הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת

טעם המנהג

נוהגים להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת עם ברכה. והטעם לזה, כי מתחילה שתקנו רבותינו ז"ל להדליק נרות חנוכה, היתה התקנה להדליק על פתח הבית מבחוץ, כדי לפרסם את הנס ככל היותר לרבים העוברים ושבים. אך כשיד האומות תקפה על עם ישראל, והיתה סכנה להדליק נרות חנוכה מבחוץ, לא היו יכולים לקיים עוד את פרסום הנס בפתח הבית, וכתחליף לזה, הנהיגו רבותינו הראשונים להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת, שמצויים שם רבים, ובזה יהיה פרסום הנס גדול יותר, וקידוש שמו יתברך ברבים. ועוד טעם, מכיון שהדלקת נרות החנוכה היא זכר לנס שהיה במנורה בבית המקדש, לכך מדליקים בבית הכנסת שנקרא: "בית מקדש מעט". ועוד כי ישנם אנשים שאין להם בית או שאינם נמצאים בביתם ואין מי שידליק עליהם בביתם, ועליהם לברך "שעשה ניסים" ו"שהחיינו" על ראיית נר חנוכה כמבואר לעיל, לכן מדליקים בבית הכנסת כדי שהם יראו ויברכו על הראיה. (ב, מא. ת"ה קפה)

מי המדליק

פרסום הנס בבית הכנסת צריך להיות בכבוד הראוי, על כן הנכון שרב בית הכנסת ידליק את הנרות, ולא כאותם הנמנעים מלהדליקם, ומחפשים איזה מאן דהוא שידליק. וכן כתב מרן החיד"א: "עינינו הרואות שכמה שליחי ציבור רבנים גדולים, מברכים ומדליקים בבית הכנסת ואחר כך חוזרים ומברכים ומדליקים בביתם". וכן היה מנהגו של גאון עוזנו ותפארתנו רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי זיע"א, וכן נהג מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, לברך ולהדליק בבית הכנסת, ואחר כך היה חוזר לברך ולהדליק בביתו. (מט, מב)

קטן - בית הכנסת שנותנים לקטן להדליק, הנכון להשפיע עליהם בנעימות שיפסיקו ממנהגם ויתנו לגדול להדליק. אמנם אם יש חשש שתווצר מחלוקת בציבור, יעזוב אותם לנפשם. ואף על פי שאינם נוהגים נכון, מכל מקום אין זה חמור כל כך כמו כשמדליק הקטן בבית, שאין לעשות כן כלל, מאחר ובבית הוא צריך להוציא ידי חובה את הגדולים, והיאך יוציאם כשהוא עצמו פטור, לא כן בבית הכנסת אין ההדלקה באה אלא כדי שיראו את הנר ויתפרסם הנס, אך לא יוצאים ידי חובה בהדלקה זו ממש. (נא)

אָבֵל - עיין להלן (עמוד 137) אם ידליק האבל בבית הכנסת.

זמן ההדלקה

מדליקים בבית הכנסת בין מנחה לערבית, ואפילו אם עדיין לא הגיע זמן השקיעה, ובלבד שהגיע זמן "פלג המנחה" [15:50 בערך].

בפני עשרה

אין מברכים על ההדלקה שבבית הכנסת, אלא אם כן נמצאים שם עשרה. ואולם גם אם אין עתה עשרה, אך ידוע לנו שלאחר מכן יבואו עוד אנשים ויהיו עשרה,  ויראו את הנרות דולקים, ידליקו את הנרות עתה עם ברכה. ובפרט כשהזמן מצומצם כמו בערב שבת וקרובים לשקיעת החמה. (נב)

אם יש עשרה בבית הכנסת, אף על פי שארבעה מהם כבר התפללו ערבית ושמעו את הברכות בבית הכנסת אחר, הרי הם מצטרפים לעשרה, וידליק בברכה. (נג)

ציבור שמדליקים בביתם, ואחר כך מתאספים בבית הכנסת לשמיעת שיעור ותפילת ערבית, ידליק אחד מהם בבית הכנסת, ויברך רק ברכת "להדליק נר חנוכה", ללא ברכות "שעשה ניסים" ו"שהחיינו".

אולם אם יש שם לפחות ששה אנשים שעדיין לא הדליקו בביתם, אף על פי שהשאר הדליקו בביתם, יברך המדליק את כל הברכות. ורשאי להדליק ולברך את כל הברכות גם אדם שהדליק כבר בביתו. (מח, נג, נו)

כיוצא בזה, המדליק בבית הכנסת בערב שבת, מברך רק "להדליק נר חנוכה", מאחר וכל הקהל כבר הדליקו בביתם וברכו, וההדלקה נעשית עתה רק לפרסום הנס בלבד. (נו)

נשים - אם אין עשרה בבית הכנסת, אלא בצירוף הנשים שנמצאות בעזרת הנשים, ורואות הן את הנרות, רשאי להדליק את נרות החנוכה בבית הכנסת עם ברכה, כי גם אצל הנשים שייך פרסום הנס. (נב)

קטנים - אם אין עשרה בבית הכנסת, אלא בצירוף ילדים קטנים שהגיעו לגיל חינוך, [מגיל שש ומעלה, ומבין בנס חנוכה], רשאי להדליק את נרות החנוכה בבית הכנסת עם ברכה, כי גם אצל הקטנים שייך פרסום הנס. (נב)

מקום הנחת החנוכיה

המנהג להניח את החנוכיה בבית הכנסת בצד דרום, זכר למנורה שהיתה בבית המקדש בצד דרום. ויניחוה במקום גבוה כדי לפרסם את הנס שיראו כולם. וטוב לסדר ששורת הנרות תהיה נמשכת ממזרח למערב, דהיינו שהנר החדש שמוסיף בכל יום, יהיה מצד מזרח [שמאל] לצד מערב [ימין]. [וכן דעת מרן השלחן ערוך]. ויש נוהגים לסדר ששורת הנרות תמשך מצפון לדרום, דהיינו שהנר החדש שמוסיף בכל יום יהיה מצד צפון [שמאל] לצד דרום [ימין]. וכל מקום יעשו כפי מנהגם. (מח)

כמות השמן

גם בבית הכנסת יש לתת כמות שמן כשיעור הדלקה של חצי שעה, ובלבד שיהיו שם אנשים במשך הזמן הזה ויתפרסם הנס. אולם אם לאחר תפילת ערבית הולכים כולם לבתיהם, די לתת שמן כשיעור זמן התפילה, מאחר ואין פרסום הנס יותר. ומטעם זה, רשאים גם לכבות את הנרות מיד לאחר תפילת ערבית. (מו)

בתי כנסת רבים

מקום שיש בו כמה חדרי בתי כנסת שמתפללים בהם מנין אחרי מנין [כמו בתי הכנסת "מוסיוף" בירושלים עיר הקודש], רשאי הגבאי לברך ולהדליק בבית הכנסת אחת בין מנחה לערבית, ולאחר כמה דקות שוב לברך את כל הברכות ולהדליק בבית הכנסת הסמוך שעתה סיימו את תפילת מנחה, וכן הלאה רשאי לחזור ולברך שוב ושוב את כל הברכות בכל שאר בתי הכנסת. כי בכל פעם הם ציבור אחר לגמרי ומקיים בהם פרסומי ניסא ברבים. ומכל מקום פשוט שאפשר שבכל מנין ידליקו לעצמם, ואין צורך שדוקא הגבאי יסתובב מבית הכנסת לבית הכנסת וידליק. (נז)

פנים חדשות

ציבור שהדליקו את נרות החנוכה בבית הכנסת בין מנחה לערבית והלכו לביתם, ועתה נכנסו אנשים אחרים להתפלל בבית הכנסת, רשאים להדליק שם. כיון שפנים חדשות באו לכאן, שאצלם לא התקיים עדיין פרסום הנס ברבים. (עיין עמוד נז)

לא יוצאים ידי חובה

אין יוצאים ידי חובה בהדלקת הנרות שבבית הכנסת, כיון שמצות הדלקת נר חנוכה היא: "נר איש וביתו", ובית הכנסת לא נחשב ביתו של אדם. על כן, מי שהדליק בבית הכנסת, לא יצא ידי חובתו ועליו לחזור ולהדליק בביתו שנית. (נג)

רווק - הדר בביתו לבדו, וכיבדוהו להדליק בבית הכנסת, כשחוזר להדליק בביתו, יברך רק ברכת "להדליק נר חנוכה", ללא ברכות "שעשה ניסים" ו"שהחיינו". (נג)

והטעם בזה, כי אף שבארנו שלא יוצאים ידי חובה בהדלקה שבבית הכנסת, בכל זאת כיון שיש אומרים שברכות "שעשה ניסים" ו"שהחיינו", אינן קשורות להדלקת הנרות דוקא, אלא הן ברכות על עצם ימי החנוכה, על הניסים והשמחה שבימים אלו, ורק הסמיכום חז"ל להדלקת הנרות, נמצא שבשעה שברך אותם בבית הכנסת, כבר יצא ידי חובתו בברכות אלו, לכן לא יחזור לברכם שנית, אבל מי שיש לו בני בית, וחוזר להדליק בביתו, יחזור גם על ברכות אלו, כיון שעדיין צריך להוציא את בני ביתו ידי חובתם. (נג)

ההדלקה בשחרית

מנהג הגון ונכון להדליק נרות חנוכה בלי ברכה בבית הכנסת בתפילת שחרית, כדי לפרסם את הנס. ונהגו להדליקם כשמגיעים למזמור "ארוממך ה' כי דליתני" שאומרים קודם "ה' מלך". ועוד טעם יש למנהג זה, לפי המבואר בזוהר הקדוש, שהיו מדליקים בבית המקדש את המנורה פעמיים בכל יום בבוקר ובערב, וכן כתב הרמב"ם (פ"ג תמידין ומוספין הי"ב). כזכר לזה, נהגו להדליק בבתי כנסיות שהם "בית מקדש מעט" גם בבוקר. (א, ב)

בתי מדרשות רבים, שעוסקים בהם בתורה במשך כל היום, נוהגים לתת הרבה שמן בהדלקה שבתפילת שחרית, כדי לפרסם את הנס יותר ויותר גם לקהל הבאים לעסוק בתורה במשך היום, ותבוא עליהם ברכת טוב.

ההדלקה בערב שבת

בתי כנסת שמתפללים מנחה בערב שבת של חנוכה מוקדם, כפי שבארנו לעיל שטוב להדר ולהתפלל כן, ישתדלו להדליק את הנרות לא בסמוך מדי לשקיעה, כדי שלא יכנסו לחשש חילול שבת חס ושלום. אבל בתי כנסת שמתפללים מנחה בערב שבת זו כמו בכל ערב שבת סמוך לשקיעה, ידליקו את הנרות קודם תפילת מנחה, שהוא כעשרים דקות לפני השקיעה. (ת"ה קצב)

ההדלקה במוצאי שבת

במוצאי שבת של חנוכה, בבית הכנסת - מדליקים נרות חנוכה תחילה, ואחר כך מבדילים על היין.

יותר פרסום הנס

בתי הכנסת שאינם מבדילים על הכוס במוצאי שבתות, וסומכים על כל אחד ואחד שמבדיל בביתו, הנכון שידליקו את נרות החנוכה לאחר העמידה של ערבית בסיום אמירת חצי הקדיש מפי השליח ציבור, קודם שיתחילו "שובה ה' עד מתי" ["ויהי נועם"], כדי שלפחות בזמן מועט זה יראו הציבור את הנרות ויתפרסם הנס. וזה עדיף מאשר להדליק לאחר התפילה, ומיד לאחר ההדלקה ילכו כולם לבתיהם. ואמנם גם בבתי הכנסת שמבדילים על היין לאחר התפילה, כדאי שידליקו את הנרות כנזכר, כדי שיתפרסם הנס ככל היותר. גם כי במציאות רבים המה הממהרים לבתיהם בסיום הדלקת הנרות ואינם ממתינים להבדלה כלל, ונמצא שלא נעשה פרסום הנס כיאות.

"בורא מאורי האש"

אין מברכים ברכת "בורא מאורי האש" על נרות חנוכה, כיון שאין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד. אולם על נר השמש, מותר לברך "בורא מאורי האש". ובכל אופן, אם עברה חצי שעה מהרגע שהדליק את הנרות, כיון שמותר ליהנות מאורם, רשאי לברך עליהם "בורא מאורי האש". (ת"ה ריב. קב)

כנסים ושמחות

מצוה גדולה לארגן כנסים ומסיבות בימי החנוכה, לקירוב לבבות של אחינו התועים, ולהדליק שם נרות חנוכה עם ברכה, כדי לפרסם את הנס ברבים. וטוב שיתפללו שם ערבית, שאז נעשה המקום כמו בית הכנסת. והוא הדין באולם שמחות שמתקיימת שם חתונה או בר מצוה וכדומה, שרשאים לברך ולהדליק. וכן היה מעשה רב אצל מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, בכנס חלוקת מלגות על כתיבת חידושי תורה, שהתקיים ב"בנייני האומה" בירושלים, וברך את כל הברכות, אחר שכבר ברך והדליק בביתו. (אז נדברו, משנת יעקב רוזנטל, בית מרדכי ועוד. שו"ת יביע אומר חלק ז סימן נז. מז)

מקומות ציבוריים

במקומות ציבוריים כמו חנויות או בכניסה לעיר וכיוצא בזה, ראוי ונכון ומצוה גדולה להדליק שם נרות חנוכה, כדי לפרסם את הנס לרבים, ובפרט שעוברים שם רבים מאחינו התועים מדרך התורה והמצוות, שאינם מדליקים נרות חנוכה בביתם, ועל ידי שרואים את הנרות הללו, מתחזק ליבם באמונה בה' יתברך. ומכל מקום לא יברכו על הדלקה זו כלל.