ותן חלקנו: להתגבר על הטבע

קָא נְגַעְתְּ בְּבַעְיָא דְּאִיבָּעְיָא לָן, דְּרַבִּי אֲבִימִי תָּנִי מְנָחוֹת בֵּי רַב חִסְדָּא. וַאֲבִימִי בֵּי רַב חִסְדָּא תָּנִי?… אֲבִימִי מַסֶּכְתָּא אִתְעַקְרָא אִתְעַקַּר לֵהּ, וַאֲתָא קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְאַדְכּוּרֵי גְמָרֵהּ. וְלִשְׁלַח לֵהּ וְלֵיתֵי לְגַבֵּיהּ! סְבַר: הָכֵי מִסְתַּיְּעָא מִלְּתָא טְפֵי (מנחות דף ז/א)

בְּמַהֲלַךְ דִּיּוּן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, אָמַר רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי יִרְמְיָה: הַסָּפֵק שֶׁהֶעֱלִיתָ כְּבָר נִדּוֹן בֵּין חֲבֵרֵינוּ הָאָמוֹרָאִים, כַּאֲשֶׁר רַבִּי אֲבִימִי לָמַד אֶת מַסֶּכֶת מְנָחוֹת בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא.

תָּמְהָה הַגְּמָרָא: וְכִי אֲבִימִי לָמַד אֵצֶל רַב חִסְדָּא? הֲרֵי רַב חִסְדָּא הָיָה תַלְמִידוֹ שֶׁל אֲבִימִי!

מְתָרֶצֶת הַגְּמָרָא שֶׁמַּסֶּכֶת מְנָחוֹת נִשְׁתַּכְּחָה מִזִּכְרוֹנוֹ שֶׁל אֲבִימִי וּלְפִיכָךְ הוּא הָלַךְ לְרַב חִסְדָּא כְּדֵי שֶׁיַּזְכִּיר לוֹ אֶת מַה שֶּׁלִּמֵּד אוֹתוֹ.

וּמַדּוּעַ לֹא שָׁלַח אֲבִימִי לְרַב חִסְדָּא תַּלְמִידוֹ שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו לְלַמְּדוֹ?

לְפִי שֶׁאֲבִימִי סָבַר שֶׁמֵהִתְיַגְּעוֹ לָבוֹא לִפְנֵי רַב חִסְדָּא תִּהְיֶה תוֹעֶלֶת לְמַאֲמַצָּיו לְהִזָּכֵר בַּמֶּה שֶׁשָּׁכַח, כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל הַיָּדוּעַ: "יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ - תַּאֲמִין".

* * *

רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֵלֶבִיץ זצ"ל  הִסְבִּיר כִּי אוֹתָהּ יְגִיעָה וְעָמָל שֶׁבִּקֵּשׁ אֲבִימִי לְצָרֵף לְלִמּוּדוֹ אֵינָהּ רַק טִרְחַת הַדֶּרֶךְ, אֶלָּא שְׁבִירַת הַמִּדּוֹת! נָקֵל לְתָאֵר כִּי אֵין זֶה דָּבָר שֶׁבַּשִּׁגְרָה שֶׁרַב הוֹלֵךְ לִלְמֹד תּוֹרָה אֵצֶל תַּלְמִידוֹ, וְיוֹשֵׁב לְפָנָיו עִם יֶתֶר הַתַּלְמִידִים. אֲבִימִי בִקֵּשׁ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַתְּחוּשָׁה הַטִּבְעִית שֶׁל כָּל אָדָם הַמִּתְבַּיֵּשׁ לִלְמֹד אֵצֶל תַּלְמִידוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ בְחֻלְשָׁתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָדַע שֶׁשְּׁבִירַת הַמִּדּוֹת הִיא הַהֲכָנָה הָרְאוּיָה לְלִמּוּד הַתּוֹרָה.

וְכָל כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהַצְלִיחַ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּבוֹאוֹ אֵלֶיהָ בְּגֵו זָקוּף. עָלָיו לְהַרְכִּין עַצְמוֹ בִּפְנֵי נוֹתֵן הַתּוֹרָה, וּלְכוֹפֵף אֶת שִׂכְלוֹ לְשֵׂכֶל הַתּוֹרָה. הַתַּהֲלִיךְ שֶׁעָבַר אֲבִימִי סִיַּע לוֹ בַּהֲכָנָה נַפְשִׁית זוֹ לְלִמּוּד הַתּוֹרָה.

רַעְיוֹן זֶה שָׁזוּר גַּם בְּנִסְיוֹן הָעֲקֵדָה שֶׁבְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ.

"וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם"  מַכְרִיזָה הַתּוֹרָה בְּפֶתַח תֵּאוּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְאֹרָעוֹת שֶׁל נִסְיוֹן הָעֲקֵדָה. תֵּמַה גָדוֹל הוּא: וְכִי אַבְרָהָם בִּלְבַד הִתְנַסָּה בְּמַעֲמָד זֶה, הֲרֵי אַף יִצְחָק אָבִינוּ הָיָה צָרִיךְ לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ! מַדּוּעַ מְיֻחָס הַנִּסָּיוֹן לְאַבְרָהָם בִּלְבָד?

בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ נֶאֱמַר שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הִתְיַחֵד בְּמִדַּת הַחֶסֶד וְיִצְחָק נִתְיַחֵד בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה - לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְאַמֵּץ. לְפִיכָךְ הָיָה נִסְיוֹן הָעֲקֵדָה קָשֶׁה יוֹתֵר לְאַבְרָהָם מִלְּיִצְחָק, כִּי הָיָה עַל אַבְרָהָם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה הַמְנֻגָּד לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, הֵפֶךְ טִבְעוֹ בְּאֹפֶן מֻחְלָט .

הֱוֵי אוֹמֵר: הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ בַּעֲקֵדַת יִצְחָק הָיָה שְׁבִירַת הַמִּדּוֹת!

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן