שידוכים מא' ועד ת'. והפעם: והעיקר...

מלא אנשים אומרים לי שמה שחסר לי בשביל להתחתן זה לעבוד על המידות.
ואני לא מבינה איך זה יכול להיות... הרי אני כבר 40 קילו פחות...

אין ספק שהעיקר בכל מסכת הפגישות (ארוכה יותר או פחות) הוא ללמוד ממנה משהו, להצליח לשנות קצת את המבט ולהתקדם. כל בחור שאת פוגשת מקדם אותך במשהו לקראת המיועד, ובונה בך את הכלים, ההבנות והמידות שיאפשרו לך לחיות בשמחה ובזוגיות טובה ומאושרת בבית שלך. לכן צריך לעשות מאמץ לא להתבאס מקשיים (דייטים כושלים, בחורים שחותכים, בירורים שנתקעים), אלא לנסות למצוא מה אפשר ללמוד מכך, על מה אפשר לעבוד, איך אפשר להתקדם, איזה כוחות אפשר לבנות בעצמי, ולהיות בטוחה שהעבודה הזו לגמרי לא מיותרת. להפך, כל עבודה שאני עושה כעת הכרחית לבניית הבית המדהים שיהיה לי (וכמובן שתחסוך לי הרבה צער ועוגמת נפש אח"כ).
מעט דוגמאות למידות שאפשר לעבוד עליהן בתקופה הזו (וכל המוסיפה הרי זה משובח...):

- לקבל את השונה (אז מה אם הוא אוהב לאכול פשטידות תרד באמצע הלילה?).
- להסתכל על הבחור בעין טובה ולא למהר לשפוט (אז מה אם הוא לא ענה לי כל היום? אולי גנבו לו את הפלאפון?).
- למחוק סטראוטיפים ודעות קדומות (למה לא לנסות להיפגש עם אינדיאני? מה אנחנו, גזענים?!).
- לא להשוות, להיות חדורת אמונה ולסמוך על ה' שהכל לטובה (אז מה אם חברה שלי התחתנה בגיל שלוש! רק ה' יודע מה טוב לי!).
- להיות מלאת ביטחון בה' ולזכור ולא לשכוח שהכל, הכל מאת ה' יתברך, הוא מוביל אותי בתהליך הזה ולא עוזב אותי לרגע.
- להקשיב לעצמי, לגלות עוד רבדים שלי, לזהות מה אני באמת חושבת ומרגישה, לנסות ללמוד ולהתקדם מכל פגישה.
- לכבד את ההורים שלי, גם כשאני רוצה לשתף אותם וגם כשפחות.
- ללמוד להפנים את מידת הסבלנות. לזכור שקשר לא נבנה ביום אחד, וגם ולא בשבוע (אה... לפעמים כן), וכדי לבנות אותו צריך להשקיע לאט ובסבלנות עם המון אמון ואמונה בה', ובע"ה לאט לאט הקשר צומח ורואים פירות.

והעיקר, לא לפחד כלל! להמשיך לעבוד על עצמי ולהתקדם עם המון ביטחון ושמחה, ולהאמין שבקרוב ממש תגיע הגאולה, שלי ושל כל עם ישראל.

נחמה ביטקובר היא ראש מכון ''עומק הקשר'' ומאמנת רגשית לקראת זוגיות