הידברות לנוער: בואו נדבר על זה – להתחזק בתוך תיכון חילוני

אתם זוכרים את היום הזה? היום הזה שבו בחרתם להגיד לעצמכם, די! מספיק עם המשחקים, הגיע הזמן להתקרב לאבא'לה שבשמים! באותו היום עשינו נקודת מפנה בחיינו, והחלטנו שהקב"ה הוא אבא שצריך להיות חלק ממרכז החיים שלנו. כל אחד מאיתנו לקח על עצמו החלטה – אחד לקח כיפה בתור התחלה, השני התחיל בכשרות והאחר בשבת. הכל טוב ויפה, אנחנו בשמיים, אנחנו כבר מרגישים איך אנחנו מתקרבים לאט לאט לקב"ה!
אבל אז... קבלנו זריקת מציאות, ובעקבות ההחלטה לעשות פרסה ושינוי בעצמנו, השינוי נראה גם כלפי חוץ, ולא רק כלפי פנים. כלפי פנים אף אחד לא יכול לדעת, זה בינינו ובין הקב"ה. אבל כשכולם רואים – זה כבר נראה אחרת.

האם נתקלתם בתגובות מעין אלו מחברים? "מה זה, התחלת לשים כיפה?", "מה, התחלת להיות דתי פתאום?!", או "עכשיו הוא שומר שבת, נהיה צדיק". אלו תגובות טיפוסיות של חלק מהאנשים ששמים לב לשינוי שהתחלנו בעצמנו.

חלק מהאנשים מגיבים מתוך חיבה ועידוד, וחלק מגיבים את זה מתוך ביקורת. פתאום אנחנו נהיים שונים בחברה שבה אנחנו חיים. רגע אחד אנחנו כמו כולם, ורגע אחר אנחנו פתאום עם כיפה, ויוצאים דופן בתוך בית הספר שלנו. השאלה היא, כיצד עלינו להגיב?

אם זה מתוך עידוד – זכיתם! אין ספק שמעריכים אתכם יותר.
במקרה הפחות נעים, במידה ואמרו לכם לגנאי, התגובה שלנו יכולה להיות מבולבלת. רגע אחד אני צומח ומעמיק את הקשר עם הקב"ה, ורגע אחד אני מושפל בעיני אצל חלק מהחברים שסביבי.
למעשה, זהו דבר לגיטימי. עשינו שינוי, ולא תמיד אנשים לוקחים את זה בקלות. חלקם מקנאים וחלקם מרגישים ריחוק פתאום. לא תמיד אנחנו יכולים לדעת איך להגיב. באותו הרגע, אפשר לראות שקבלנו אתגר במתנה. קבלנו את הזכות שלנו לדעת האם אנחנו באמת רצויים אצל חברינו, או שמא הם בעלי רצונות ואינטרסים אישים כלפינו. התגובה שלנו וההבנה שלנו להתנהגות של חברים חשובה עד מאד.

הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שאסור לנו להכנע ולתת למכשולים כמו לחץ חברתי להפיל אותנו לקרשים. הדרך שלנו, אמונה בקב"ה, זוהי מתנה שקבלנו מה' לפתוח בדרך חדשה וישרה, ואנשים שאוהבים אותנו באמת ילכו איתנו באש ובמים, ויקבלו ויאהבו אותנו ממש כמו שאנחנו, כפי שאנחנו מקבלים אותם.

אין ספק, הקושי להיות פתאום מיוחד בבית ספר חילוני הוא גדול. אתה עומד מול ההשקפה שבית הספר מייצג ומול אנשים בעלי אמונות והשקפות שונות משלנו. אך תמיד עלינו לזכור שהקב"ה לא יזניח אותנו, ויתן לנו את הכוחות להתמודד ולהצליח בכל אתגר שהוא בתוך המקום שבו אנחנו צומחים. אם אנחנו איתנים במקומנו והולכים בדרך שקבענו לעצמנו מתוך תפילה אמיתית וטהורה לקב"ה שיעזור לנו, זה לא משנה מי יהיה מולנו, אנחנו נצליח להתמודד ולראות מי הם האנשים שיעמדו לצידנו ויעזרו לנו, ננסה לקבל בחמלה ובהבנה את הקושי של החברים שלנו לקבל את השינוי שלנו ונראה להם שאנחנו אנשים בדיוק כמו שהיינו קודם, ואנחנו רק הולכים להשתפר. ומי יודע, אולי יום אחד הם יצעדו איתנו בדרך, במקום במקביל אלינו?

נשמור על קור רוח ונצמד לדמויות כמו רב שמחזק אותנו וחברים שמכירים בדרכנו ותומכים בנו (חברות אמיתית!). נפרד מאלה שמפריעים לנו, כי אלו מן הסתם לא חברים שלנו, ונמשיך לדבוק במה שאנחנו ובמי שאנחנו גם בסביבה ששונה מאיתנו.

אם אתם מעוניינים לספר על מקרה שקרה לכם – ספרו לנו בתגובות, או שלחו לנו מייל אודות נושא מסוים או מקרה שעבר עליכם בתור מתחזקים / בעלי תשובה שתרצו שנדבר עליו, לכתובת Dan.poter.13@gmail.com, כדי שנוכל לדבר ולהזדהות יחד עם נקודות דומות בין כולנו.