מה לעשות שהבעל קמצן?! הטור של הרבנית חגית אמאייב

היי חגית, אני ממש אשמח לדעת האם לפי דעתך אפשר לחיות עם בעל קמצן? בעלי כל הזמן מתעסק בחישובים על גבי חישובים של הוצאות-הכנסות, הוא מצפה ממני להגיש לו דיווח מלא על כל שקל שאני מוציאה, הוא כל הזמן לחוץ סביב כסף, וכל מה שיש לו בראש זה איך לדאוג שלא יתבזבז כסף. אז נכון שהמצב הכלכלי די דחוק, אבל מצד שני גם אי אפשר לחיות במתח שכזה. יש לי איתו מריבות איומות לגבי העניין הזה, וכבר נראה לי שעדיף לי לחיות בלעדיו ובלבד שיהיה לי קצת שקט נפשי. יעזור לי מאוד אם תקראי את שאלתי ותתני לי עליה מענה. תודה מראש.

* * *

אישה יקרה, את שואלת שאלה חשובה ביותר, שבטוחני שנשים רבות ימצאו עצמן מזדהות עם המתואר בה.

ואכן, נשים רבות מלינות בפני על כך שבעליהן עסוקים רוב זמנם בענייני כספים, או שקועים עד צוואר בעבודה, שלא לדבר על הלחץ הגדול, שגורר את בני הזוג לוויכוחים לא נעימים סביב הוצאות כספים קטנות כגדולות, עד שנדמה שההתעסקות המעיקה בכסף, יוצאת מכלל פרופורציה.

התסריט המוכר ביותר הינו כדלקמן –

הבעל מתריע/זועק שהמצב הכלכלי "לא טוב", שבני הבית חייבים להצטמצם ולמעט ב"הוצאות מיותרות", שהוא צריך עזרה כדי שה"מינוס" לא ימשיך לגדול, שהוא מבקש עדכונים שוטפים לגבי כל הוצאת כספים שמתרחשת.

האישה, המתבקשת להיות ממוקדת וחוסכת בהוצאותיה, מרגישה חנוקה, לא מבינה על מה ולמה כל הלחץ וההמולה מצד בעלה, מנסה לזמן מה להצטמצם או לתת דין וחשבון, עד שבמוקדם או במאוחר "נשבר" לה, ואז נכנסת למאבק באותו "קמצן" המנסה להצר את צעדיה.

על מנת שנוכל להשכין שלום בבית, ולגשר בין שני ההפכים, חשוב שנבין מאיזה מקום חושב ופועל כל אחד מבני הזוג. תפיסת העולם של האיש כמו גם של האישה, מתחילה בשורשה, ביום השישי לבריאת העולם, זמן קצר לאחר שחוטאים ואוכלים השניים מעץ הדעת טוב ורע.

בעקבות אותו חטא קדמון מתקללים בני האדם עד סוף כל הדורות.

לאישה נאמר (בראשית ט"ז): "אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל-אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל-בָּךְ".

ולאיש נאמר (בראשית י"ז-י"ט): "וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי-עָפָר אַתָּה וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב".

כדי להבין את סלע המחלוקת בין בני כל זוג, עלינו להבין את משמעות הדברים הנוקבים של הקב"ה, אל מול הזוג הראשון בעולם. ומכיוון שכידוע, אין אות אחת בתורה שלא נוגעת לכל איש ואישה עד ביאת משיח צדקנו, עלינו לשים לב מה הפסוקים באים לומר לנו.

לפני שחוטאים אדם וחווה, כל השפע שיש לקב"ה להעניק ולהרעיף עליהם, מוגש להם "על מגש של זהב". אולם מרגע שפוגמים השניים במציאות המתוקנת, העולם כולו יורד ממדרגתו הראשונה, אל מצב בו עליהם להצטער ולהתייגע כדי להגיע להשגות. כבר באותם רגעים הרי גורל מתקיימת חלוקה מוגדרת ביותר של תפקידים:

לאישה – שליחות ותיקון העולם דרך קשיים, סבל וצער ההריונות, הלידות, וההתעסקות בלתי פוסקת בגידול הילדים (והבעל), ובכלל ענייני הבית. כמו גם צורך פנימי עמוק בריצוי הבעל, בקבלת אישורים מצדו, בהשתוקקות לקרבתו, בביטחון אישי הנובע מיציבותו.

לאיש - שליחות ותיקון החטא הקדמון ע"י עמידה איתנה אל מול עצות מוטעות/לא שקולות של האישה ("כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל..."), צער וטורח הפרנסה, קושי פיזי ונפשי הכרוך בכלכלת הבית, התעסקות בלתי פוסקת ב"זעת אפיך", על מנת לזכות ל"תאכל לחם". ומכיוון שהאיש נאלץ לחתום על כתובה, בה הוא מתחייב לזון ולפרנס את אשתו ויוצאי חלציו, אזי הקושי הגדול בלאו הכי, גדל שבעתיים.

אם נסכם את הדברים האמורים, נקבל אישה שעסוקה כל כולה בענייני הבית וצרכי הילדים, שתביעותיהם גדולות ומחייבות, כמו גם בצרכיה האישיים המרחיבים דעתה, אל מול איש שאמור לכלכל את חשבונות הבית בצורה חכמה ויעילה, על מנת לספק בדרך-לא-דרך, את שלל הצרכים של כל התלויים בו.

כעת עלינו לדעת, שיותר מאשר האישה רוצה שבעלה ירעיף עליה, ועל יוצאי חלציהם, ביד רחבה ובשפע רב, מייחל לכך האיש, שמחכה ומצפה לראות את אשתו וילדיו שמחים ומאושרים, אולם רצונות לחוד ומציאות לחוד.

לא אחת אני מדריכה בעלים שמתארים מציאות לא פשוטה: "אני כ"כ רוצה לתת, אבל אף אחד לא מוכן לקבל את העובדה שאני לא מצמיח כסף על העצים, ושפשוט אין מאיפה.

"אז כשאני עושה שעות נוספות ישנן תלונות על כך שאני לא נוכח בבית, וכשאני ממעט בשעות כדי להיות נוכח, אני נאלץ להתמודד עם תלונות על כך שאנו נאלצים להצטמצם.

"כשאני מבקש עזרה כדי לא להגיע חלילה לבעיות ולמצבים שקשה לצאת מהם, מול הבנקים ובעלי חוב, אני נותר לבד במערכה, מול ביקורת, וקריאות/מבטים שמשדרים לי שאני קמצן".

מה אגיד ומה אומר...

טבע האישה שואף להתרחב ולמלא את עולמה, ועולמם של המופקדים תחתיה, בשפע, הרחבה ונתינה. לעומת זאת, טבע הגבר, שאף הוא מעניין לתת ולהשפיע, פועל מתוך צורך קיומי בשיקול דעת ועמידה בפרץ, על מנת ליצור גבולות ברורים, שבלעדיהם ימצא עצמו, אשתו ובני ביתו, במציאות בלתי נסבלת של רעב ועוני ח"ו.

אולם העבודה החשובה, ויחד עם זאת גם הקשה והמורכבת ביותר, של שני בני הזוג גם יחד, הינה למצוא דרכים נכונות ויעילות לשלב כוחות, לגשר על הפערים הטבעיים והמחשבתיים, ללמוד לנהל התייעצויות משותפות, ולהתחיל "להיכנס לנעליו של השני", כדי להבין מאיזה מקום הוא פועל. מה שבטוח הוא, שאף אחד לא מתכוון להרע או לצער את האדם עמו בחר לחלוק את חייו, ושכל המחלוקות הגדולות נובעות מתפיסות עולם שונות בתכלית, כחלק מהתוכנית האלו-קית. אז כדי לזכות לעשות סדר בניהול הבית, בשיתוף פעולה מלא, עלינו לגשת לתהליך של ייעוץ מקצועי, שמטרתו להעניק לנו את הכלים המתבקשים, שיסייעו בידינו לצלוח את משימת החיים.

לסיכומו של עניין, כדי לחיות בשלום גם יחד, בעל – שקיבל את תפקיד הצבת הגבולות ופרנסת הבית, ואישה – שקיבלה את תפקיד ההרחבה, היצירה וההולדה, על השניים להשקיע ככל יכולתם בלימוד זוגי משותף, בקבלת ייעוץ מקצועי, בעבודת מידות, בהתבוננות דרך עין טובה, באינספור תפילות, וביצירת קרקע פורייה – עליה ניתן יהיה, דרך כל ההשתדלות והיגיעה, להצמיח פירות של שיתוף, אהבה, אחווה שלום ורעות.

ברור ופשוט לי שאם הקב"ה זיווג בינינו, משמע שגם אנו יכולים לזכות בכך!

באהבה גדולה,

חגית אמאייב

חגית אמאייב הנה יועצת בכירה מטעם מחלקת שלום בית בהידברות. לפניות למחלקה - 073-222-1310 או במייל shimonb@htv.co.il

לרכישת הספר וקלפי הטיפול של הרבנית חגית אמאייב בהידברות שופס, לחצו כאן.