חנוכה: הוספת "על הניסים" בתפילה

"על הנסים" בתפילה

בכל התפילות שבחנוכה, מוסיפים בעמידה באמצע ברכת "מודים אנחנו לך" את הנוסח של "על הנסים ועל הפורקן וכו' בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו וכו'". (קפח)

"על הנסים" מתחילים לאומרו מתפילת ערבית של ליל ראשון של חנוכה, ואפילו אם מתפללים ערבית מוקדם מבעוד יום מזמן "פלג המנחה". (קפח)

כשחל ליל ראשון של חנוכה בשבת, והדליק את הנרות בביתו בערב שבת, ולאחר מכן בא לבית הכנסת להתפלל מנחה, לא יאמר במנחה "על הנסים", מאחר ואין תפילת מנחה זו שייכת לחנוכה, אלא ליום כ"ד בכסלו. ואם טעה ואמר "על הנסים", אינו חוזר. (קפח)

טעה בתפילה

אם שכח ולא אמר "על הנסים", אם נזכר כשאמר "ברוך אתה" קודם שהמשיך "ה' הטוב שמך ולך נאה להודות", יאמר "מודים אנחנו לך על הנסים ועל הפורקן וכו' בימי מתתיה וכו'", וימשיך ועל כולם וכו', אבל אם אמר ברוך אתה ה', כיון שהזכיר שם ה' בחתימת הברכה, יסיים את העמידה. ולא יאמר "למדני חוקיך". ובסיום העמידה לפני "עושה שלום", נכון שיאמר כנ"ל: "מודים אנחנו לך על הנסים וכו' ונודה לשמך הגדול סלה", "עושה שלום...". (קפח)

טעה בכפליים

מי ששכח לומר "על הנסים", ולאחר שסיים את העמידה טעה וחשב שצריך לחזור ולהתפלל שוב, ופתאום באמצע תפילתו נזכר שאין צריך לחזור, עליו להפסיק מיד במקום שנזכר, ואפילו באמצע הברכה. במה דברים אמורים בתפילת שחרית או מנחה, אבל אם קרה לו כן בתפילת ערבית, ימשיך את התפילה, ובלבד שיכוון שהתפילה מכאן והלאה היא בתורת "תפילת נדבה", ויוסיף איזו בקשה בברכת "שומע תפילה" שלא אמרה בתפילת ערבית הקודמת.

דילוג "על הנסים"

הנמצא בתפילת העמידה ומחשב שאם יאמר עתה "על הנסים" כהלכה, יתחיל השליח ציבור את חזרת התפילה ולא יספיק לענות קדושה עם הציבור, או שלא יספיק לענות לקדיש שבתפילת ערבית, אין לו לדלג על אמירת נוסח "על הנסים" בשביל להרוויח עניית דברים שבקדושה, ואף אין לו לקצר חלק מהנוסח כלל, אלא יאמר הכל מתחילת "על הנסים... בימי מתתיה..." עד "ונודה לשמך הגדול סלה". שכל הנוסח הוא תיקון חז"ל, והמקצר ממנו הרי הוא גורע.

ואף שעניית קדיש או קדושה מעלתם גדולה מאוד אף יותר ממעלת התפילה בציבור, מכל מקום כיון שהוא עוסק עתה במצות התפילה, הרי כלל גדול בידינו: "העוסק במצוה, פטור מן המצוה", ואין לו להתחשב במה שיפסיד עניית קדיש או קדושה. וכיוצא בזה, כתב המשנה ברורה, באדם שטִבעו להאריך בעמידה, ואף כשמתחיל יחד עם כל הציבור אינו מספיק לסיים תפילתו עד שהציבור כבר סיימו את עניית הקדושה, כיון שעתה חל עליו חיוב להתפלל עם הציבור, ולעת עתה לא חל עליו חיוב אמירת הקדושה, אין לו לחשוש כלל למה שאחר כך לא יוכל לקיים מצות הקדושה, אף שמעלתה גדולה מהתפילה בציבור. וכל שכן שאין לדלג מהתפילה לצורך הקדושה. (קצד)

דיוקים בנוסח "ועל הנסים"

א. יש לומר "ועל הנסים" עם ו' החיבור, ולא "על הנסים". מפני שזה חוזר על מה שאמר בתחילה, "מודים אנחנו לך... על נסיך ועל נפלאותיך שבכל עת, ועל הנסים...". (קצב)

ב. יאמר "בימים ההם בזמן הזה", ולא "ובזמן הזה". (קכו)

ג. הנכון יותר לומר "חַשְמוֹנַאי" כשהאות א' נחה, מאשר לומר "חַשְמוֹנַאִי". (ר)

ד. צריך לומר "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו בהלל ובהודאה". (רו)

"ועל הפורקן"

פירוש "ועל הפורקן" - מלשון "ויפרקנו מצרינו", דהיינו שפרק את עול הגויים הרשעים מעל צוארינו. או מלשון "פדיון" ["פדות" תרגם אונקלוס "פורקן" (שמות ח יט), וכן "פרקונה תחת פירותיה", דהיינו פדיונה מן השבי (כתובות מז ע"ב).], שהקב"ה פדה אותנו משעבודם של היוונים הרשעים. (קפח)

"על הנסים" בברכת המזון

כשם שמזכירים בכל התפילות של חנוכה "על הנסים", כך בכל הסעודות שאוכל בהן פת בימי החנוכה, מוסיפים בברכת המזון את הנוסח "על הנסים", בתוך הברכה השניה, קודם "ועל הכל". (קצו)

אם שכח ולא אמר "על הנסים" בברכת המזון, אם נזכר כשאמר "ברוך אתה" קודם שהמשיך "ה' על הארץ ועל המזון", חוזר ואומר "על הנסים". אבל אם כבר אמר "ברוך אתה ה'", כיון שהזכיר שם ה' בחתימת הברכה, ימשיך בברכת המזון [ולא יאמר "למדני חוקיך"]. וטוב שיוסיף בסוף "הרחמן", נוסח זה: "הרחמן הוא יעשה עמנו ניסים ונפלאות, כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיה בן יוחנן וכו'", ויסיים את ברכת המזון. (קצו)

התחיל לאכול סעודת פת ביום שמיני של חנוכה, ונמשכה סעודתו עד אחרי צאת הכוכבים - מוצאי חנוכה, אומר בברכת המזון "על הנסים". (רז)