"האם עלי לסגור את החנייה הפרטית שלי כשחונים בה מחללי שבת?"

לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ (בראשית ב', ט"ו), לעבדה - בששת ימי המעשה, ולשמרה - ביום השבת שאין בו עבודה (חזקוני).

להלן שאלה מעניינת ששלח יהודי יקר במכתבו אל מו"ר שליט"א:

'מאחר וקיים מרחק רב מביתי לבית הכנסת, אני נוהג מידי ערב שבת להגיע אל בית הכנסת בנסיעה ברכבי הפרטי. את הרכב אני מחנה בסמוך לבית הכנסת, ובמוצאי השבת חוזר עמו לביתי.

והנה, ברחבת ביתנו, קיים מתחם חנייה פרטי, וכאשר הוא נותר ריק בשבת קודש, נהגים מחללי שבתות מגיעים ומחנים שם את רכבם'.

האיש הוסיף לציין שביתו ממוקם בסמוך למרכז למקומות בילוי (קניון ומסעדות) הפועלות בשבת, רח"ל, וכיון שבאזור קיים מחסור במקומות חנייה ביום השבת, ישנם נהגים המרשים לעצמם לחדור לרשותו הפרטית ולהחנות שם את רכבם...

ממשיך כותב המכתב ושואל: 'יורני נא כבוד הרב, כיצד עלי לנהוג לנוכח המצב - האם יש לדאוג לנעול את מתחם החנייה הפרטי שלי, כדי למנוע את החוטאים מלחלל שבת ברשותי; או שמא מאחר ואיני עושה שום מלאכה, ולא נותן להם שום כלי עזר לבצע בו את חטאם (ומקום החנייה הוא הרי 'קרקע עולם'), אם כן לא קיימת עלי חובה לסגור את החנייה לפני שבת, ואדרבה, אולי כדאי להרשות להם לחנות שם, כדי שלא יצטרכו להמשיך לעשות 'הקפות' לשם חיפוש מקום חנייה, תוך חילולי שבת נוראים בכל רגע ורגע?...

השיב מו"ר שליט"א:

אמנם מצד דיני שבת נראה שאין מניעה מלהרשות לאנשים לחנות במקום, בכל זאת, יש להורות לבעל החנייה לנעול את מתחם החנייה בשבת ולא להרשות למחללי השבת ליהנות ממנו, כי אם לא יחסום את החנייה, הרי מראה בכך שלא איכפת לו שהשבת הקדושה מחוללת.

והגע בעצמך - יהודי הנוסע ברכב, ומבקש מחבירו להרשות לו להיכנס לחנייתו הפרטית, ובתוך כך צווח בקולי-קולות לעבר חבירו: 'אבא שלך רמאי ונוכל, חצוף ובן-בליעל...',- היעלה על הדעת שמאן-דהוא יתן לו רשות לחנות אצלו, לאחר שחירף וגידף את אביו?! -

אם כן, גם בענייננו נאמר - היאך ניתן לספק מקום חנייה ליהודי שרומס ודורס רח"ל את אבינו שבשמים בחילול השבת הקדושה! ואף שיתכן שהנהגים יצטרכו לחפש מקום חנייה אחר, ויסעו עוד קצת, מכל מקום כיון שבעל החנייה עושה את המוטל עליו, על זה נאמר 'הליעטהו לרשע וימות'.

וכל השומרים את השבת יזכו לברכת השבת ולחיים ארוכים.

לרכישת ספרי "ופריו מתוק" מהידברות שופס.