ערוץ הידברות
תוכנית חדשה בערוץ הידברות: "שבת אחים", התוכנית שמשמרת את הייחודיות של הקהילות בישראל
"מצד אחד זה לא באמת משנה מה אתה אוכל, או מה אתה שר בשבת. אבל מצד שני, הניואנסים הללו הקטנטנים – לכאורה - מקשרים אותך בנימים דקים לדורות עברו", אומר הרב ראובן זכאים על התוכנית החדשה, "שבת אחים", שתשודר בהנחייתו בערוץ הידברות החל מהערב, בכל יום חמישי ב-20:50
- דבי רייכמן
- פורסם כ"ז חשון התשע"ח |עודכן
"הקונספט של התוכנית, הוא להביא לציבור הצופים בבית את האווירה, הזיכרונות, הניחוחות, הטעמים, והמורשת מבית אבא של קהילות יהודיות שונות מרחבי העולם", במילים אלה פותחת את הריאיון אוה הכימיאן, עורכת סדרת התוכניות "שבת אחים".
"בכל פרק הזמנו אורחים מקהילה אחרת – יוצאי מרוקו, פולין, קווקז, איראן, מצרים וכן הלאה – וביחד איתם, בפאנל עשיר של רבנים, אמנים, זמרים ואנשי מחקר – הפקנו שעה של קורת רוח שמהולה בדברי תורה ופיוטים, מתובלת במטעמי הקהילה, ומעוטרת בזיכרונות מהעבר ושימור המורשת הענפה עם הפנים לעתיד.
מהי מטרת התוכנית? לשם מה היא נוצרה?
"להראות את נבואת ה' מתגשמת לנגד עינינו, שהרי מובטח לנו שיום יבוא ועם ישראל 'נקבצו ובאו לך'. אחרי אלפי שנות נדודים, ייסורים וגלות אליה יצאנו מאז חורבן הבית, אנחנו חוזרים אל הבית.
"התוכנית הזו מפארת את שיבת ציון בהתגלמותה. נכון, התפזרנו על פני כל הגלובוס. נכון, לא היה לנו קשר אחד עם השני שנים ארוכות. זה הגיע לארצות אשכנז וזה דווקא לתימן. זה מדבר לאדינו וחברו מדבר יידיש. זה אוכל 'חורש סבזי', ושכנו אוכל רגל קרושה אבל דווקא מתוך כך צומח לו החוט המקשר שלא יינותק לעולם. הקהילות ברובן נשארו נאמנות לבוראם, ליהדותם. כולם זוכרים את הסבא שמברך ומקדש. כולם מתכנסים סביב אותה שבת. סביב אותו שולחן. כולם – בניו של ה'. כולם כמהו לעלות לירושלים ונישקו את האדמה כשסוף סוף הגיעו אליה.
"היה חשוב לנו להראות את היידישקייט, הנימים הכי עדינים של הנפש היהודית, שנשתמרו בכל קהילות ישראל, למרות השוני לכאורה, ואני חושבת שהתוצאות מדברות בעד עצמן.
"כאשר העלה הרב זאביק הראל, מנהל הערוץ, את הרעיון לתוכנית", מוספיה הכימיאן, "החלטנו לקדם את ההפקה כמה שיותר מהר. מה שעמד לנגד עיניו כל הזמן זה שהאנשים הללו שהם ילידי מרוקו, ילידי תורכיה, ילידי רוסיה שהביאו עימם על שכמם הרבה יותר משק מטלטלין, עוד מעט ולא יהיו איתנו. כך אמר וזה בעצם נתן את הדרייב להפקה".
בין האורחים החשובים שעתידים לשבת סביב שולחן "שבת אחים" במסגרת התוכנית החדשה, ניתן יהיה לראות את הרב צבי יהודה לאו, בנו של הרב לאו, וכן את הרב רצון ערוסי, הרב צמח מאזוז, ועוד רבים וגדולים. כמו כן, יתארחו פרופ' חוקרים ומלומדים. וגם אמנים שונים, כמו כוכב הילדים יובל שם טוב (ניחשתם נכון, בתוכנית של יוצאי פרס), נגן הסנטור העולמי מנשה ששון, הזמר ציון גולן, הפסנתרן מנחם בריסטובסקי, החזן ישראל גולדפריינד והשאר – הפתעה. יש למה לחכות.
קהילת פרס
את התוכנית ינחה הרב ראובן זכאים, מבכירי המרצים בארגון. פנינו אל הרב זכאים, כדי לשמוע ממנו מעט על התוכנית ועל האווירה המיוחדת שהיא מביאה אל שולחן השבת של כולנו.
את תפקיד המנחה קיבל הרב זכאים בדרך ייחודית, שלדעתו מהווה מעין סיכום של התוכנית כולה ושל מטרת העל שלה. "פנו אלי לאו דווקא כמנחה, אלא כדי למלא את המשבצת של הרב, כנציג של הקהילה שלי. אך מששמעתי על התוכנית ועל התכנים המיוחדים שלה, אמרתי למפיקים שבמסגרת תוכנית כזו, שהולכת להביא את מורשת האבות, מתאים יותר שיגיע דווקא אבא שלי, הרב משה זכאים, מגדולי הרבנים ומרביצי התורה של הקהילה הפרסית, ובכלל. ראיתי על בשרי שמכיבוד הורים רק מרוויחים – שכן לאחר שהעליתי את ההצעה הזו, פנו אלי מההפקה בבקשה שאני יהיה זה שינחה את התוכנית. 'אם המטרה של התוכנית היא 'שאל אביך ויגדך', אמרו לי, הכי נכון שאתה תהיה זה שישאל את אבא שלך'...
"אני רואה בהנחיית התוכנית הזו סיעתא דשמיא ממש", מוסיף הרב. "שכן במשך שנים רבות אני מתחקה אחר מנהגי הקהילות השונות, מהבחינה ההלכתית, ולא רק. בכלל, אוהב אני להשתתף בשבתות בקהילות שונות, ולחוש מקרוב את החווייה הבלתי נשכחת הזו של שולחן השבת המקורי של כל קהילה ומנהגיה. מכל קהילה וקהילה למדתי והפקתי המון. חשתי שזו תוכנית שנוקהילה עבורי ממש משמים, ואני רואה בזה זכות עצומה, להיות המנחה והמוביל שלה. התוכנית לוחצת על בלוטות הרגש והגעגוע של אלה שמופיעים בה, ובודאי אצל כל מי שיצפה בה, ולא משנה החוג והקהילה. היא בבחינת "תופח על מנת להתפיח", מעוררת את הגעגוע לדורות ההם שהיו וכמעט אינם, והכי חשוב – גם לתורה ולמעשים הטובים של בני הדור הקודם, בבחינת 'מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי'".
מה מייחד את התוכנית הזו, "שבת אחים"? מה בעצם רציתם ליצור בה?
המטרה היתה לתת טעימה שבתית מכל קהילה – גם פנימה וגם החוצה. כלומר, מצד אחד, לבני הקהילה עצמה, זו חוויה בלתי אמצעית ואישית מאד מן הבית. ומצד שני, לספק צוהר וחלון הצצה גם לאנשים אחרים, בני קהילות אחרות, שילמדו להכיר את בני הקהילות השונות.
אחרי שצילמנו כמה תוכניות, עלו לי כמה מסקנות מרגשות, ואשתף אתכם במרכזית שבהן, הרצון ליצור אינטגרציה ולערבב בין הקהילות כאן בארץ זה אולי יפה לכל מיני תחומים, מבחינתי בהחלט יש מקום וזה מה שאכן קורה לשמחתנו, לנישואין בין הקהילות השונות. אבל בסופו של דבר, טוב לכל קהילה לשמור על הייחודיות שלה, על הניואנסים שלה, ועל המנהגים המיוחדים שלה,כמובן במה שאיננו סותר את ההלכה או את קבלת הוראות השולחן ערוך. כי לכל קהילה בישראל דרך ייחודית לפתוח שערי שמים ושערי הלב. ההבדלים הללו בין הקהילות, הם דברים שלכאורה לא קריטיים. הרי זה לא באמת משנה מה אתה אוכל, או מה אתה שר בשבת. אבל מצד שני, ההבדלים הללו מקשרים אותך בנימים דקים לדורות המפוארים שעברו, אל בית אימך ואל חדר הורתך. ובאמת, אדם ששר, ונוהג, ואוכל, לפי המסורת והמנהגים של הקהילה שלו, מרגיש שהוא מתחבר למסורת של אבות אבותיו, ואין ספק שזו מתנה עצומה להרגיש כמה שיותר שייך לעבר המפואר הזה.
הרי באנו למדינה שרצו לעשות בה קיבוץ גלויות, מיקס אחד גדול, להפוך את כולנו ל'צברים'. אני יכול לומר שנגע לליבי באופן אישי עד דמעות לראות שזה לא צלח, ב"ה. רואים אנשים שעדיין שומרים על מה שהיה לפני שנים רבות בהנהגת שולחן השבת שלהם, בפיוטים, במאכלים, בתפילות המיוחדות על השולחן, ואפילו בהליכה לאימא או לסבתא כדי להתענג מהניחוחות ולטעום מהמאכלים. לאוכל יש השפעה – 'גדולה לגימה שמקרבת את הרחוקים'. היא מזכירה את בית אבא ואמא, ואת אווירת השבת מהבית. היה מדהים לראות, במסגרת ההכנות לתוכנית, כמה התעניינות יש סביב הנושא הזה, אנשים כמהים לראות את השבת כפי שנהגו אצלם מקדמת דנא.
"מצד שני, רצינו גם לחשוף את בני הקהילות השונות אלה לאלה. בקריעת ים סוף, כידוע, הים נקרע ל-12 גזרים. כל שבט הלך בנתיב משלו – אבל ראו אחד את השני מעבר למים שנישאו אל על. חשבתי פעם על הסתירה הזו, מצד אחד חומות, מצד שני שקיפות: אבל המסר הגלום כאן ברור לדעתי: טוב ויפה לשמר מנהגים וייחודיות. מצד שני, ה' עשה לנו חומות שקופות – כדי שנראה אחד את השני. שנראה, שנכיר, שנלמד משהו נוסף.
"עוד דבר שהיה חשוב לנו מאוד, לחבר את הדור הצעיר לשורשים הרוחניים שלו. אחד הדברים שעמדנו עליהם בתוכנית הוא שלא להביא רק פולקלור ואוכל, אלא לשים דגש מיוחד על מנהיגי הדרך, הרועים הרוחניים, שרק בזכותם התורה השתמרה בשנות האפילה ובארצות הגולה.
"בכל הקהילות חזר על עצמו כחוט השני הנושא של עבודת השם גם בתקופות קשות של גזירות ורדיפת היהודים. ואתה מתפעל ומשתומם ממסירות הנפש שלהם לשמירת המצוות, ממסירות הנפש שלהם לכבד את השבת למרות הקושי העצום. היו קהילות שהכינו מעדני מלכים לכבוד שבת, מחומרי גלם פשוטים וזולים ביותר... משאריות ומדברים שאחרים מזמן היו זורקים ומשליכים, והם ביד אמן הפכו אותם למעדנים. תמיד כיבדו את השבת, גם בשנות העושר וגם בשנות העוני והמחסור".
קהילת תימן
"שמנו לב גם שבכל הקהילות מדברים על כך שככל שרווח ליהודים מבחינה כלכלית – כך החלו להתערב בתרבות המקומית, וחלה דעיכה בשמירת התורה והמצוות. ממש כדברי חז"ל. אבל לשמחתנו, הצלחנו לדבר לא רק על הדעיכה, אלא גם על התקומה – ורואים במוחש את ההבטחה שהובטחה לנו, 'כי לא תשכח מפי זרעו'. היה מעניין לראות פסיפס מגוון של אנשים מכל מיני סגנונות, וכולם דבקים וגאים במסורת אבותיהם ומחוברים סביב שולחן השבת".
נשמע שהושקעו הרבה מאמצים בהפקה של התוכנית.
"בהחלט. נעשו הרבה מאמצים להרכיב תוכנית שתקיף את כל ההיבטים של השבת בכל הקהילות. שבת מורכבת הרי מחלק תורני רוחני – דברי תורה, סיפורי צדיקים וכו', וגם מ'וקראת לשבת עונג' – מאכלים ומטעמים מיוחדים. עם הצבעים והניחוחות המאפיינים כל קהילה. וישנם גם את הפיוטים שמעלים אותנו לרמת הרוחניות הגבוהה של היום הזה. כי רק עולם הנגינה מתכתב עם רום מעלת השבת הקדושה. וכמובן, לכל קהילה המסורות, המנהגים והמלבושים המיוחדים לה. השתדלנו לתת לכל הנושאים האלה ביטוי בשולחן של 'שבת אחים'. אני רוצה לציין את הצוות המיוחד, שעבד בשיתוף פעולה מלא – בסיעורי מוחות, ברעיונות מופלאים, ובאיתור שמות אנשים ומומלצים שיגיעו לתוכנית. נעשו מאמצים גדולים כדי ליצור אווירה אותנטית לכל קהילה – הבאנו את הרב, את המומחה, את הפייטן, לעיתים את בעל המלאכה המיוחד שיוצר מלאכות עדינות שהיהודים במקום נהגו בהם. ו... גם את השף, אנשים או נשים יקרות שפתחו בשבילנו מטבחים, ועשו מאמצים גדולים להכין מאכלים אותנטיים, חלקם כאלה שכרוכים בהכנה של מספר ימים! העיקר להיות נאמנים למקור. היו שעבדו על התפאורה, על המלבושים המיוחדים ועל כל הניואנסים של כל קהילה. וכמובן צוות ההפקה הצילום והעריכה המקצועית, וברוך ה' שזכינו בשילוב ידיים לברך על המוגמר.
"אנחנו מדברים הרבה", מסיים הרב זכאים את דבריו, "אבל הכי טוב לראות את הדברים בעיניים. שכן אינה דומה שמיעה לראייה. ואם נזכה להחזיר את הטעם של השבת, את הניחוחות והחוויה, בעיקר לאלה שבנסיבות כלשהן התרחקו מהמתנה הנפלאה הזו – זה אומר שהתוכנית השלימה את הייעוד שלה, והיה זה שכרנו".
התוכנית "שבת אחים" בהנחיית הרב ראובן זכאים תשודר החל מהיום, 16/11/17, בכל יום חמישי בשעה 21:00.