מחקר חדש: נישואים מפחיתים את הסיכון ללקות בדמנציה

'לא טוב היות האדם לבדו', מסתבר, מתבטא גם בצלילות הנפשית לאורך ימים. מחקר חדש מצא: נישואים מורידים משמעותית את הסיכון ללקות בדמנציה.

המחקר בדק 15 מחקרים שכללו נתונים על 800,000 משתתפים מרחבי אירופה, אסיה, צפון אמריקה ודרום אמריקה. בכל מקום בעולם נמצא קשר חזק בין נישואים ובין הגנה מפני הידרדרות קוגניטיבית בגיל הזקנה.

החוקרים מצאו כי אנשים רווקים היו סיכון גבוה יותר ב-42 אחוזים ללקות בדמנציה בהשוואה לאנשים נשואים, ואילו אלמנים היו בסיכון גדול יותר ב-20 אחוזים, אם כי במקרה שלהם רמת ההשכלה שלהם נראתה כמפצה במידת מה על ההעלאה בסיכון: ככל שבן הזוג שהתאלמן היה משכיל יותר כך הוא סבל מסיכון פחות ביחס לשאר האלמנים בני גילו.

כיום, כ-47 מיליון אנשים בעולם סובלים מדמנציה, ומידי שנה נוספים לרשימה עשרה מיליון בני אדם נוספים. שבעים אחוז ממקרי הדמנציה נגרמים כתוצאה ממחלת האלצהיימר. על פי ארגון הבריאות העולמי, דמנציה היא סיבת המוות השביעית בתכיפותה בעולם.

"ערכנו את המחקר הזה כי חשבנו מראש שייתכן שהתועלת הבריאותית הפוטנציאלית של נישואים – דבר שכבר ידוע למחקר – יכולה לכלול גם הפחתם הסיכון ללקות בדמנציה" אומר ד"ר אנדרו סומרלנד, החוקר הראשי מאוניברסיטת לונדון קולג'. "כך שבעצם ציפינו לראות הפחתה בסיכון לדמנציה ,אבל כן הופתענו מהקשר החזק שמצאנו בין נישואים והפחתת הסיכון לדמנציה".

מה יש בנישואים שמגן מפני דמנציה בגיל מבוגר? חוקרים אינם בטוחים לגבי התמונה המלאה, אבל הם אומרים שחלק מהסיבה היא וודאי העובדה שנישואים מובילים בדרך כלל לאורח חיים בריא יותר: בני זוג נשואים לעיתים קרובות מתחילים ביחד להתעמל ולהקפיד על תזונה טובה יותר, והם גם נוטים פחות לעשן או לשתות.

בנוסף, ברשימת ההמלצות הרפואיות להתגונן מפני דמנציה מופיעה העלאת רמת המעורבות החברתית – מה שגם כן קל יותר לעשות כזוג. 

"מי שאיננו נשוי או איבד את בן הזוג שלו בגיל מבוגר לא צריך להיכנס לפאניקה", מסכמים החוקרים, "אבל הוא כן צריך להיות מודע לכך שהוא בסיכון גבוה יותר לאמץ אורח חיים בלתי בריא - ולהימנע מכך".