שכיר, רוצה לקבל צ'ק חתום מהרמב"ם?

בשבוע שעבר הסברנו כי הצלת הבכורה והברכות מעשיו בדרך שנראית כמרמה, איננה כזו מאחר והיא כהטעיית מחבל בדרכו לפיגוע - שאיננה שקר. ההגדרה של אמת ושקר איננה לפי מידת הדיוק בעובדות אלא גם לפי הרקע שלהן.

קורא ותיק ומלומד העיר, כי הסבר זה עדיין משאיר 'מדרון חלקלק' כאשר בעצם לכאורה יכול כל אדם – להגדיר את האמת באופן סובייקטיבי. עניתי לו כי לזאת התייחס באמת משפט הסיום של מאמרנו בו נאמר -  'בכל זאת יש לזכור כי השימוש באמת המידה הנכונה להגדרות אלו נתון רק למי שכל מהותו אמת ואין דבר שנוי עליו מהטיית האמת! 'תתן אמת ליעקב'!  אכן, רק מי שיש לו תעודת יושר אמיתית ומוסמכת, רק מי שאוהב אמת ושונא בצע - יכול לקחת אחריות על החלטות כאלו.

ובכן, הבה נרחיב בנושא זה בשבוע בו הדמות המרכזית בפרשה היא 'יעקב' ודרך התלאות שהוא עובר בכלל וביחסיו עם לבן בפרט - עד להקמת בית ישראל והולדת שנים עשר השבטים.

ברעיית הצאן

כפי שכבר הזכרנו מספר פעמים, ה'אבות' – אברהם יצחק ויעקב – נקראים בשם זה מפני שהם השרישו במשפחה הלאומית את תכונות היסוד של העם היהודי. אחת המידות הללו היא מידת האמת, וכך נאמר בפסוק 'תתן אמת ליעקב' זו מידתו ואותה השריש לדורות.

מעבר למשמעויות הפנימיות של העבודה בצאן לבן במשך עשרים שנה (אשר על פי הקבלה שישים ריבוא צאן שהיו לו הם כנגד שישים ריבוא נפשות ישראל, ולהתעסקותו של יעקב בהם יש משמעות פנימית) עוד זאת שבעבודתו המסורה והנאמנת השריש יעקב את מידת היושר והנאמנות.

על אף הרמאויות הרבות שלבן מרמה אותו ומחליף את תנאי עבודתו פעמים רבות, כדברי יעקב 'וַתַּחֲלֵף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִֽים', גם לאחר שהוא מרמה אותו בנישואין המובטחים ונותן לו את לאה במקום רחל, יעקב ממשיך באמינות ונאמנות בלתי מסויגת. כך כתוב בסוף הפרשה, כאשר סוף סוף יעקב מטיח בפני לבן פעם אחת את האמת בפנים: 'זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָֽלְתִּי. הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדּד שְׁנָתִי מֵֽעֵינָֽי'.

לא זו בלבד, יעקב נושא באחריות מעל ומעבר לחובתו ומפצה את לבן על כל תאונה וגנבה, כאמור: 'טְרֵפָה לֹא־הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻֽבְתִי יוֹם וּגְנֻֽבְתִי לָֽיְלָה'. אף תנאי עבודה הוא לא מקבל ואולי גם לא דורש, בקור ובחום ניצב יעקב על משמרתו ללא לאות ומנחיל מושגי יושר ואמת לדורות.

מוסר עבודה

כך כתב הרמב"ם בסוף הלכות שכירות בענין פועל שכיר: "וכן חייב לעבוד בכל כחו שהרי יעקב הצדיק אמר 'ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן' - לפיכך נטל שכר זאת אף בעולם הזה שנאמר: 'ויפרוץ האיש מאד'". המוסר היהודי מעמיד רף גבוה של מוסר עבודה, ויעקב מהוה כאן 'אב טיפוס' של העובד המסור והנאמן.

לא זו בלבד, גם אם יש לעובד טענות צודקות עליו לברר אותן בפני המעביד או לפנות לבית הדין, אין הוא רשאי בשום אופן לקזז או לחשבן על סמך טענותיו. הרמב"ם קובע כי הנהגותיו של יעקב מהוות מודל מחייב ולא מידת חסידות.

ואם ישאל השואל איך יתמודד השכיר קשה היום עם עוולות אלו? איך יביא טרף לביתו כאשר בעל הבית ננצל ומקפח אותו?

השאלות נכונות, ומסתבר שלשמן מסיים הרמב"ם בחידוש מענין וקושר את הצלחתו הכלכלית היוצאת מן הכלל של יעקב לאותה מידה של יושר: "לפיכך נטל שכר זאת אף בעולם הזה, שנאמר ויפרוץ האיש מאד"'.

היהודי המאמין רואה בעבודתו קיום חובת השתדלות כדי לקבל את הפרנסה, אולם העבודה הינה אמצעי בלבד, והמעסיק הינו 'צינור'. בורא עולם המשגיח על כל בריותיו קוצב להם את פרנסתם בראש השנה, ומי שממלא את חובתו על פי דרכי ההשתדלות, ועל פי כללי התורה, אל לו לדאוג שמא יפסיד או יקופח, בורא עולם - כל יכול וידאג לאזן את תקציבו.

יתכן שאינו בעל זכויות גדולות כל כך כדי לזכות בפיס או להצלחה על טבעית בצורה גלויה, אז תהיה לו סייעתא דשמיא שתחסוך ממנו הוצאות מיותרות, אולם ההולך בדרך היושר בצמוד להלכה – לא יפסיד, על הצ'ק הזה חתום לא אחר מאשר הרמב"ם...

מעלת ההתבודדות

ועוד מילה על רעיית הצאן. בנוסף על הנקודות דלעיל היתה רעיית הצאן חביבה על האבות ועל הנביאים. יעקב, משה דוד ועוד מרועי ישראל היו רועי צאן. מלבד ההתנסות ברעיה מתוך חמלה היתה בכך מעלה בקנין השלמות על ידי ההתבודדות בחיק בטבע. ומעניין שהרמח"ל במסילת ישרים שם את הדגש על מעלת ההתבודדות – כאמצעי ל'סור מרע' והבריחה מחיים במחיצת הנאות העולם. 

וכך הוא כותב בפרק ט"ו בין דרכי קניית הפרישות "...ויקר מן הכל הוא ההתבודדות, כי כמו שמסיר מעיניו עניני העולם כן מעביר חמדתם מלבו, וכבר הזכיר דוד המלך עליו השלום בשבח ההתבודדות ואמר (תהלים נה): מי - יתן - לי אבר כיונה וגו' הנה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה. והנביאים, אליהו ואלישע, מצאנו היותם מייחדים מקומם אל ההרים מפני התבודדותם... והחכמים החסידים הראשונים ז"ל הלכו בעקבותיהם, כי מצאו להם זה האמצעי היותר מוכן לקנות שלימות הפרישות..."  - וכפי שאנו מציעים יתכן שגם יעקב נמנה בין הנביאים הללו שהשיגו את שלמותם בהתבודדות.