זהירות: כיצד קיפודי הים הגיעו לים התיכון?

קיפוד הים השחור, הקרוי גם 'נזירית ארוכת קוצים', או בשמו הלטיני Diadema setosum, הגיע אל הים התיכון, ועלינו ללמוד כיצד להיזהר ממנו, כך נמסר בעקבות צוות חוקרים בינלאומי, על פי כתבה שפורסמה ב"זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה". על פי המחקר שנעשה, מתגלים פרטים על התופעה, ומסבירים כיצד יש להיזהר מהקיפודים הללו.

קוציו של קיפוד הים השחור ארוכים וחדים. דקירתו מכאיבה וביכולתה להוביל להתפתחות דלקת בשל הרעלנים המצויים על קוציו ובמי הים, ואף על פי שאינם קטלניים לבני אדם, עדיים מביאים לידי התנפחות ואדמומיות מקומית.

"הקיפודים האלה, שהם מהנפוצים בכל האזורים הטרופיים בעולם וגם בים האדום, פלשו אל הים התיכון והם הולכים ומתרבים בו", אומר ד"ר עמרי ברונשטיין, חוקר במוזיאון הטבע וההיסטוריה בווינה שמתמחה במשפחת קווצי עור. לדבריו: "ב-2006 נמצא הקיפוד הראשון מהמין הזה בחופי טורקיה - הקיפוד הזה נאסף, והוא נמצא כיום באוספים של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת ת"א. מאז, נצפה המין הזה בים התיכון עוד פעמים רבות".

"אמנם, עדיין אין תיעוד רשמי של הקיפוד ממין זה בחופי ישראל, אבל אין לנו ספק שזה רק עניין של זמן עד שזה יקרה", אומר ברונשטיין.

 אכן, במחקר חדש, שמתפרסם במגזין Marine Ecology Progress Series, בחן ברונשטיין את תהליך התפשטות הזן הזה בים התיכון: "אספנו את כל האינפורמציה שקיימת על התפוצה של המין הזה בעולם, ובנינו מודל שחוזה את התפשטותם כמין פולש בים התיכון. גילינו שיש סבירות גבוהה מאוד שהקיפוד הזה יתפשט לכל חופי ישראל ויהפוך להיות נפוץ מאוד בכל מזרח הים התיכון".

לפי ד"ר ברונשטיין, צפויה כאן בעיה: "כרגע אנחנו יודעים שהחל מ-2006 הקיפוד הזה הוא דייר של קבע בים התיכון. הוא אמנם זולג למערכת בצורה מאוד מאוד איטית, אבל כך קורה בפלישות ביולוגיות: כשמין פולש לאזור מחייה חדש, לרוב יש תקופת ביניים בין האירוע פלישה הראשוני לבין התפרצות של המין באזור החדש".

"כשקיפודי הים יגיעו למאסה קריטית מסוימת תהיה התפרצות גדולה בבת אחת, והחשש הגדול הוא שקיץ אחד נתעורר והחופים שלנו פשוט יהיו מלאים בקיפודים האלה", מסביר. "אם לא נפעל, אנו עלולים למצוא את עצמנו מתמודדים עם בעיה דומה לזאת שאנו חווים עם החוטית הנודדת, אותה מדוזה ידועה לשמצה שמשפיעה מאוד על הרגלי הרחצה שלנו".

כיצד ומהיכן הגיעו אלינו הקיפודים? לדברי ד"ר ברונשטיין: "אם מסתכלים על האפשרות של פלישה דרך תעלת סואץ - כפי שהגיעו הרבה מהמינים הפולשים לים התיכון - היינו מצפים שמצרים וישראל יהיו המדינות הראשונות שבהן נראה את המינים האלה, אבל למרות שבשנים האחרונות יש תכנית ניטור ודיגום מאוד ענפה בחופי ישראל בהובלת רשות הטבע והגנים, אין עדיין תיעוד של המין הזה בישראל".

"ההשערה כרגע היא שהוא הגיע לשם באופן אקטיבי על ידי בני אדם, ולא באמצעות התקדמות מאתר אחד לשני מתעלת סואץ צפונה. הוא יכול היה בקלות להגיע כלרווה (פגית) במי נטר בבטן ספינה: ספינות שואבות מים לחלל שלהם כשהן מגיעות מהים האדום ודרך תעלת סואץ, ואז כל מה שמשתחרר לסביבה בים התיכון יכול להתבסס בסביבה החדשה. האפשרות הנוספת, היא שכיוון שזה מין שמוחזק גם באקווריומים לראווה בכל מיני מקומות בעולם - הוא שוחרר לים התיכון (באופן מכוון או בטעות) על ידי בני אדם".

ברצונו של ד"ר ברונשטיין ליידע את הציבור בנושא, ולהסב את תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות בעניין זה, כך שברגע שיגיעו אלינו ראשוני הקיפודים יהיה מעקב אחריהם, ויוכלו לגבש דרכי פעולה להתמודדות עם הבעיה: "אם מקבלי ההחלטות יבינו שהתפרצות של קיפודי הים האלה בחופים שלנו תיצור נזק כלכלי גדול יותר מאשר טיפול בבעיה וסילוק כבר בשלב ראשוני, אולי זה יעזור למנוע אותה או לפחות יקטין את ממדי ההתפרצות".