חומצות אמינו – איך נבנה את הגוף שלנו בבריאות?

חומצת אמינו – נעים להכיר.
ישנם 22 סוגים שונים של חומצות אמינו המוכרות לנו כיום.
כל חומצת אמינו והתפקידים המיוחדים לה.
חומצות האמינו חוברות יחדיו, באין ספור אפשרויות שונות על מנת ליצור.... חלבונים.
חלבונים – מילה קצת יותר ידידותית ומוכרת.

חלבונים פעילים בבניית תאי הגוף, הרקמות, האיברים המרכיבים את מי שאנחנו. הם משתתפים בכל מיני תהליכים המתרחשים בגופנו.
לא רק בגופנו.
כל התאים של כל היצורים החיים בנויים מחלבונים – האדם, בעלי החיים, הצמחים, הפטריות, ואפילו החיידקים.
כן, גם החיידק – ובגלל שהוא חי, אף על פי שהוא מאוד דק, גם הוא עשוי מחלבון.

כמה חלבונים מפורסמים:

• כולנו שמענו על הקולגן – הקולגן הוא חלבון שמשתתף בבניה של העור, הסחוס וגם העצם – הוא כמו הדבק שמדביק את הכל יחד.
• אינסולין – זהו חלבון המשמש כהורמון המסוות את רמת הסוכר בדם.
• הנוגדנים אלו חלבונים ששומרים על הגוף שלנו מפני פולשים זרים, הם חלק ממערכת החיסון שמגנה עלינו.
• בבדיקות הדם לפעמים בודקים את ההמוגלובין – חלבון שנושא את החמצן בדם ומעביר אותו לתאים שבגופינו.
• כפי שסיפרתי לכם בעבר, בגופי חסר אנזים מסוג לקטאז – זהו חלבון שאחראי על פירוק סוכר החלב.

ויש עוד המון סוגי חלבונים שונים הפועלים בגוף כל חי ללא הרף.

עכשיו אנו גם מתחילות להבין עד כמה חשובה איכותם של החלבונים בתפריט היומי שלנו.

איך קובעים מהו חלבון איכותי?
בואו נחזור יחד לפסקה הראשונה במאמר;

חומצת אמינו – נעים להכיר.
ישנם 22 סוגים שונים של חומצות אמינו המוכרות לנו כיום.
יש הטוענים 20, ויש הטוענים 23. מחקרים עדכניים אחרונים קבעו באופן נחרץ – 22 סוגים!
רחל יהלום, בספרה המרתק "לבריאות – מדע התזונה בראי המקורות" מביאה פירוש נפלא ומרגש, אשר העביר בי צמרמורת.
בורא עולם ברא את עולמנו בצירופן של 22 אותיות הא'-ב'.
באותיות השפה העברית טמונים סודות עמוקים, כל צירוף של אותיות יוצר משמעות רוחנית למילה אותה יצר. כל שינוי של אות משנה לחלוטין את משמעות המילה.
לכן אור שונה מעור, כמו שנגע שונה מענג.
(למי שהנושא מעניין אותה, אני מזמינה אותה לצלול עמוק עמוק לתוך ספרו הסוחף של הרב הגאון זמיר כהן שליט"א "הצופן – סודות היקום ושם האדם הטמונים באותיות העבריות").
לכן, זה רק הגיוני, שחומצות האמינו, המהוות את אבני הבניין של כל ייצור חי, תהיינה גם הן 22 במספר.
כמו באותיות, גם חומצות האמינו יוצרות אין ספור צירופים של חלבונים שונים.
כמו במילים, גם אם נחליף בין שני סוגים שונים של חומצות אמינו, או אפילו רק נשנה את המיקום של חומצה אמינו מסוימת במרחב המולקולרי – נקבל חלבון בעל משמעות אחרת לגמרי.  
חלק מחומצות האמינו הגוף יכול לייצר בעצמו.
את חלקן האחר הוא אינו יכול לייצר בעצמו, הוא חייב לקבל אותן מהמזון – ולכן הן נקראות חומצות אמינו חיוניות.

• ביצה, לדוגמא, מכילה בתוכה את כל חומצות האמינו החיוניות, ולכן ביצה נקראת חלבון מלא.
• דגנים (חיטה, שעורה, תירס, אורז וכו') מכילים חלק מחומצות האמינו החיוניות, אבל לא את כולן, לכן דגן הינו חלבון חסר.
• קטניות (אפונה, שעועית, חומוס, עדשים וכו') גם להן יש רק חלק מהחומצות החיוניות – לכן גם הן נקראות חלבון חסר.
  המעניין הוא שהחומצות החסרות בדגן – קיימות בקטנייה, ולהיפך.
  במילים אחרות, דגן וקטנייה משלימים זה את זה, ויחד יוצרים חלבון מלא.

(צילום: shutterstock)

עכשיו מגיע החלק המופלא!

כמה גאונות היו הסבתות שלנו, שמבלי לדעת יותר מדי על חומצות אמינו חיוניות, על חלבון חסר או על חלבון מלא, ידעו להרכיב ארוחה מושלמת.

• דוגמא מצוינת הינה המג'דרה.
  כידוע, מג'דרה עשויה מאורז (דגן) ועדשים (קטנייה) – אשר חוברים יחד ליצור חלבון מלא!
   
• דוגמא נהדרת נוספת – מרק קוסקוס (הצמחוני, ללא הבשר).
  הקוסקוס עצמו עשוי מסולתחיטה (דגן) בשילוב של ירקות ו.... חומוס (קטנייה).
   
• החמין מורכב מגריסים (דגן) בצירוף שעועית (קטנייה) (וגם בשר כמובן, למרות שבזמנם לא תמיד היה זמין).
  אצלנו באשכנזית אומרים צ'ולנט, אבי ז"ל הסביר לי למה:
  באידיש בית כנסת זה שול – shul.
  end זה סוף, סיום.
  אז בצהרי שבת, כשבית הכנסת מסתיים shul-end) או צ'ולנט), באים הביתה, מורידים מהפלטה את הסיר הענק שהתבשל לו לאיטו במהלך הלילה, ומתענגים על התבשיל החם, המהביל, שממלא את כל הבית בריח מגרה האופייני רק לשבת.
  אחחחחח, איזה כיף זו שבת.

"אמר לו הקב"ה למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, אני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם" (שבת י' ע"ב).

לפני סיום מאמר זה, ארצה להתייחס לתגובות מהמאמר הקודם;
ראשית, ארצה להודות לכולכן על התגובות והמשובים, אשריכן.

2 תגובות רגשו אותי במיוחד;
של יפה ושל שושי, שהבנים שלהן פשוט לא אוהבים ממרחים בלחם.
יפה ושושי אינן לבדן, ישנם המון ילדים בררנים במזונם.
אשריהן שהן לא מוותרות ובוחנות עוד אופציות ועוד רעיונות לגיוון תזונת בניהן.
אימהות כמותן שלמה המלך משבח בספר משלי:  "...מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ: וַתָּקָם בְּעוד לַיְלָה. וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ...".

אבל מה שריגש אותי עוד יותר היה שאימהות אחרות הגיבו ונתנו עצות נהדרות מניסיונן.
אשריכן נשות ישראל.
עצה נהדרת, טובה יותר מכל עצה שאני יכולה לתת, היתה העצה של שילת: שילת ישבה יחד עם ילדיה ותכננה עמם  את תפריט הכריכים השבועי.
הילדים היו שותפים מלאים בבחירת התפריט.
יש בזה מעין הסכם, התחייבות, אחרי הכל בסופו של דבר הוא זה אשר קבע מה מורחים בלחם ומכאן האחריות שלו לאכול את הכריך.

רעיון נוסף, אפשר לקחת את הילד לזמן איכות בבית קפה עם כשרות מהודרת, ולהזמין ארוחת בוקר זוגית.
מעבר ללחם, לביצה ולסלט, נהוג בבית הקפה להגיש מגוון של ממרחים.
כך לשבת עם הילד, לטעום מהכל, להתייעץ ולתת לילד במה להגיד מה לטעמו ומה לא.
כך גם ניצור זיכרון ילדות מקסים לילד.

לפעמים אין ברירה וצריך לחשוב מחוץ לקופסה.
לדוגמא, מאכלים בסגנון ה "פינגר-פוד" ( finger food) – אוכל כמו כריך, אבל לא כריך, שפשוט מרימים ואוכלים ללא סכום, ולבסס אותו על האוכל שהילד אוהב.
הבן של יפה אוהב פתיתים. אפשר להכין פתיתים, לערבב עם בצל מטוגן, תירס משימורים וביצה ולאפות כקציצות בתנור. ואז במקום כריך – לשלוח לבית הספר קציצות פתיתים.
בנה גם אוהב שניצל תירס, אז אפשר להכין מאפינס תפו"א ותירס לבית הספר, או להכין בורקסים מקמח מלא ממולאים בתפוחי אדמה או אפילו בורקס פיצה (עם רוטב פיצה, גבינה צהובה וזיתים).
מה שטוב ברעיונות האלו, שאפשר להכין פעם בחודשיים כמות גדולה, ולהקפיא.
ואז לפני בית הספר, לבחור משהו ולהפשיר בטמפרטורת החדר.
יפה ושושי – תנסו ותעדכנו איך יצא.
אני בטוחה שכולנו נשמח לדעת.

לכל מי שנכנסה למאמר דרך האפליקציה (ולא ישירות מהאתר), בגלל תקלה מסוימת נחתכו המתכונים וההסברים של החומוס, ממרחי טחינה שונים, ונושא חמאת הבוטנים – מדובר במידע נהדר וחשוב, שווה להיכנס שוב למאמר, הפעם ישירות דרך האתר ולא מהאפליקציה.

בעזרת ה' במאמר הבא אתן כמה דוגמאות לארוחת צהריים בריאה ומזינה.
אם יש לכן רעיונות לארוחות צהריים טובות ובריאות – אשמח שתשתפו בתגובות, אתן כבר יודעות כמה אני נהנית ללמוד מכל אחת ואחת מכן.

אז עד אז המון בריאות,
חן טובי