהר מהרהורי עבירה ולכך עבודתו וטרדתו מסייעתו, אך באדם פרוץ שמחפש כמה שיותר להרהר ולזון עיניו מערווה, פשוט שאין זה שייך (וכן כתבו לחלק בשו"ת ויען דוד שם, ובשו"ת בריתי שלום ד"ה ובאמת שגם).

ג. דווקא לגבי כובס בגדים התירו מכח הסברא של "בעבידתיה טריד", משום שאין האיסור אלא במכוון ליהנות מיופי הבגדים, מה שאין כן במקומות המכוסים שבאישה שאסורים אף בראייה בעלמא ללא כוונת הנאה וכמו שכתב המשנה ברורה (סימן ע"ה סק"ז), לא שייך הסברא של "בעבידתיה טריד". וממילא לפי סברא זו גם במציל שומר תורה ומצוות יש לאסור (שו"ת בריתי שלום שם ד"ה ובאמת נלענ"ד. וכן ראה בשו"ת אשר חנן חלק ח' שם).

ואמנם יש שרצו ללמוד מדברי האגרות משה חלק אבן העזר חלק ד' (סימן ס"ב אות א') להתיר לאישה לרחוץ במקום שיש שם איש מציל, ע"ש, אולם כמה תשובות בדבר –

א. כבר כתב בשו"ת בריתי שלום (שם) שהאגרות משה מיירי במציל גוי (וכמו שמצוי באמריקה) שאין עליו איסור כלל מחמת שמירת העיניים, ולא דן שם אלא מחמת האיסור יחוד של איש אחד עם נשים הרבה, וע"ז קאמר להתיר מחמת שבעבידתיה טריד ולא יוכל לפתותה לבוא עליה בזמן שמחויב לשמור ולהציל.

ב. עוד כתב הבריתי שלום שם, שאפילו אם האגרות משה היה כותב בהדיא שכוונתו להתיר גם במציל ישראל, אך הלא לא נתן שום טעם לדבריו בעניין שמירת העיניים של המציל (אלא רק בעניין איסור יחוד), והפוסקים שכתבו לאסור נתנו טעם לדבריהם, ומבואר ברש"י בכתובות (דף ק' עמוד א', ד"ה לימא) שהיכא שאחד נותן טעם לדבריו והשני חולק בלי לתת טעם לדבריו שהלכה כדברי הנותן טעם לדבריו, ולא עוד אלא שהמורה כדברי השני (שלא נתן טעם לדבריו) הוי כטועה בדבר משנה, ע"ש. והביאו להלכה הגר"ש קלוגר בספרו משפט צדק בחושן משפט (סימן כ"ה).

* * *

9. האם נכון לומר שה' אוהב אותנו יותר משאר העמים? כלומר, את העם הנבחר.

אמרו חז"ל ש"חביב אדם שנברא בצלם" – פירוש הדבר שאלוקים אוהב את כל בני האדם בעצם. אך עם זאת, כמובן שייתן מאהבתו יותר למי שנדרשו לתפקיד חשוב יותר בקיום הבריאה ומתאמצים להשיג קרבתו באמצעות קיום התורה והמצוות (התורה והמצוות מדמים את מעשי האדם אל הבורא יתברך, ומתוך דמיון זה זוכה הנשמה להתקרב ליוצרה). אין כאן אפליה, שכן גודל הקרבה לה' תלויה באופן ישיר בגודל קיום המצוות המקרבות לה' יתברך. מי שעושה יותר – זוכה ליותר קרבה.

מסיבה זו, כל גוי בעולם יכול לבחור להתגייר מרצונו (לקבל על עצמו עול תורה ומצוות בטבילה), ואז יהיה ליהודי לכל דבר ועניין.

מכל מקום, אין הדבר אומר שהגויים שנואים, חלילה, שכן גם גוי יכול להיות טוב ואהוב לפני המקום. ראה במאמרי "האם אלוקים לא אוהב גויים?"

וכן במאמר שהתפרסם לאחרונה: "האם זו אפליה שהגויים לא זכו לקבל את התורה?"

(צילום: shutterstock)

10. לפי מה שמקובל בשם האר"י, כמדומני, אין בדורות הללו נשמות חדשות, ולכאורה פשוט שאין תהליך התרבות של הנשמות, שהרי אין טבעם כטבע הגוף. וא"כ קשה – איך אנו רואים שיש ריבוי אוכלוסין מדור לדור? האם הנשמות שהיו כאן ולא גמרו את תיקונן – ולכן צריכות עוד גלגול – מתפצלות לכמה גופים?

אמת שאין נשמות חדשות. יתכן שהנשמה מתפצלת, ויתכן שכעת, בדורות שלפני משיח, שולחים את כל הנשמות מכל הדורות שצריכים תיקון לתיקון לפני בוא יום ה' הגדול והנורא – לפני שלא נוכל לתקן יותר כלום.