הרפורמים מאשימים: האורתודוקסים עובדים קשה מידי ואפילו מצליחים לגייס תרומות

מידי שנה, מגיעים אלפי יהודים לישראל במסגרת פרויקט תגלית, המספק טיול חינם לישראל לסטודנטים אמריקאים, טיול שנועד לחזק את הזהות היהודית שלהם. כעשרה ארגונים וסוכנויות שונות מועסקות כ'ספקי טיולים' עבור תגלית, אבל אחד מהגדולים שבהם הוסר מהרשימה השנה: איחוד היהדות הרפורמית בארצות הברית.

עיתון 'הארץ', שעומד תמיד על המשמר להתריע מפני השתלטות הדתיים על העולם, פרסם כתבה נרחבת (בגרסה האנגלית) על ההתפתחות הטרגית הזו. אבל אפילו הארץ לא יכול היה לסתור את ההסבר שסיפקו בתגלית: הרפורמים פשוט לא מספקים את הסחורה. "עבדנו איתם קשה מאד כדי להגדיל את המספרים אבל למרבה הצער הם לא יכלו לעמוד בדרישות המינימום, ולכן מעתה והלאה הם יצטרכו לשלוח משתתפים מטעמם דרך מארגנים אחרים", אמר מנכ"ל תגלית, גידי מארק, לעיתון. הקונסרבטיבים, אגב, מזמן כבר נדחפו החוצה: כבר עשר שנים שאף ארגון מטעמם לא עובד עבור תגלית, מאותן סיבות כמו הרפורמים. הארגונים מטעם התנועות הבלתי אורתודוקסיות, מסתבר, מתקשים מאד לגייס צעירים יהודים שיבואו לבקר בארץ.

על אף שרק חמישה אחוזים מכלל הסטודנטים האמריקאים הרבים שמגיעים מידי שנה לישראל מזדהים כאורתודוקסים, עשרים וחמישה אחוזים מכלל המשתתפים מגיעים דרך ארגונים אורתודוקסיים. הגדולים שבהם הם 'מעיינות' המזוהה עם חב"ד ו- 'יזראל פרי ספיריט' המזוהה עם ה-OU, 'אש התורה' ו'מאור'. הנתון המדהים במיוחד הוא שאחד מכל שלושה סטודנטים יהודים אמריקאים שמגיעים לישראל מזדהה כרפורמי – ובכל זאת מעדיף להגיע לישראל שלא דרך התנועה הרפורמית. על הנקודה הזו הצביע גידי מארק כשעיתון הארץ ניסה לדחוק אותו לפינה ולהוציא ממנו התנצלויות על כך שארגונים אורתודוקסים הפכו כה דומיננטיים בתהליך גיוס המבקרים בארץ. "את צריכה לשאול את המשתתפים שבוחרים במארגנים האחרים למה הם מעדיפים אותה", הוא אמר לכתבת. "ואת צריכה לשאול את התנועה הרפורמית – ואת התנועה הקונסרבטיבית, שגם היא הייתה מארגנת טיולים עבורנו עד לפני עשר שנים – למה הם לא מושכים מספיק משתתפים".

הנוף היהודי האמריקאי שונה מאד מהנוף היהודי בישראל. על אף שהתנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות מתאפיינות יותר ויותר בקהילות מתבגרות ובאובדן הצעירים, הם עדיין נהנים מיתרון מספרי בולט על פני האורתודוקסים. בהתחשב בכך, אפשר להבין את הפליאה שמביע עיתון הארץ, שניסה בכתבה לבדוק האם העובדה שהתורם הראשי של תגלית הוא השטן (כלומר, שלדון אדלסון) היא הסיבה להרחקת הרפורמים, או שמא האשמה נעוצה דווקא בהרכבה הדתי-קיצוני של הממשלה הנוכחית. אלא שככל שהכתבה מנסה למשוך לכיוון הזה, באים הציטוטים של המרואיינים ומוכיחים שהמציאות בשטח, איך לומר, קצת שונה.

(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

קחו למשל את דבריו הנרגנים של ריק ג'ייקובס, נשיא איגוד היהדות הרפורמית. "מיליוני דולרים של משלמי-מיסים בישראל מבוזבזים על חיזוק של מוסדות אולטרה-אורתודוקסים בקמפוסים", הוא טוען. "כשמשתתפי תגלית חוזרים מהטיולים שלהם עם המארגנים הללו, נעשים מאמצים לגרום להם לבדוק דרך מסורתית יותר של יהדות".

אתם הבנתם את זה? הארגונים הדתיים שמביאים סטודנטים יהודים אמריקאים לארץ שומרים איתם על קשר גם בחזרה לארצות הברית, ומנסים לעניין אותם במסורות יהודיות אזוטריות כמו שבתות וחגים. לרפורמים אין הרבה מה להציע בתחום (מוזר, אבל תחום 'הקירוב', משום מה, לא ממש מפותח אצלם) והם מרגישים מאוימים.

אם זה לא מספיק, עיתון הארץ כותב בעצמו כי לארגונים האורתודוקסים יש כבר נוכחות חזקה בקמפוסים האמריקאים –בעוד 'התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית בקושי פעילות בקרב הדמוגרפיה הזו'. כן-כן, האורתודוקסים מואשמים בכך שהם נהנים מיתרון בלתי הוגן, לכאורה, רק משום שהם ממילא פעילים בקמפוסים ומכירים את הסטודנטים היהודים. למה התנועה הרפורמית אינה פעילה באותה מידה? ציטוט בהמשך של רבאיי רפורמי אנונימי שעבד בעבר בבית הסטודנטים היהודיים באוניברסיטה גדולה עשוי לספק את התשובה. "הארגונים האורתודוקסים טובים מאד בבניית מערכות יחסים עם הסטודנטים", הוא מתלונן ל'הארץ'. "יש להם גם הרבה כסף. אני הייתי מתקשה מאד לקבץ כסף לאירועים (לסטודנטים היהודים, מ.כ.) ותמיד נדהמתי לראות כמה קל היה לחב"ד לארגן דברים".

הדוסים, בקיצור, פשוט השתלטו על השוק. רק תראו את טכניקות השיווק שלהם. "הארגונים האורתודוקסים גם הרבה יותר אגרסיביים בשיווק", כותב הארץ. ומצטט – שוב בעילום שם – גורם יהודי לא אורתודוקסי באחד הקמפוסים. "יש להם מגייסים מקרב הסטודנטים שממש הולכים מדלת לדלת כדי להביא נרשמים לטיול", הוא מתאר בזעזוע. "זה לא הדרך שבה שאנחנו והשאר עובדים!"

כך למשל מתואר כיצד 'מעיינות' מספק טיול חזור חינם לישראל או כרטיס מתנה בשווי 600 דולרים לסטודנטים יהודים שמצליחים לרשום עשרה חברים לטיול. "איך אני יכול להתחרות עם זה?" מתמרמר הרבאיי הרפורמי.

אז מה יש לנו כאן? הארגונים האורתודוקסים מוצלחים יותר כי הם עובדים בהתלהבות ובמרץ גדולים יותר. אנשי הארגונים הללו משקיעים באמת בצעירים לא דתיים ומגלים אכפתיות כלפיהם. הפלא ופלא – הם אפילו מצליחים לגייס תרומות כי יש אנשים שמאמינים בשליחות שלהם מספיק כדי לתרום. הרפורמים, לעומת זאת, כך הם מודים בעצמם, לא מצליחים לשכנע אף אחד להשקיע בהם את המשאבים הדרושים לאופרציה יעילה יותר, וגם לא מושכים לשורות אנשי הדת שלהם אנשים שמוכנים לעבוד בהתמסרות ובהתלהבות בהם עובדים רבנים אורתודוקסים – או שיעמלו קשה לשמור על קשר עם סטודנטים בחזרתם מטיולי תגלית.

נדמה שהמשפט 'מלאך רע עונה אמן בעל כורחו' נכתב בדיוק על הסיטואציה הזו. בימים בהם גורמים רפורמים מנסים לקנות אחיזת רגל בישראל, מאלף לראות את המצב שלהם מעבר לים, במדינה שבה פעם היה להם כמעט-מונופול על היהדות. הם בעצמם מודים: אנחנו לא יכולים להתחרות באורתודוקסים, שאפילו מיטיבים מאיתנו למשוך את הנוער שלנו. בפעם המי יודע כמה מסתבר: היהדות המסורתית – ולא הגרסאות 'המחודשות' שלה – היא זו שתמיד מנצחת.