שידוכים מא’ ועד ת’. והפעם: בירורים

"שלום, אפשר לברר על שאול כהן?".

- "כן".

"הוא צדיק?"

- "כן".

"הוא רגיש?"

- "כן".

"הוא עמוק?"

- "כן".

"הוא מצחיק?"

- "כן".

"טוב, תודה רבה".

- "כן... בטח".

"אה, רגע, בן כמה הוא?"

- "אה, 65".

הבירור הראשון שחייב להיעשות (לפני הכל) הוא בירור עם עצמך, בירור שיעזור להבין מה את מחפשת בחתן שלך. מה חשוב לך שיהיה לו. חשבי אלו תכונות גורמות לך להעריך בן אדם, מה מושך אותך לאנשים, מה מרחיק אותך... בירור עם עצמך יחסוך לך הרבה עוגמת נפש והרבה פגישות מיותרות.
 
הבירור השני שחייב להיעשות (למעט מקרים בודדים שצריכים הדרכה מיוחדת) הוא בירור על הבחור.
"למה לברר עליו ולא פשוט להיפגש? לא חבל על כאב הראש?".
לא. סביר להניח שיכאב לך הראש הרבה יותר אם לא תבררי.
כל אדם מורכב משכל ורגש. אם לא תבררי עם עצמך בשכל מה את מחפשת ולמה את זקוקה, את עשויה למצוא את עצמך מתחתנת עם מישהו שלא מתאים לך, פשוט כי התחברת אליו רגשית (למשל, נפגשתם כי חברה אמרה לך שהוא בדיוק בשבילך, ולא בררת עליו כלום. הוא היה מקסים והתאהבת בו מיד, אבל... בסוף הסתבר שהוא לא יהודי...).
מלבד זאת, לא חבל לבזבז כוחות נפשיים ולהיפגש עם כל אחד, כשחצי מההצעות יכולות לרדת בבירור טוב?! (תוכלי לגלות בקלות שהוא בן 40 / אנטי צבא / נמוך ממך בראש. ואם זה לא מתאים לך?). כדאי להיפגש רק עם מישהו שבררת עליו והחלטת ששווה לך להשקיע בו מהרגשות והכוחות שלך. אז ורק אז כדאי להיפגש, ולנסות להכניס את הרגש לתמונה.
"אבל 'מה אכפת לך לנסות?' זה המשפט שאני שומעת הכי הרבה ביום!".
צריך לזכור שאנחנו לא "איש הפח". לכולנו יש רגשות, וכולנו מושפעים מהדברים שעוברים עלינו. כאשר את נפגשת שוב ושוב עם בחורים שלא מתאימים לך, זה מותיר בנפש שלך רושם מסוים שמשפיע עלייך ויכול להזיק לך. לכן לא כדאי להיכנע לאנשים שלוחצים עלינו. בררי עם עצמך מה טוב לך ורק אז תחליטי.

השתכנעתי שכדאי לך לברר – איך עושים את זה?

מביך אותך להרים טלפון לר"מ של הבחור או לחבר מהצבא?  אפשר להבין אותך... אז נכון שאף אחד לא יכול לצאת לפגישה במקומך ולמסור לך מסקנות לגבי הבחור, אבל דווקא את הבירורים יש רבים וטובים שיכולים לעשות בעבורך ולחסוך לך את המבוכה – אמא, חברה טובה, אח גדול, מחנכת מהעבר. במידה ולא חשוב לך לשמוע בעצמך את המידע – תוכלי להוריד מעצמך לפחות את העניין הזה, וכל הסובבים אותך שכל כך רוצים לעזור – גם הם יוכלו להיות שותפים (חשוב לציין שהם יכולים להיות "שותפים", אבל ההחלטה הסופית היא רק בידיך. תפקידם לעזור לך ולא לקבוע עבורך).

כדאי לנסות לברר עם כמה שיותר אנשים (רבנים, חברים, שותפים לחדר וכ"ו). ככל שתשמעי יותר אנשים – כך תקבלי תמונה ברורה יותר על הבחור. (זכרי שלא תמיד חבר מספיק מכיר ולא תמיד הוא יודע לענות על כל שאלה. בנוסף, לפעמים חבר יכול לומר משהו שאיך נאמר? לא ממש מדויק. לעומת זאת אם כל האנשים שדיברת איתם חוזרים על אותה נקודה – כנראה שבאמת יש בזה משהו).

"ומה אני אשאל? איך הוא אוהב את החביתה שלו?".
תשאלי על הדברים המהותיים לך (אחרי שבררת לעצמך מהם, כמובן). בנוסף השתדלי לשאול שאלות פתוחות, שלא מסגירות את כוונתך (אם תשאלי אם הוא צדיק, מה את מצפה שיענו? הרי כל חבר רוצה להיות "חבר טוב" ולעזור לחבר שלו). בקשי שיספרו על מקרה שאופייני לו, בקשי דוגמאות לכל דבר ותני לחבר להגיד גם דברים מעצמו, ובעיקר: הקשיבי.
הקשיבי למילים שנאמרות ושלא נאמרות, ואם יש לך ספק, אל תתביישי לשאול שוב.

אחרי שתעשי בירור מקיף ותחליטי שהכיוון נשמע לך, תוכלי להגיע רגועה יותר לפגישה, ותהיה לך המון מוטיבציה להתחיל קשר רציני ומשמעותי עם מישהו שבאמת יכול להתאים לך.

זכרי – תוך כדי הפגישות עולות שאלות ספציפיות יותר, ומשמעותיות יותר. אפשרי ורצוי להמשיך ולברר גם תוך כדי הקשר. להתייעץ עם אנשים שמכירים את הבחור לגבי תכונות שמתגלות לך, עובדות חיים ששמעת עליהן לראשונה או התנהלות שהיית רוצה להבין. פעמים רבות זה אפקטיבי יותר מאשר הבירור המקדים.

ועוד דבר – כמו בכל תחום בחיים, גם בבירורים צריך איזון. אין צורך לערוך תחקיר מקצועי על הבחור.
חשוב לזכור שגם הבירורים עלולים לתת תמונה לא מדויקת, כי לא הבנת נכון את הבחור שאיתו דיברת, או פשוט כי דיברתם במושגים שונים.
זוהי רק השתדלות – אבל עליך מוטלת האחריות לעשות אותה.
אז... בירור מוצלח!

נחמה ביטקובר היא ראש מכון ''עומק הקשר'' ומאמנת רגשית לקראת זוגיות