המכתב שלא יישלח לעולם
אם אתה מצליח לדמיין את זה, הניצחון שלך מובטח
אם ישאלו אותי פעם מה הדבר ממנו אני פוחדת מכל – תשובתי, ללא ספק, תהיה – מהפחד. המכתב שלעולם לא יישלח
- המכתב שלא יישלח לעולם
- פורסם כ"ה חשון התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
אם ישאלו אותי פעם, מה הדבר ממנו אני פוחדת מכל –
תשובתי, ללא ספק, תהיה –
מהפחד.
אני מפחדת מהפחד.
יש אנשים שיראו תשובתי כתמוהה,
הרי יש כל כך הרבה דברים מאימים סביבנו שיהיו סבירים יותר.
"מה עם חולי?", ישאלו חלקם,
"מה עם אובדן? מוות? תאונה בלב ים?".
אם ישאלו אותי פעם, מה הדבר ממנו אני פוחדת מכל –
תשובתי עומדת איתן –
מהפחד.
לעצמי אני לא צריכה להסביר את התשובה, חוויתי אותה על בשרי,
אבל לכל אותם תוהים, הינה נימוקי:
כשאתה מפחד, הכל סוגר עליך.
אתה מרגיש מצומצם, חנוק, כאילו עוד שניה ונשמתך נעצרת.
כאילו בעוד רקע קט לבך מתייאש ומורד בך בכעס.
כשאתה מפחד, שום דבר לא נראה לך בר השגה.
הכל כל כך רחוק, מאיים, חזק ממך.
אתה מתרחק, מבולבל.
עינך מתרוצצות סביבך,
מחפשות את השלווה.
כשאתה מפחד, התקוות שלך נעלמות,
כאילו משהו בך אינו מאמין יותר,
חלילה, כמובן.
קשה לך לדמיין,
לחלום,
לשאוף.
קשה לך להגשים.
כשאתה מפחד –
אתה מפחד מהפחד.
הידיעה הזו שאתה מזיק לעצמך,
מונע ממך כל כך הרבה טוב.
"אולי יש בי משהו מוזר?"
אתה שואל ומביט במראה,
מביט בעיניים שלך שזועקות למנוחה,
מביט בגופך, שפעמים, מבלי לשים לב,
כפוף כל כך,
מבטא את רגשותיך הכמוסים ביותר.
אתה שואל את עצמך: "ממה אני כל כך מפחד"?
פעמים רבות שאלתך נשארת ללא מענה?
כי אני אומרת – שברוב המקרים אנו כלל לא מוצאים את הסיבה,
לא מוצאים את הנקודה העיקשת הזו שמונעת מאתנו את החיים,
את היופי והטוב.
אני אומרת שהפחד הוא החבר שאתה כלל לא זוכר מהיכן הכרת אותו ואיך הכל התחיל,
אבל הוא איתך כאילו הוא חברך הטוב משחר הימים.
אבל אין זה מספיק לשאול שאלה ולגלות את תשובתה מבלי לקחת אותה צעד קדימה.
כי הרי הפחד הוא כה עוצמתי,
כה חזק,
שחייבים למצוא את הדרך להחזיר אותו חזרה למקום אליו הוא שייך.
איני יודעת היכן אותו מקום בדיוק,
אך אני בטוחה שהוא הרחק הרחק מכאן.
עצה שלי,
קטנה שקצת מבינה –
תילחם.
תילחם בכל שריר מגופך,
בכל גיד,
בכל איבר.
תילחם מלחמה עיקשת,
כאילו חייך תלויים בדבר.
כאילו, אמרתי ?
חוששני שהמילה כאילו אינה נכונה למשפט –
תילחם, כי חייך תלויים בדבר.
החלומות שלך,
הדמיונות.
הכמיהות שלך מחכות בצד,
כמו מרגישות שמקומן נתפס.
שלא ימכרו לך שזה בלתי אפשרי.
או יותר מדויק לומר, שלא תמכור אתה לעצמך –
שזה מעבר לכוחותיך.
כי כשתהיה מאחורי זה, לא תאמין עד כמה שקרי הכל היה,
תעתועים שמכרו לך או שמכרת לעצמך.
תילחם,
עם כל הנשקים והחיילים שצברת עד היום,
ממרומי גילך הצבא שלך ללא ספק אמור להיות עצום.
כל שיעור ששמעת,
כל הצלחה שצברת – תגייס.
את השפע שסבבך והצלחותיך – קח עמך קרוב.
את בוראך,
יוצרך,
אהוב ליבך –
את הטוב שלו והאהבה שראית ממנו עד היום – שים בקו האש, הם החיילים החזקים מכל.
תילחם עם האמונה החזקה שלך,
עם התפילה הזו שבוערת לך בכל פיסה בגוף.
תילחם עם הדמעות,
עם השמחה והצחוק.
תרצה לצאת לאותה מלחמה,
כי אם תרצה באמת –
ניצחונך מובטח.
אתה תביס כל חלקה קטנה של פחד, ובן רגע תמצא את עצמך שולט –
יושב על כיסא המלכות ומנהל את הכל סביבך.
תעצום עיניים,
תדמיין את עצמך בשלטון,
בתחושת הניצחון.
תדמיין את עצמך מרים מבט לבוראך ומודה לו שעזר לך בקרב רחב זה.
שנתן בך את הכוחות,
שהראה לך את הטובות הגדולות.
שהראה לך את עצמך ואת כישרונותיך.
שהראה לך את יופי חיים,
את אהבתו שהחדירה בך כל כך הרבה ביטחון.
אתה מצליח לדמיין ?
כל פרט ופרט ?
אם כן, אתן לך את בירכתי החמה –
כי הניצחון שלך מובטח.
רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.