האם שמלת כלה שחורה מותרת, והאם מותר להתחתן בחשון?

1. אני בת 22, והציעו לי בחור ממש טוב. אין לי בעיקרון שום סיבה להוריד את ההצעה, אך אני ממש לא רוצה כרגע לצאת לשידוכים, אני לא מרגישה מוכנה כרגע, ואני באמצע לימודים קשים מאד, כך שאין לי שום פניות לכך. האם אני חייבת להיפגש? והאם יש דבר כזה להפסיד שידוך?

לא חייבת כלום.

שווה מאוד לנסות להיפגש, ובעיקר ללכת לעזרה מקצועית כדי שתרגישי שאת מוכנה וראויה לשידוך.

* * *

2. האם מותר לפי ההלכה להתחתן בשמלת כלה שחורה?

המנהג הוא שהכלה לובשת שמלה לבנה בחופה (יעוין שלחן העזר חלק ב' סימן ז' סק"י, שכתב, שכן מסתבר הן לפי הטעם שכתב המטה משה, שהחתן לובש קיטעל שהוא בגד לבן מטעם שמוחלין לו עוונותיו ונאמר "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו". והן לפי הטעם שכתב בסידור היעב"ץ שהוא כדי שיזכור לו יום המיתה וישוב אל ה' וכו'. וממילא שני הטעמים שייכים גם לגבי כלה. והעיד שם שכן המנהג שהכלה הולכת בבגדים לבנים), ואין לשנות המנהג.

אמנם לא חייבים ללבוש שמלה בצבע לבן, ממש אלא מספיק שיהיה כעין לבן (ראה בתשובת הגר"ח קניבסקי שליט"א בספר מנחה לחיים סימן ט"ו תשובה ק"מ. וכן ע"ע בספר נטעי גבריאל על נישואין חלק א' פרק י"ד הערה ד', שיש חסידים המקפידין שלא יהיו לבנים ממש מטעם חוקת הגוי, ולובשין רק כעין לבן). ועל כל פנים בוודאי שאין לכלה ללבוש שמלה בצבע שחור.

(צילום: shutterstock)

3. אבא סיעודי – האם מותר לאמא, אשתו, לעזור לו לקשור התפילין?

בוודאי, לא רק שמותר, אלא מצווה גדולה עד מאוד.

* * *

4. האם מותר ללמוד מקצועות חול בשבת?

מעיקר הדין מותר ללמוד לימודי חול בשבת. אמנם אם יש לך אפשרות להימנע מזה, טוב להחמיר. ואם מדובר בלימוד דבר שאסור לעשותו בשבת (כמו לימוד תאוריה לרישיון נהיגה) – אז הדבר אסור מעיקר הדין.
 
מקורות: ראה שלחן ערוך (סימן ש"ז סעיף י"ז), שהביא מחלוקת ראשונים אם מותר ללמוד ספרי חכמות בשבת. ובמשנה ברורה (ס"ק ס"ה) כתב שנוהגין להקל, אלא שהביא בשם האליה רבה, דירא שמים ראוי להחמיר בזה. וכן ע"ע בספר חזון עובדיה חלק ו' (עמודים ע"ב-ע"ג) שכתב להתיר ללמוד ספרי רפואות וכיוצא בזה. ונראה מדבריו שם, שבכל זאת טוב להחמיר בדבר.
 
ואע"פ שאתה לומד לשם מבחן שמתקיים ביום חול, אין בזה איסור של מכין משבת לחול. ובפרט אם יש לך הנאה מעצם הידע שמתווסף אצלך תוך כדי הלימוד, יעוין שמירת שבת כהלכתה החדש, חלק א' (פרק כ"ח סעיף צ"ב), ובשו"ת ודרשת וחקרת חלק א' (חלק אורח חיים סימן מ"ד).
 
אולם אסור ללמוד בשבת דברים שאסור לעשות בשבת, ולדוגמא, אסור ללמוד תאוריה של נהיגה בשבת, היות שהנהיגה עצמה אסורה בשבת, וכמו שכתב בספר חזון עובדיה על הלכות שבת חלק ו' (תחילת עמוד ע"ג).

* * *

5. שמעתי את הסיפור על אותו אדם דתי בשואה, שהעדיף למות ולא לאכול חזיר. נאמר בתורה על פיקוח נפש שדוחה את התורה כולה, ומצד שני התורה אומרת למות על קידוש השם. אז מה נכון לעשות?

בניסיון פרטי אם לאכול חזיר או למות – יש לבחור באפשרות הראשונה. אבל כשרוצים להעביר יהודי על דתו, והגוי אומר ליהודי תאכל חזיר [והגוי יודע שהיהודי מוזהר על כך, ודווקא משום כך הוא אומר לו כך] או שאני הורג אותך – הרי שיש למסור את הנפש ולקיים מצוותקידוש ה', כך היא ההלכה. וזה מה שהיה בשואה במקרה של סבו של הרב וליס, מנכ"ל ארגון ערכים.

* * *

6. א. האם מותר לברך יחף? אני מסתובב בבית רוב הזמן יחף, ולפעמים מכניס משהו לפה ומברך, ואז יש לי ספק אם זה מותר בכלל. ב. האם מותר להיכנס לבית הכיסא עם ציצית, כיפה וכו'?

מותר לברך יחף. ומותא להיכנס לשירותים עם ציצית וכיפה. בברכה - בנימין שמואלי

* * *

7. ראיתי שאסור לשטוף כלים בשבת. מותר לאכול בחד פעמי? צלחות, כוסות וכו'?

מותר לאכול בחד פעמי, ומותר לשטוף כלים, אם צריך להם עדיין בשבת, ואם אין עוד צורך בהם בשבת, אכן אסור לשטוף את הכלים.

(צילום: shutterstock)

8. מי מוגדר בגדר תינוק שנשבה שאסור לדבר עליו לשוה"ר? הרי יש הרבה חילונים שיודעים את הלכות שבת, אבל מחללים שבת בכ"ז, ולא מתוך שהם יודעים שיש בורא ומחללים שבת, או שלא יודעים שיש בורא, אלא פשוט לא מעניין אותם, והם מעדיפים גם לא לבדוק את העניין ולא להיכנס אליו מראש, מכיוון שהם כבר רגילים לדרך שלהם. אז האם אנשים כאלה הם בגדר תינוקות שנשבו?

בעניין זה יש ללכת כמה שיותר לחומרא. ומי שאין ברור לנו שהוא יודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו, עלינו להיזהר שלא לדבר עליו לשון הרע.

* * *

9. רציתי לשאול לגבי חתונה בחשוון. האם מותר או אסור? בכל החודש או בחלקו? משום ששמעתי שאסור מפני שקוראים לו בשם "מר חשון".

לגבי נישואין בחודש השמיני, הוא חודש מר-חשון, יש דורשים לגנאי ויש דורשין לשבח. הגאון רבי חיים חזקיה מדיני זצ"ל בספרו שדי חמד (חלק ז' מערכת חתן וכלה אות כ"ג) הביא בשם רב גדול אחד שכתב שלא ראה ולא שמע מעולם מי שמקפיד שלא לעשות חופה בחודש מר-חשון, כי מה שנקרא מר-חשון אינו על שם מרירות, אלא על שם שבו יורד רביעה ראשונה, והוא מלשון הכתוב (ישעיה מ' ט"ו): "כמר מדלי" [ופירש רבינו עובדיה מברטנורא (מסכת בבא בתרא פרק ג' משנה ו'): "'מרזב': מקום שהטפה של גשמים זבה ממנו, מר – טפה. כמו (ישעיה מ', ט"ו): 'הן גוים כמר מדלי'", ופירש רש"י ז"ל:"כמר מדלי – כטיפה מרה המטפטפת משולי הדלי"]. ומעיר השדי חמד על כך כי לא ראינו אינו ראיה, וכבר הזכיר המנהג הזה הגאון רבי חיים פאלאג'י זצ"ל בספרו לב חיים (ח"ב סימן כ"ו) שכתב יש הרבה שאין נושאין בחודש מר-חשון, ואם זכרוני אינו מכזיב כמדומה לי שכן נהגו בעיר קושטא יע"א, ואם שהאמת הוא שמה שנקרא מר-חשון הוא על שם טיפת גשמים שיורדים בו כמו שכתב הרב קמח סולת בדיני חודש מר-חשון, מכל מקום חששו העולם למה שכתב [הקמח סולת], עוד שם שיש אומרים שנקרא מר-חשון על שם שאין בו יום טוב ויש אומרים על שם שבו בפרק מתה שרה, ולפירושם מר-חשון הוא מלשון מרירות ולכן נמנעים מלישא בו, אך בעיר הזאת אין מדקדקים בזאת ונהרא נהרא ופשטיה".

ואכן ישנם הנוהגים להימנע מלערוך נישואין בחודש מרחשון, וכן מבואר במנהגי חב"ד (עמוד ע"ו). וכבר דרשו רבנן קדישי קמאי במיעוט המזל של חודש זה, כאשר מקובל ביד הגה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב זצוק"ל, ששמע מרבו הגה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב זצ"ל והביאו בספה"ק בני יששכר (מאמר חודש מר-חשון אות ב' ד"ה יצא): "עינינו הרואות שכל הגזירות המתחדשות על שונאי ישראל מצד המלכויות, וכן נתינת המסים וארנוניות התחלתן תמיד מן מר-חשון, ואמר הטעם, שבחודש הזה היתה המרידה במלכות בית דוד (מלכים ב' י"ז, כ"א) וימליכו את ירבעם [ככתוב (מלכים א' י"ב, ל"ב): 'ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה וגו' ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר בדא מלבו ויעש חג לבני ישראל'] על כן גזירות המלכיות במרחשון" הדורשים את חודש מר-חשון לטובה, ואולם לא פשט המנהג הזה כל כך, ויש לדרוש גם בשבח החודש הזה ממה שכתב הגה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב זצ"ל בבני יששכר (שם) כי הבית הראשון שבנה שלמה נשלם בחודש השמיני הוא חודש מר-חשון, וכמפורש בקרא (מלכים א' ו', ל"ח): "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני, כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים". ואמרו חז"ל במדרש (ילקוט שמעוני מלכים רמ"ז קפ"ד) שברוח הקודש לא נתחנך הבית עד חודש תשרי הבא, והיה מר-חשון מתבייש והבטיח הקב"ה לשלם שכרו לעתיד במהרה בימינו בבניין הבית השלישי, וראה שם שהאריך בזה. ולפי זה החודש מוכן ומזומן בעתיד למעלה גדולה לברכה ולא לקללה.

וכן הורה הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצוק"ל בתשובותיו (חלק ג' סימן ס"ו) שאין לחוש למה שיש מקפידין שלא לעשות בחודש חשון, וגם לכתחילה נכון לקבוע בו יום החתונה למזל טוב. וכן כתב הגאון רבי יצחק צבי לעבאוויטש זצ"ל אב"ד טשעפ בספרו שלחן העזר (ח"א עמוד פ"ו) שבמדינתו [בארץ הונגריה] לא נמנעו מלעשות נישואין בחודש מר-חשון. ובקהל חסידים מספרים שהגה"ק רבי ישעיה מטשעחויב זצוק"ל בן הגה"ק הדברי חיים זצ"ל נשאל פעם מאחד החסידים אם לעשות נישואין בחודש מר-חשון כי שמע שאינו מסוגל לטוב מפאת שמו המר, וכעס עליו הגה"ק והשיב: מי אמר לפתרו על לשון מרירות, והרי יש לפרשו לשבח כי מר הוא לשון שררה וגדולה כמובא רבות בגמרא אמר מר`. והגאון רבי שמואל הלוי זצ"ל אב"ד באמבורג בספרו נחלת שבעה (סימן ד') הביא ששמע שמר-חשון הוא ראש לכל החדשים שממנו ידעינן קביעות כל החדשים ולכן נקרא מר'".

גם מקובל מפי הגה"ק מהר"י מרוז`ין זצ"ל (נר ישראל ח"ב עמוד ט"ז) בטעם קריאת החודש בשם מרחשוון שאחרי אשר בני ישראל רחושי מרחשן שפתותיהם בחודש אלול ובחודש תשרי בכמה וכמה שירות ותשבחות, תפילותסליחות ותחנונים, הרי שבחודש שאחר זה הוא חודש מר-חשון הורגלו פיות עם בני ישראל ועדיין מרחשן שפתותיהם מעין אלו התפילות והתשבחות שבחודשים המקודשים בלא הרגשה כמתוך הרגל, וכאדם היוצא מבית הכנסת ששפתיו ממללים ממה שהתחיל בבית הכנסת, ולכן קראוהו בשם מרחשון המורה על ריחוש השפתים.

* * *

10. א. האם מותר לאכול תוך כדי שמקשיבים לשיעור תורה במחשב (בוידאו)? או שלא ראוי לנהוג ככה? ב. כנ"ל האם מותר לגזור ציפורניים תוך כדי שמקשיבים לשיעור בוידאו? או שאין ראוי לנהוג כך?

א. מותר.

ב. מותר לגזור ציפורניים תוך כדי שמיעת שיעור תורה בווידאו. אמנם יש הידור להימנע.

מקורות: כי הנה למרות שאדם שגוזר את ציפורניו צריך ליטול ידיים משום רוח רעה ששורה עליהן, וכמבואר בשלחן ערוך אורח חיים (סימן ד' סעיף י"ח) ובמשנה ברורה (ס"ק ל"ח), ע"ש. מכל מקום מעיקר הדין מותר לאדם לעסוק בתורה אפילו בדיבור בעת ששורה על ידיו רוח רעה, יעוין בשלחן ערוך (שם סעיף כ"ג). וכן ראה בשו"ת מהרש"ם חלק ד' (סימן קמ"ח) שכתב, ששמע מהג"מ אבד"ק זלאטשוב בעל שו"ת מהר"י אשכנזי ז"ל שראה בעיניו מבעל השיב משה שהיה נושא ונותן בדברי תורה בעודו נוטל ציפורניו ואף שהיה רק שומע מפיו שצווה לו לומר השיטה לפניו בשעת נטילת ציפורניים הרי שומע כעונה, ע"ש.

ומכל מקום לפי שיטת המקובלים (ראה שלחן ערוך הרב סימן א' סעיף ז') יש להיזהר שלא ללמוד תורה בפיו בעוד שרוח רעה שורה על ידיו, ע"ש, והגם שלפי דעת המקובלים יש להקל עכ"פ בהרהור בדברי תורה, ושמיעת שיעור תורה בווידאו יש לדון כהרהור, מכל מקום מצינו בספר יוסף אומץ הקדמון (סימן שצ"ח) שמחמיר גם בהרהור בדברי תורה, ע"ש. וע"ע באורך בשו"ת יביע אומר חלק ד' (חלק אורח חיים סימן ב'). ולכן יש הידור להיזהר שלא לגזור ציפורניים תוך כדי שמיעת שיעור תורה בווידאו. וע"ע בשו"ת תשובות והנהגות חלק ב' (סימן ו').