מדוע גבר צריך לברך על דרך השלילה, ולא יכול לומר "ברוך שעשני גבר"?

בני שואל:

"שלום וברכה, אני מתחזק ויש לי חבר שרוצה גם הוא להתחזק, אך קשה לו לומר בבוקר את הברכה ''ברוך שלא עשני אשה'', כי הוא חושב שיש בכך פגיעה במעמד האשה, והוא שאל אותי מדוע הגבר לא נדרש לברך במקום זאת "ברוך שעשני גבר"? מאוד הייתי רוצה תשובה ברורה למסור לו. תודה מראש".

* * *

שלום וברכה בני, ותודה על שאלתך. יישר כח על תהליך ההתחזקות שלך, ובע"ה יזכה גם חברך להתחזק. ראשית כל, עלינו לזכור שהתורה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. התורה תמיד התחשבה מאוד במעמד האשה, דבר שניכר במיוחד בעולם העתיק שבו לא היו לנשים כל זכויות. ביהדות האשה בוחרת אם להסכים להינשא, ויש לה זכויות יתירות מן הבעל (כמו כתובה ומזונות) שאם הגבר לא ימלא אותן - הוא יתחייב בגירושין ותשלומים על ידי בית-דין. יתירה מזאת, הגבר מצווה לדאוג לאשתו ולאהוב אותה יותר מגופו, כפי שאמרו חז"ל: "אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו" (יבמות דף סב), מה שנפסק גם להלכה בשולחן ערוך. ראינו איפוא שהגבר מצווה לכבד את אשתו, ולאהוב אותה, ולדאוג לה אף יותר מגופו - על הלכות כאלו לא שמענו כלל בעולם העתיק! ונוכל לראות עד היום הזה, כי נשים אשר בעליהן שומרים תורה ומצוות הן מאושרות יותר, ומקבלות יחס מכבד יותר מבעליהן בזכות ההדרכה של התורה. מתוך עובדות אלו יכיר חברך ויידע בוודאות שאין ביהדות דבר שנועד לפגוע חס ושלום באשה, ובטח שלא לזלזל בה.

וכעת לשאלתך, מדוע תוקן נוסח הברכה באופן כזה שהגברים יברכו דווקא "ברוך... שלא עשני אשה". שתי תשובות בדבר:

1. יותר קשה לאשה מאשר לגבר.

מבחינה הגיונית, מובן שיותר קשה לאשה פיזית מאשר לגבר: האשה צריכה לעבור את ההריון שאורך תשעה חודשים, ואת צירי הלידה הקשים, במטרה להביא ילדים לעולם. וייסורים אלה קשים מאוד בעבורה, ואנו מוקירים אותה על כך. אנו מברכים את ה' על כך שאנו פטורים מקושי גדול זה, ולכן נוסח הברכה הוא: "שלא עשני אשה". האשה כמובן לא יכולה לברך בנוסח זה, כי היא מקבלת את הגזירה באהבה, ולכן מברכת "ברוך שעשני כרצונו".

2. האשה פטורה ממצוות שהזמן גרמן.

חכמי ישראל ביארו שהגבר זקוק ליותר מצוות מן האשה, כי עליו לתקן יותר בנפשו ממנה. במילים אחרות, האשה מתוקנת יותר בטבעה הרוחני מן הגבר, וקרובה באופן טבעי לה', ולכן אינה צריכה לקיים מצוות כמו הנחת תפילין ולבישת ציצית כדי להתקרב לה'. מסיבה זו, לא ראוי שהאשה תברך "ברוך שעשני אשה" כי דומה הדבר לכך שהיתה מודה שקיבלה פחות מצוות מאת ה', ודבר זה לא נאה לברך.

(צילום: shutterstock)

הסבר זה משיב גם על שאלת חברך, מדוע הגבר איננו מברך "ברוך שעשני גבר", שהרי דבר זה דומה לעבד שיאמר למלכו "תודה שעשית אותי עבד" - אמירה שכזו יש בה ניסוח שלילי שמדגיש חיסרון רוחני שצריך למלא.

כמו כן, הניסוח "ברוך שעשני גבר" גם אינו מעיד כלל על יוקר המצוות בעיניו של הגבר, ולא תהיה בכך כל אמירה על הרצון של הגבר בעול התורה והמצוות שיוחדו עבורו. לכן הגבר צריך לברך על דרך השלילה, שלא עשני אשה, כדי להדגיש שהוא מרוצה על כך שהקב"ה ציווה אותו במצוות יתירות כגבר. וראיה לנאמר, שקיים סדר הדרגתי בברכות השחר: תחילה מברך הגבר "שלא עשני גוי", כי הגוי פטור מכל המצוות מלבד שבע מצוות בני נח; לאחר מכן מברך הגבר "שלא עשני עבד", כי העבד פטור מרוב המצוות; ורק לאחר מכן מברך הגבר "שלא עשני אשה", כי האשה פטורה ממצוות שהזמן גרמן (כגון תפילין וציצית למשל). מכיוון שנוסח הברכות עוסק במצוות, הוא נאמר באופן הדרגתי שמנוסח על דרך השלילה. אך למעשה כל שלושת הברכות עוסקות בנושא אחד, שהוא ריבוי המצוות שעליו הגבר מודה. לכן גם האשה מברכת על כך שאיננה גויה, ואיננה שפחה.

עם זאת, תוכל להוסיף ולומר לחברך, שהמשמעות שאליה הוא מכוון בלבו היא העיקר בברכה. ומכיוון שבני ישראל אכן מחשיבים את נשותיהם מאוד, ומכוונים בברכה זו להודות על עול התורה שאותו הם קיבלו כגברים, אז הרי שזוהי משמעותה האמיתית של הברכה, והוא יכול לקרוא את הברכה בלב שלם מתוך ידיעה גמורה שאין באמירתו וכוונתו כל זלזול כלפי נשים. זלזול יהיה קיים רק אם הוא עצמו יחשוב בלבו שברכה זו מבטאת את עליונותו על האשה, שזו שגיאה בהבנת ההשקפה של היהדות. היהדות הרי מלמדת אותנו, כי הגבר והאשה בעצם משלימים זה את זו, ורק ביחד נקראים בשם "אדם".