היהדות ’הפרימיטיבית’ יכלה להציל את הקריירה של גבי גזית. עכשיו כבר מאוחר מידי

לאיש התקשורת גבי גזית, יודעים כולם, יש בעיה עם החרדים. למעשה, תחנת הבית שלו ספגה ב-2010 קנס נדיר של 30,000 שקל בשל הוולגריות הברוטאלית שבה השתלח בציבור החרדי כולו, מבלי יוצא מן הכלל. "החרדים האלה, העלוקות, התולעים האלה", הוא אמר אז. "ומערכת החינוך החשוכה הפרימיטיבית שלהם ממומנת על ידי המדינה... הם מקדשים עצמות, הם מקדשים שטויות". הדרך היחידה לטפל באלמנט הסרטני הזה בחברה הישראלית, הוא סיכם, הוא פשוט לחנוק אותו. "מתי נבין שאנחנו צריכים לכלוא אותם בשכונותיהם, לנתק אותם מצינור החמצן של הקדמה, להותיר אותם לבד, בעליבותם ובשנאתם?" הוא שאל רטורית.

"תפסיקו לנקות להם את הרחובות, כבו להם את החשמל, נתקו להם את המים…הם פרזיטים מן הסוג הגרוע ביותר, ומצידי - אם זה היה ריאלי - הייתי אורז אותם בחבילה אחת ומשלח אותם לאחיהם הפרימיטיביים בחצרות ברוקלין החשוכות, בקווינס ובכל המקומות ששם הם צריכים להיות, שהאמריקאים יטפלו בהם. שם יגורו, בחשכת ימי הביניים".

תחנת 103 FM, כאמור, שילמה קנס חריג על הדיזנטריה המילולית הזו, אבל הקנס לא ממש הצליח לרפא את גזית מהתסביך שלו. התבטאויותיו לגבי החרדים והיהדות המשיכו באותו קו גס ובור, מפיץ שנאה. רק לפני כמה שבועות הוא הבעיר את הרשת כשניסה לטעון שאין כסף לנכים כי החרדים מוצצי הדם אכלו את הכל – אברך ממוצע, כך אמר, מקבל 7,250 שקלים בחודש. מאחר שאף אברך בישראל מעולם לא ראה את הסכום הזה, לא היה קל להוכיח עד מהרה את השקר הגס. איך הגיב גזית? הוא הודה בחצי פה שטעה, ואז מיהר לתקוף את תוקפיו. " עשרות אלפי יהודים שקוראים לעצמם יהודים מאמינים מתנפלים עלי בגלל טעות בספרה אחת, בספרה א-ח-ת, כחיות טרף מטורפות". זה היה סיכום שמצא לנכון עבור הפרשה.

מאז עברו כמה חודשים, ולפתע אנחנו יודעים עוד משהו על גזית. מסתבר שהתסביכים שלו הם לא רק בתחום החרדים, ומסתבר גם שפרסום שקרים מידי פעם הוא לא המעשה השפל היחיד שלפעמים הוא 'טועה' בו. כאישה אחר אישה מתייצבת לספר על ההיסטוריה העגומה של ההתנגשויות שלה בגזית, אולי אסור לשמוח לאיד אבל מותר בהחלט להרהר על צדק פואטי. מי פה, אם כך, הפרימיטיבי, מה זו התנהגות של חיות טרף, ואלה מעשים שייכים לחשכת ימי הביניים?

המקרה של גזית מתוקשר במיוחד מסיבות מובנות: הוא עדיין איש תקשורת פעיל, עם מיקרופון פופולארי ופה גדול. בין הנשים המאשימות אותו יש גם עיתונאית בכירה, שעבדה איתו תקופה ארוכה. הסיפור כל כך מביך שלהנהלת תחנת הרדיו בה עובד גזית, שספגה את הקנס ב-2010 בלי להעניש אותו, לא נותרה בררה אלא לשגר את גזית לחופשה עד להודעה חדשה. המשטרה, בינתיים, בודקת את הטענות כלפיו.

אבל גזית, גם אם הוא המקרה הבולט ביותר, איננו האנטי-גיבור היחיד בסיפורים הללו שצצים פתאום בעקבות קמפיין 'גםאני'. חיים יבין, מר טלוויזיה, מככב פתאום גם הוא בכותרות בלתי מחמיאות. במקרה שלו, אמנם, זה לא לגמרי בלתי צפוי: אחרי שנתן ריאיון לפני שנה שבו הוא מודה שאינו לוקח ברצינות טענות על הטרדות, התחילו עדויות לצוץ כבר אז על התנהלותו הבלתי הולמת כלפי נשים. אבל עכשיו, עם הרוח הגבית הניתנת למתלוננות, הפרטים הופכים לקונקרטיים הרבה יותר. האיש שבמשך שנים היה הפנים של החדשות בישראל (ערוץ אחד ויחיד, זוכרים?) כנראה איננו הפנים היפות של החברה הישראלית. בתור נער פוסטר של מוסר, זה כבר ברור, אף אחד כבר לא יבחר בו.

גם בסיפורים על יבין יש אירוניה לא קטנה. כמו גזית, גם יבין נמנה על מחנה המאמינים בפרימיטיביות של היהדות.  "הדתיים בירושלים הם פרימיטיביים וחסרי השכלה", הוא טען לפני שנה וכשסיפר על אדם דתי המאמין שנרפא בברכת הרב, הוא העיר: "הפרימיטיביות הזו מגעילה אותי". הציטוטים הללו לא בדיוק הפתיעו את מי שעקב מקרוב אחרי הקריירה של יבין, שתמיד היה מר-ישראל-החילונית-בהתרסה יותר ממה שהיה מר-טלוויזיה. דתיות, בעיניו, היתה תמיד סימן מדאיג של פרימיטיביות. כך הוא מצא בתקופת צוק איתן זמן לדבר על האתגר האמיתי של זמננו: "אם נהיה מספיק שוטים ופרימיטיביים להאמין שבסוף כל התפילות ינצחו לנו את המלחמה - אז מגיע לנו מכות. הפנייה ימינה ולדת ולכוחות המשיחיים והרבנים שקובעים לנו איפה ומה, זה די מפחיד. מה, הם יילחמו לנו את המלחמות?"

אבל עכשיו, כשרוחות מהעבר מופיעות כדי להעיב על הפנסיה הנינוחה של יבין, כבר הרבה פחות בטוח שחיים יבין הוא האוטוריטה הנכונה לקבוע מיהו פרימיטיבי.

על ההאשמה שצצה פתאום נגד טומי לפיד קצת פחות נעים לדבר. בכל זאת האדם כבר איננו איתנו ולא מסוגל להגן על עצמו. אבל בהתחשב בכך שגזית ויבין חיים וקיימים ולא מצליחים ממש להדוף את הטענות באופן משכנע, אפשר להניח שלפיד גם הוא לא בילה שנים ארוכות באווירה המתירנית של התקשורת הישראלית במאה הקודמת בלי שמשהו לפחות ממנה דבק בו. אם תקף נשים ואם לא, אין ספק שהוא היה לוחם מר ואכזר בציבור החרדי וביהדות המסורתית בכלל. כמו קודמיו ברשימת המואשמים, גם לפיד (שביקש להיקבר בלי קדיש) ראה בשמירת המצוות פרימיטיביות.

האם כל אנשי התקשורת הללו, שניצלו את הבמה שלהם כדי לקדם השקפת עולם חילונית ולהגחיך את היהדות המסורתית ושומרי מצוותיה, לא היו היום במקום טוב יותר – עם מוניטין הולם יותר – לו בדקו קצת מקרוב את הדבר שהם בזים לו? קצת ענווה היתה אולי מגלה להם שהיהדות מכירה את נפש האדם טוב יותר מהם, ושחשכת ימי הביניים שוררת, באופן פוטנציאלי, בנפש של כל אדם שלא למד לרסן את חיית הטרף שבו. קצת צניעות היתה מאפשרת להם, אולי, להכיר ולהעריך את ההגות היהודית על צניעות. קצת פתיחות היתה מגלה להם שהפרימיטיביות היא מצבו הטבעי של האדם הנולד עיר פרא, ושדווקא היהדות היא זו המגדלת את העיר לאדם, ההופכת את הפרימיטיבי למרומם. קצת פחות לעג לדת, בקיצור, היה עשוי להעמיד אותם עצמם היום באור פחות נלעג.