חג החנוכה: מנהגים ומאכלים, ואיזו סגולה מיוחדת טמונה בר"ח טבת שחל בחנוכה?

סעודות מצוה

מצוה להרבות בסעודות בחנוכה, ובלבד שעושים זאת בשירה ותהילה לה' יתברך, עם דברי תורה וחיזוק הלבבות באמונה ובטחון בה', ולספר על הניסים הגדולים שהיו בחנוכה, היאך עשה ה' שינצחו המעטים את המרובים, והחלשים את הגיבורים. וכל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו. (טו)

ופשוט שכל זה בתנאי שנעשה הכל בקדושה וטהרה, בצניעות ויראת שמים, בלי תערובת של גברים ונשים, אבל מסיבת חנוכה הנעשית בתערובת גברים ונשים יחד, אין זו סעודת מצוה והשכינה מצטערת ומסתלקת משם.

סעודת שבת וחנוכה

כתב רבנו יוסף חיים זיע"א (בן איש חי שנה א פרשת וישב הלכה כח): "ירבה בסעודת שבת של חנוכה יותר משאר השבתות, וכל שכן אם חל גם ראש חודש בשבת זו. וכן ירבה בסעודה בראש חודש טבת שהוא בתוך ימי החנוכה, בשביל פרסום הנס".

מאכלי חלב

נוהגים לאכול מאכלי חלב וגבינה בימי החנוכה, זכר למעשה שמסופר במדרש על יהודית בת בארי, שהאכילה את האויב אליפורני גבינה, כדי שיצמא וישתה יין וישתכר ויישן, ולאחר מכן כשישן חתכה את ראשו וברחו כל האויבים. כמסופר לעיל בהרחבה בשער האגדה, קחנו משם ותרווה נחת. (מעם לועז במדבר עמוד צה. יח)

חיזקי ריגש מאות אסירים, במסר מאלף לכבוד חנוכה - "תלמדו ממני, גם אני כמו אסיר":

סופגניות

נהגו לאכול מיני מאכל המטוגנים בשמן, כמו סופגניות, ספינג'ים וכיוצא בהם, זכר לנס השמן שהיה במנורה. (יח)

הפרשת חלה על עיסה מטוגנת

כמות הקמח כדי להתחייב בהפרשת חלה עם ברכה, היא: ק"ג אחד ו-560 גרם. [כן פסקו הרמב"ם ומרן השלחן ערוך (יורה דעה סימן שכד ס"א) ששיעור חלה הוא 520 דרהם, וכל דרהם משקלו 3 גרם]. אלא שאין חיוב הפרשת חלה אלא בלש עיסה כדי לאפותה, אבל הלש עיסה כדי לבשלה או לטגנה, הרי היא פטורה מן החלה. [כן פסק מרן בשלחן ערוך (יורה דעה סימן שכט ס"ג) ושכן פשט המנהג]. על כן, הלש עיסה לסופגניות, ספינג'ים וכיוצא בהם, פטור מלהפריש חלה, כיון שמטגנים אותה בשמן. (ה"ע ח"ה עמוד רכד)

קביעות סעודה

האוכל עוגה בכמות של קביעות סעודה [216 גרם], נוטל ידיו ומברך "המוציא" וברכת המזון. אולם כל זה בעוגות שהם מעשה אפיה, אבל האוכל איטריות מבושלות, או סופגניות שהם מטוגנות בשמן שדינן כמבושלות, מברך "מזונות" וברכה אחרונה "על המחיה", אפילו אם אוכל כשיעור קביעות סעודה ויותר. (שו"ת יחוה דעת ח"ה עמוד רמ)

סופגניה בסעודה

האוכל סופגניה לקינוח סעודה, מאחר ויש ספק אם לברך עליה מזונות בתוך הסעודה או לא, להלכה אינו מברך, כי ספק ברכות להקל. אולם הנכון שלא להביאה בתוך הסעודה כלל אלא לאחר ברכת המזון, ואז יברך עליה לכל הדעות. ואולם, אם מתחילה כשבירך המוציא על הלחם, חשב בכוונתו שלא לפטור את הסופגניה, יברך עליה מזונות בתוך הסעודה.

האוכל לקינוח סעודה, מיני מזונות שבלילתם רכה ודלילה, והם מטוגנים בשמן, כמו ספינג'ים, זלאביה וכיוצא בהם, מברך עליהם "מזונות", כיון שברכתם "מזונות" בודאי ולא מספק.

בישולי גויים

סופגניות המטוגנות במאפייה של גויים, [כמו שמצוי היום מאפיות של גויים עם השגחה צמודה מטעם הרבנות המקומית], וישראל מדליק את האש, הריהן מותרות באכילה. והטעם בזה, מכיון שיש אומרים שמברך עליהן המוציא, ולדעתו דינן כפת גויים שדי שישראל ידליק את האש, ואין צריך שגם יתן את התבשיל על האש, אזי לגבי דין בישולי גויים שאיסורו מדרבנן, אנו פוסקים להקל כדעתם ומחשיבים אותן כפת, שדי בהדלקת האש על ידי ישראל. (הליכות עולם ח"ז עמוד קו. וכמבואר בהרחבה בחוברת "כשרות המטבח בהלכה ובאגדה")

ספינג'ים

בצקים המטוגנים בשמן כספינג'ים, זלאביה וכיוצא בהם, הבאים לקינוח סעודה, שטיגנם הגוי במסעדה של יהודי, אין בהם איסור משום בישולי גויים.

סופגניות אפויות

יש לשים לב, למה שמצוי בשנים האחרונות שמוכרים בחנויות סופגניות האפויות בתנור, ולא מטגנים אותן בשמן כלל מטעמי בריאות, ובדרך כלל הסופגניה עצמה אינה מתוקה מצד עצמה, ורק לאחר שמזריקים בה את הריבה ונותנים עליה את הסוכר, היא נעשית מתוקה, לפיכך דינה כלחם לכל דבר, ונוטל את ידיו בברכה, ומברך "המוציא לחם מן הארץ", ולאחריה ברכת המזון.

אולם, אם הסופגניה מצד עצמה מתוקה, אף ללא הריבה והסוכר שמוסיפים לאחר מכן, ברכתה: "מזונות" ו"על המחיה". ואם יאכל שיעור של קביעות סעודה [216 גרם], מברך המוציא וברכת המזון, ככל דין הקובע סעודה על עוגות.

חימום סופגניה בשבת

מותר לחמם בשבת על הפלאטה סופגניות שיש בהן ריבה לחה ונוזלית. כן פסקו הגרש"ז אוירבך ועוד. וכמבואר בהרחבה בחוברת "השבת בהלכה ובאגדה" במלאכת מבשל. (יט)

סופגניות חלביות

אסרו רבותינו ללוש עיסה עם חלב ולעשותה לחם, שמא יטעה אדם ויאכלה עם בשר. ועל כל פנים בתנאים מסוימים יש להקל, כגון אם לש את העיסה בסוכר והיא מתוקה מאוד, שאין דרך לאוכלה עם תבשיל, מותר לערב בה חלב, כיון שאין חשש שיאכלה עם בשר. עיין בחוברת "כשרות המטבח בהלכה ובאגדה". (ה"ע ח"ז עמוד מז)

על כן, מותר להכין סופגניות שמעורב בהן חלב, אלא שחייבים ליידע את הציבור שהן חלביות, כדי שלא יטעו לאוכלן בקינוח של סעודה בשרית או בתוך שש שעות לאכילת בשר, מאחר שהרגילוּת היא שרוב הסופגניות הן פרווה.

דמי חנוכה

נוהגים להרבות בצדקות לעניים בימי החנוכה, ובפרט לילדים ונערים עניים. (ת"ה רכח) ומכל מקום יש להזהר שלא לתת כסף לכל ילד, שיש ילדים המשתמשים בכסף לדברים לא טובים, וכל חכם יעשה בדעת. וברור שמעלה גדולה לתת לנכדיו שעוסקים בתורה. ומנהגו של מרן הראשל"צ זצוק"ל היה שבכל יום מימי החנוכה, היו באים אליו בעת ההדלקה משפחה אחת מבניו עם ילדיהם, והיה שמח עמהם ומחלק להם דמי חנוכה.

"אלהא דמאיר ענני"

ראוי לכל איש ישראל בימי החנוכה, ובפרט ביום ראש חודש טבת שחל בימי החנוכה, שיתנדב לצדקה לכבוד התנא האלהי רבי מאיר בעל הנס, והוא דבר גדול לעשות כן, ויראה פועל ה' מפלאות תמים דעים. עיין בספר והוכיח אברהם לגאון רבי אברהם פלאגי', והסכים עמו אביו הגאון רבי חיים פלאג'י. (עטרת פז הלכות ראש חודש עמוד כו)

כתב גאון עוזנו רבנו יוסף חיים (בן איש חי שנה א פרשת וישב הלכה כח): "מנהגינו להדליק שמן למאור לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס זיע"א ביום ראש חודש טבת". וכן כתב בספר כף החיים סופר: "ומנהג יפה הוא". (עטרת פז הלכות ראש חודש עמוד כו)

חתן וכלה

מנהג בני אשכנז שהחתן מתענה ביום חופתו, כיון שבאותו יום נמחלים לו כל עוונותיו, ומכל מקום חתן המתחתן בימי החנוכה אין לו להתענות. (הרמ"א תקעג ס"א)

מה שאמרו חז"ל שחתן נמחלים לו כל עוונותיו, זה בתנאי שמחליט באמת לשוב ממעשיו הרעים, ופותח דף חדש בחייו על פי דרך התורה והמצוות, אבל אם ממשיך הוא במעשיו הרעים, היאך ימחלו עוונותיו?! הלא הוא כטובל ושרץ בידו.(עיין רמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ג)

מדוע טוב להתפלל ליד הנרות? איזו סגולה מיוחדת יש בנרות החנוכה?

לסיפור מיוחד מעולם האמת על כוח התפילה לאחר הדלקת הנרות, לחצו כאן.