חשוב לטפל: הקשר בין דיכאון לתוחלת חיים נמוכה

דיכאון הינו ההפרעה הנפשית הנפוצה בעולם במאות האחרונות. על פי ארגון הבריאות העולמי, דיכאון נמצא במקום השני בסיבות לתמותה בעולם.

בעולם הפסיכיאטריה הדיכאון מוגדר כאובדן יכולת ויסות הרגשות ופגיעה בפעילות הרגשית, החשיבתית, התפקודית והפיזיולוגית. עוצמת התסמינים והופעתם שונות מאדם לאדם.

בקנדה נערך מחקר חדש לבירור הקשר בים דיכאון לתוחלת חיים קצרה: במחקר הביאו משתתפים אשר גילם הממוצע עמד על 50. במשך שלוש תקופות זמן שונות בהם נבדקו המשתתפים, עקבו החוקרים אחר מחצית מהמשתתפים במשך 19 שנים לפחות.

לדברי ראש צוות החוקרים, ד"ר סטיבן גילמן מהמכון הקנדי לבריאות הילד: "עבור אנשים מסוימים דיכאון עלול להיות מצב חמור מאוד. לאור הממצאים שלנו, חשוב מאוד להיות ערניים לסימני הדיכאון המוקדמים".

ישנו קשר בין דיכאון למגוון בעיות בריאותיות, בשל השינויים הפיזיולוגיים שהוא גורם לגוף עקב הרגלי חיים לא בריאים: תזונה לקויה, היעדר פעילות גופנית, עישון ושתייה מופרזת. לעומת זאת, במחקר הנוכחי החוקרים גילו שיש קשר בין דיכאון ותמותה מוקדמת גם ללא המשתנים השונים של תזונה לקויה, היעדר פעילות גופנית, עישון ושתייה מופרזת.

בעקבות המחקר, נמצא כי בתקופת הזמן הראשונה של המחקר הייתה תוחלת החיים בקרב אנשים שסבלו מדיכאון קצרה אצל נשים ב-10 שנים ואצל ג=D7?רים ב-12 שנים בהשוואה לאנשים בריאים. לעומת זאת, בתקופת המחקר השנייה - תוחלת החיים אצל הסובלים מדיכאון הייתה קצרה אצל נשים ב-7 שנים ואצל גברים ב-18 שנים.

גברים הסובלים מדיכאון היו בסיכון גבוה פי 3 למות בהשוואה לאנשים בריאים בתקופה של האבחון הראשוני בתחילת המחקר, והסיכון צנח לסיכון גבוה ב-52 אחוז לקראת סופו של המחקר. על פי ממצא זה העריכו החוקרים כי השנים "המסוכנות ביותר", הן דווקא השנים הראשונות לאחר אבחון הדיכאון.

לעומת זאת, אצל נשים המסקנות היו אחרות: הסיכון לתמותה מוקדמת דווקא עלה עם השנים. בתחילת המחקר נשים הסובלים מדיכאון היו בסיכון גבוה ב-8% לתמותה מוקדמת, אולם בסוף המחקר הסיכון עלה ל-51%, בדומה לזה אצל גברים.

תוצאות המחקר הובילו את החוקרים למסקנה כי טיפול מוקדם ויעיל עשוי למנוע תופעה של תמותה מוקדמת אצל הסובלים מדיכאון, זאת בשל הממצאים שהראו כי ישנו קשר בולט בין תוחלת חיים קצרה לשנים שלאחר תחילת הדיכאון.

לדעתם של החוקרים, המחקר מדגיש את החשיבות של איבחון הדיכאון וטיפולו בהקדם לא רק בשל הצורך לשפר את איכות החיים, אלא גם בשל הרצון להאריך אותם.

עוד מוסיף הפסיכיאטר ד"ר הדר שלו מהמרכז הרפואי סורוקה כי: "מחקרים רבים הראו כי אצל חולי דיכאון קיימת עלייה בסמנים דלקתיים. קיימת עלייה אצלם במתווכים דלקתיים כמו אינטרלוקינים, קורטיזון, CRP ואחרים, שמגבירים את סיכון התמותה אצלם, וזו הוכחה נוספת לקשר בין גוף ונפש".

כמו כן, מדגיש ד"ר שלו כי: "מעבר לדיכאון עצמו, שמעלה את התחלואה, גם אורח החיים הלא-בריא של הסובלים מדיכאון שכולל השמנה, חוסר פעילות גופנית, עישון ושתיית אלכוהול מגבירים משמעותית את הסיכון לתמותה מוקדמת".

לדעת ד"ר שלו הבעיה הכי גדולה עם דיכאון היא תת-אבחון ותת-טיפול, ומסביר כי אלה שטופלו מוקדם בדיכאון זכו גם לאיכות חיים טובה וגם לתוחלת חיים ארוכה.