סיפורים אישיים
כך טיפל גאון המוסר בתינוק שהתעורר בלילה: סיפור מפעים על הרב דב יפה זצ"ל
מי צריך לקום לתינוק בלילה, כיצד הגיב הרב לשאלתו של תלמידו, ומדוע ניגשו הרב והרבנית לדין תורה? אל תחמיצו את הסיפור הבא
- נעמה גרין
- פורסם י"ט חשון התשפ"ג |עודכן
רבי דב יפה זצ’’ל (צילום: פלאש 90)היום, י"ט בחשוון, חל יום ההילולא ה-5 של המשגיח הרב דב יפה זצ"ל. אחד מתלמידיו, חיים אריה וינברגר, סיפר את הסיפור המפעים הבא:
"לפני מעט יותר מעשר שנים הזמין אותי מורי ורבי המשגיח הרב דב יפה זצ"ל לסעוד אתו את סעודת הפורים. כטוב לב המלך ביין וכטוב לבי גם אני, פנה אלי המשגיח ואמר לי 'כן, חיימאריה האם יש משהו שהיית רוצה לשאול?'
"ואני, כילד חצוף מאז ומעולם וכתלמיד אוהב ומעריץ לרבו, עניתי: 'כן. יש ברשותי סיפור, שהייתי רוצה לספרו בפני הרב ובפני הרבנית, והייתי רוצה לקבל אישור או הכחשה לסיפור'. והתחלתי לספר:
'לפני כמה עשורים, כמה שנים לאחר נישואיו של המשגיח ורעייתו, התגלה ביניהם ויכוח. שנאלצו להגיע בשל כך לדין תורה בפני הדוד של הרבנית, הגאון רבי אהרון כהן זצ"ל, ששימש לה כאב חורג ושימש גם כרבו של המשגיח בבחרותו בישיבת חברון.
וכה הרצו הם טענותיהם: 'כל לילה, כשהתינוקות בוכים, יש לנו ויכוח מי יקום לטפל בהם בלילה. המשגיח ר' דב זצ"ל טען, שהוא רוצה לקום ולטפל בהם, וטען: 'אני כל היום לא בבית, את עם הילדים כל היום. אז בערב, כשאני חוזר, ראוי שאני אטפל בהם ואת תוכלי לנוח. זוהי שותפות מלאה".
הרבנית, לעומת זאת, טענה שהרב כל היום יושב ולומד בישיבה ועסקו עם בחורים ובתורה, ועז רצונה שיהיה לו כח ביום להמשיך בעבודת הקודש. בשום אופן אין היא מסכימה שבעלה יקום. וכך כל לילה הם לא מגיעים לעמק השווה, אלא שניהם קמים.
רבי אהרון כהן זצ"ל שומע את הטענות, חושב מעט ופוסק את פסיקתו: 'מהיום, אתם עושים תורנות, לילה אחד את קמה לילה אחד המשגיח יקום. פשרה'.
הכול היה טוב ויפה, בלילה שהיה תורה של הרבנית, התינוקות בכו והיא קמה והמשגיח המשיך לישון, כמו בהסכם. בלילה לאחר מכן כשהגיע תורו של המשגיח, הוא התעורר בבהלה וראה שכבר בוקר: אוי ואבוי, הוא לא עומד בהסכם!
(צילום: shutterstock)שאל המשגיח את הרבנית מדוע לא העירה אותו כשהתינוקות בכו. הרבנית משיבה שגם היא לא קמה: אף אחד מהם לא קם. פשוט התינוקות לא בכו באותו לילה!
הסיפור עדיין לא נגמר, מאז, במשך שנים עד שגדלו הילדים, בלילות של הרבנית - הילדים בכו והיא הייתה קמה. בלילות של המשגיח - מעולם לא בכו הילדים! מעולם הוא לא נדרש לטפל בהם בלילה!'...
כה היו דבריו של חיים אריה למשגיח והרבנית, וכאשר סיים את הסיפור, שאל אותם: "האם הסיפור נכון?"
השיב המשגיח: "זה לא שהם לא בכו בלילה, הם פשוט לא קמו"(...) "ככה, בענוותנותו, ניסה המשגיח לגמד את האירוע", מציין ויינברגר.
הרבנית, לעומת זאת, קמה ממקומה, מזדעקת ואומרת: "זה היה! בדיוק ככה זה היה! במשך שנים בלילות שלו היתה דממה בבית! ובלילות שלי הם מתעוררים! תבינו איך בשמיים מחשיבים את התורה של בעלי!"...
לסיפורים נוספים על הרב דב יפה זצ"ל, לחצו כאן.