למה לנפתלי בנט אין שום דבר משמעותי לומר על הפגיעה בשבת?

ואם כבר מדברים על מדינה יהודית, עוד הערה לסיום: ביום חמישי שעבר התראיין יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט לתוכנית 'שש עם'. הוא דיבר כדרכו ברהיטות על שלל סוגיות: חוק הלאום, חוק ההמלצות, דוד ביטן וההתנהלות שלו מול בני בגין ("אומרים שנקניקיות ופוליטיקה – עדיף לא לראות איך עושים את זה") וכמובן ענייני משרד החינוך, שביתות ורן ארז.

אבל בתחילת הריאיון שאלה אותו המראיינת (גילוי נאות: אני מכיר אותה אישית) על הנושא שלמחרת יהפוך למרכזי ביותר במערכת הפוליטית: הפגיעה בשבת. "יש את עמדת החרדים, יש את עמדת הליכוד, איפה עמדת הבית היהודי? אתה די נמלט מהסוגיות האלה. הבית היהודי לא מוביל משהו בענייני דת ומדינה. אתה מסתפק בסרטונים על פרשת השבוע עם הבת שלך מיכל?…"

"קודם כול זאת תרומה גדולה מאוד, הפוסטים על הפרשה. תתכוננו לסרטון של מחר", ענה בנט בחיוך, אבל אחרי כמה מילות נימוס על כך שלדעתו אם רוצים אפשר להגיע להבנות – הוא הודה: "האמת שזאת נטייה באמת אישית שלי. אני לא אוהב לזנק לתוך הסוגיות האלה. בוודאי כשיש אנשים גדולים ממני שעושים את העבודה. כל בן אדם ונטייתו. אני מתעסק בחינוך, בביטחון ובפן המדיני. אלה באמת האזורים שיותר מעניינים אותי".

ברגע הראשון התרשמתי מהכנות של בנט. הוא לא סיפר סיפורים, אלא אמר בפשטות שזה לא ממש מעניין אותו. ברגע השני, התרשמתי אפילו עוד יותר. זאת הפעם הראשונה שאני שומע פוליטיקאי שמודה שיש נושאים שהוא לא מבין בהם, אז הוא משאיר את הזירה למי שעושה זאת טוב ממנו. זה כבר ממש נדיר. יו"ר מפלגה שגם אומר אמת, וגם מצטנע ואומר שיש גדולים ממנו.

נפתלי בנט (צילום: פלאש 90)

אבל אז, ברגע השלישי, חשבתי לעצמי: בעצם, למה זה ככה? הרי הציונות הדתית ובנט בראשה כל כך אוהבת להיות עם היד על ההגה, להוביל, להתוות דרך, לקבוע מדיניות משלה, והנה דווקא בענייני יהדות, שיש להם השפעה על הכול, על ארץ ישראל, על עם ישראל, על תורת ישראל כמובן, פתאום כולם מתמלאים ענווה?

באמת אין למפלגת הציונות הדתית ולעומד בראשה מה לומר, להציע אלטרנטיבה? למה לא מדברים על השבת באותה אכפתיות שדיברו השבוע על נתיב האבות? האם במצע הבית היהודי בעצם כתוב "בענייני יהדות ושבת במדינת ישראל – אנא פנו לרבי מגור. תודה"?

לתגובות: yedidyam@netvision.net.il

הטור התפרסם בעיתון 'בשבע'.