"באופן עקרוני איני מוכן לחלוק מכספי", אמר העשיר. לאחר זמן קצר אירע הלא יאומן

"מעשה באדם עשיר עצום. כשהגיע לגיל שישים החליט לסיים את פרק עבודתו, מעתה יהנה מן החיים. השתקע ברמת השרון. בנה לעצמו וילה מפוארת. בימים ההם לא היו מצויות וילות כאלו מפוארות ברמת השרון, כמה קומות, עם כל הלוקסוס", סיפר הרב יעקב אדלשטיין באחת מדרשותיו.

"החל להעביר זמנו בטוב ובנעימים. כל בוקר היה יוצא לים למשך שעות. דג דגים יחד עם חברים, לאחר מכן צולים אותם על האש, שותים משקה חריף משובח ונהנים מדגים טריים.

"באחד הימים פנה אלי אדם שהיה זקוק לסכום כסף נכבד עבור דבר מצוה. הוא שמע על העשיר הזה שיש לו ממון רב. ביקש ממני, האם אסכים להצטרף אליו לפנות ליהודי העשיר הזה בבקשה שיטול חלק במצוה", ממשיך הרב אדלשטיין.

"נכנסנו אליו והצגנו את הסיפור. נענה האיש והחל מספר לנו: 'הכסף שאני הרווחתי - הכל ביושר. מגיל שתים עשרה הפכתי להיות אדם עצמאי. עזבתי את בית הורי ברוסיה. עבדתי בעשר אצבעותיי. בתחילה הייתי פועל בנין. אחר כך עשיתי עבודות לצבא הבריטי. שם זכיתי במכרז ובנה להם אהלים ומחנות צבא. התעשרתי מכך עושר רב', סיפר האיש, ורבי יעקב הוסיף: "הוא אכן היה אדם ישר".

עוד הוסיף העשיר ואמר: "אף אחד לא עזר לי, גם אני לא חייב לעזור לאף אחד. עכשיו אני לא צריך לעבוד. כסף לא חסר לי. בית שקט ונפלא בניתי לי. שתלתי עצי נוי מסביב. עכשיו אני אוכל את מה שהכנתי לעצמי, את מה שעבדתי ועמלתי, עכשיו אני אוכל את הפירות, כך חושב אני לגמור את החיים. אם כן, באופן עקרוני, אינני מוכן לתרום מכספי לאחרים".

"אמרנו לו שהרי זו מצוה והזדמנות לומר תודה להקב"ה על כל העושר שניתן לו", ממשיך רבי יעקב לספר. "הוא ענה שאינו מאמין בכלום. עם אדם כזה אין מה לעשות. סיימנו עמו והלכנו".

"אך את הגורל שהוא לקח לעצמו וחרץ את משפטו, כנראה שמעו זאת בבית דין של מעלה, שהרי איך אדם יכול לאכול כל כך הרבה כסף?! וכי כמה שנים הוא יחיה...

"כעבור זמן קצר חלה העשיר במחלה ממארת והתחיל לאכול את כל הרכוש שצבר", מספר רבי יעקב בצער. "יום אחד סיפרה לי אשתו: 'היום מכרתי בית בן שלש קומות בשביל להשיג את הטיפולים הכי יקרים שישנם, לקנות מזרן יקר, תרופות הכי חדישות'.

"תוך שלש שנים אכל את רכושו במהירות הבזק - הנה קיים האדם הזה את התוכנית שתכנן לעצמו ואכל את כל רכושו", סיים רבי יעקב את הסיפור הכואב וקרא: "האדם הזה חשב שהעולם הבא מתחיל בשעה שהאדם יוצא לפנסיה. אז הוא מתחיל לקבל את מה שעמל בחיים. איזו טעות חמורה הוא טעה. 'אדם לעמל יולד' כשהוא צעיר וכשהוא מבוגר, אף פעם אדם לא זקן, תמיד עליו לעמול לעבוד כדי לעשות את רצון הקב"ה, רק אחרי לכתו מן העולם הזה אוכל האדם את פרי מעשיו", סיכם הרב אדלשטיין את הסיפור בעל המסר הנוקב.

באדיבות 'נר לשולחן שבת'.