הטור של אורטל קפטן: לומר תודה לה' גם בזמנים הקשים ביותר – ולזכות לכל טוב העולם

פזית, בחורה צעירה ומוכשרת, ניחנה בכל תכונות האופי הטובות שקיימות על הגלובוס, אך דבר אחד היה חסר לה: טיפת מזל. נכון, עם ישראל מעל המזל, ויתכן שעובדה זו היא שנתנה לה את הכוחות לצעוד מבלי להישבר על אף המכשולים והמשוכות אשר היו פרושות בתחנות חייה.

בגיל 21 עמדה פזית לפני חתונתה. הכל היה מוכן לקראת המעמד והציפייה היתה גדולה למדי. אלא ששלושה שבועות לפני – החליט החתן באופן פתאומי ולא מובן לבטל את החתונה, ונעלם כלא היה. מיותר לציין שהמאורע הותיר את פזית עם צלקת איומה שאיתה נאלצה להתמודד למעלה משנה. לצלקת היו סיבות נוספות. באותה שנה פוטרה פזית מעבודתה עקב קיצוצים בחברה בה היא עבדה, אט אט היא החלה לשקוע בחובות, אמנם לא כבדים מידי אבל בהחלט בעלי משקל עודף. אחת לשבוע הייתה פזית מקבלת שיחה מהבנקאית בה היא נדרשה להפקיד כספים, אחרת יוטל עיקול על מטלטלין שברשותה. אם רק עם סיטואציות מעין אלו הייתה נאלצת להתמודד, דיינו, אך זה לא הסוף! לפזית היה סכום כסף מכובד אותו היא חסכה לחתונתה. באחד הימים פנתה אליה חברת ילדות וביקשה ממנה הלוואה על סך 50,000 ₪ לזמן קצר מאוד, ואף התחייבה להשיב את הכסף במהירות המרבית. לבה נקף אותה והיא החליטה להלוות את הכסף לחברה המדוברת.

זמן רב חלף  והכסף לא הושב, תוך טענה חוזרת ונשנית "עוד כמה ימים אקח הלוואה ממקור אחר ואשיב לך את כספך".

שש שנים חלפו מאז, וכסף אין.

נקודה זו בפרק של חייה אינה הנקודה המרכזית. על אף היותה בניסיונות קשים מאוד הן ברמה הנפשית והן ברמה הכלכלית לא ויתרה אצילת המידות לומר תודה לה' על מה שעבר עליה. באחד הימים אף נמצא פתק שהיה חבוי בארנקה של פזית, בו היה כתוב: "בוטלה החתונה – תודה רבה לך ה', אתה כנראה מחפש לי משהו טוב יותר".

"פוטרתי מהעבודה כי המקום לא טוב עבורי – אין לי ספק שאתה תמצא לי מקום אחר טוב יותר".

"תודה רבה לך על החובות בבנק, מי יודע על מה מכפרים לי הביזיונות אותם אני מקבלת בכל שיחת טלפון מהבנקאית".

"ותודה רבה לך על 50,000 ₪ אותם לא קיבלתי בחזרה. אינני יודעת מה עומד מאחורי כך, אך בכל מקרה תודה לך ה'".

עוצמות נפש בהן לא נתקלתי רבות בשנים.

לפני כחצי שנה נפגשנו שוב, אחרי שנים רבות של נתק. נדהמתי לגלות בחורה עם סיפור חיים שונה מזה שהכרתי, סוג של "טוויסט בעלילה".

מולי עמדה בחורה בת 27, נשואה ואמא ל-3 ילדים מדהימים ויפים. "שלך?", שאלתי את פזית. "כן, ברוך השם, מיכאל, דוד וליאת. תגידו שלום, ילדים". "מה את עושה בחיים?", שאלתי. "יש לי משרד פרטי לעיצוב פנים וארכיטקטורה, בו יש 12 מעצבים ומעצבות. אחד המשרדים הגדולים והנחשבים בארץ, ברוך השם". שוחחנו מעט, והיא חיזקה אותי מאוד במשפטים הקצרים שנאמרו בשיחה זו. "כשהייתי בעיצומה של התקופה הקשה אותה עברתי הייתי בטוחה שחרב עלי עולמי. רצף האירועים אליו נכנסתי ייאש אותי עוד ועוד, אבל הורי לימדו אותי כלל גדול בחיים: 'מה שעושה ה' – לטובה הוא עושה'. ואני חייבת לומר לך שראיתי את זה עין בעין. הבחור איתו הייתי אמורה להתחתן והחליט לברוח יושב כבר שנה שלישית במאסר על עבירה חמורה. הפיטורים ממקום העבודה גרמו לי לפתוח משרד משלי, וברוך השם להצליח מבחינה כלכלית. ואת ה-50 אלף את זוכרת?". "בוודאי", השבתי, "הסתדרתם?". "קיבלתי הרבה יותר. הבחורה עובדת אצלי במשרד, זכיתי להחזיר אותה למסלול ולגרום לה לצאת מהבוץ הכלכלי אליו היא החלה לשקוע. אני בטוחה, סיימה פזית, שה' הוליך אותי בדרך זו והעלה אותי מבירא עמיקתא לאיגרא רמא משום שזכרתי לומר לו תודה גם כשהייתי בצער, גם בזמני לחץ ודוחק, גם כשלא מצא חן בעיני המצב בו הייתי והיום אני ממשיכה להודות לה' יתברך על כל הטוב הבלתי פוסק שמשפיע עלי".

"קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך... כי במקלי עברתי את הירדן... ועתה הייתי לשני מחנות".

יעקב אבינו מרים את עיניו לקב"ה ואומר: ריבונו של עולם, ניסיונות רבים וקשים עברתי: עשו אחי מבקש להרגני, אליפז בנו מוריק אותי מנכסי, לבן מנסה לרמותני, 21 שנים של עבודה קשה בחורף, בקיץ, בסתיו ובאביב, וכעת שוב מפגש עם אחי המתנכר אלי ומנסה לבצע את מבוקשו. עם כל זאת, כמה חסד אתה עושה עימי ועתיד לעשות עימי. ממציאות בה הייתי ריק וחסר כל כאשר רק מקלי בידי, ברוב טובך השפעת עלי ועתה הייתי לשני מחנות מלאים כל טוב.

כמה חסדים גלויים ונסתרים עושה עמנו ה' יתברך רגע-רגע. את חלקם אנו רואים ועל חלקם אף לא יודעים, אבל לפחות על מה שעינינו רואות עלינו להודות ולהלל, ולשבח ולפאר ולרומם על כל הטוב האינסופי.

אנו זוכים לקום בבוקר, לפקוח עיניים, ללכת על הרגליים, ויתרה מכך: אנו אוכלים ושותים בצורה טבעית, משתמשים בכל חמשת החושים בצורה נפלאה. שום דבר לא מובן מאליו. הכל בחסדיו המרובים של מי שאמר והיה העולם. ובתוך מרוץ החיים עלינו לעצור לרגעים אחדים ולומר "תודה לך ה'", כפי שעצר יעקב רגע לפני המפגש עם עשיו והודה לה' יתברך על כל הטוב.

תודה למלך מלכי המלכים שלעתים נותן לנו לחצות את הירדן עם מקל, אך בסופו ממתינים לנו שני מחנות.