קו ההלכה: כל ההלכות שחשוב לדעת לקראת חג החנוכה

"בתקופת בית המקדש השני גזרו מלכי יוון גזירות על ישראל, ובטלו אותם מדתם, ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות, ולחצום לחץ גדול, ופשטו ידיהם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטימאו הטהרות, והיה צר מאד לישראל מפניהם, עד שריחם עליהם ה' אלקי אבותינו, והצילם מידם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו את ישראל מידם. והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה המלכות לישראל, ונמשכה יותר ממאתים שנה עד חורבן הבית השני. וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, היה זה ביום כ"ה בכסלו, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור להדליק המנורה שבבית המקדש, אלא פך אחד של שמן שלא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו רבותינו שבדור ההוא שיהיו שמונה ימים אלו ימי שמחה והלל. ומדליקים בהם נרות בכל לילה משמונת הלילות לפרסם הנס ולגלותו, וימים אלו נקראים חנוכה" (משנה ברורה סימן תרע"א סעיף קטן א').

כמה נרות חייבים להדליק בכל יום?

1. כיוון שהנס אירע בנרות, תיקנו להדליק נרות בכל לילה כדי להזכיר הנס. מעיקר הדין מספיק להדליק נר אחד בכל יום, וראוי להדליק כפי מספר הימים, דהיינו ביום הראשון ידליק נר אחד, ביום השני ידליק שניים, וכן הלאה (על פי הגמרא במסכת שבת דף כ"א עמוד ב', וכן פסק בשלחן ערוך סימן תרע"א סעיף ב').
2. מי שמצבו הכלכלי קשה, יכול להדליק את הנר הראשון בשמן זית, ואת שאר נרות ההידור בשמן זול יותר (כף החיים סימן תרע"ג סעיף קטן י"ד). אבל לא ידליק חלק הנרות בשמן וחלק בשעווה (שו"ת שער אפרים סי' ל"ט ומשנה ברורה סימן תרע"ג). ואם יש בידו הברירה להדליק נר אחד משמן בכל יום, או להדליק בנרות שעווה וכך יוכל להדליק גם את נרות ההידור - עדיף שידליק בנרות שעווה ויקיים את ההידור להוסיף בכל יום נר חדש (משנה ברורה סימן תרע"א סעיף קטן ז').
3. אם מסתפק אם הדליק נרות חנוכה, אינו צריך לשוב ולהדליק, משום ספק דרבנן לקולא (חזון עובדיה עמוד כ' בהערות).
4. אחר שהדליק בעל הבית את הנר הראשון, מותר לתת לאחד מבניו הקטנים שהגיעו לגיל 6 ומעלה להדליק את נרות ההידור, כדי לחנכו במצוות. ואת נר השמש יכול לתת לבנו הקטן מגיל 6. (חזון עובדיה עמוד כ"א בהערות).

מקום הדלקת הנרות

1. מצווה להניח נרות החנוכה סמוך לפתח מצד שמאל, כדי שתהיה המזוזה מימין ונרות החנוכה משמאל, וכשהוא נכנס ויוצא – הרי הוא מוקף במצוות. ובפרט אם לובש ציצית, זוכה שעליו נאמר "והחוט המשולש לא במהרה ינתק". כן כתב השאילתות דרב אחאי גאון (פרשת וישלח סימן כ"ו). ובזמנינו, שרובם דרים בבנייני קומות, ואין כל כך פרסום הנס אם ידליק בפתח ביתו, מדליק בחלון ביתו הפונה לרשות הרבים. כך היא שיטת רש"י, וכן פסק בחזון עובדיה.
2. מצווה מן המובחר להניח את הנרות בתוך עשרה טפחים (80 ס"מ) מקרקע הדירה. ואם הניחם למעלה מי' טפחים – יצא ידי חובה. והטעם שיש להניחה בגובה נמוך כל כך, כותב המשנה ברורה (סימן תרע"א סעיף קטן כ"ז) שבאופן זה יש פרסום הנס, משום שדבר העשוי לאור - אין דרך להניחו כל כך למטה.
3. אבל אין להניחם למעלה מכ' אמה (כ-9 מטר גובה). ואם הניחם למעלה מכ' אמה, לא יצא ידי חובה אפילו בדיעבד (שלחן ערוך סימן תרע"א סעיף ו'). ולכן אדם הדר בקומה גבוהה מקרקע רשות הרבים יותר מכ' אמה (מקומה רביעית ואילך בדרך כלל), יניח הנרות בפתח הדירה מבפנים, הואיל ואין בזה היכר כל כך לבני רשות הרבים ואין העין שולטת בזה (פרי חדש סימן תרע"א סעיף ו'). ואם יש בניינים ממול שרואים את החנוכייה – מותר להדליק בחלון, שהרי יש פרסום הנס לאלו הדרים ממול (הגרש"ז אויערבך).

(צילום: shutterstock)

זמן הדלקת נרות חנוכה

1. כיוון שהגיע זמן הדלקת נרות – אסור ללמוד, ובוודאי שאסור להתעסק בדברים אחרים, ואפי' אם התחיל – פוסק באמצע (בית חדש ומשנה ברורה סימן תרע"ב סעיף קטן י').
2. זמן הדלקת נרות חנוכה, למנהג אשכנז נוהגים להדליק נרות בשקיעת החמה (בסביבות השעה 16:40), ולמנהג ספרד מדליקים בצאת הכוכבים (בסביבות השעה 17:00).
3. צריך לתת שמן בנרות, שיעור שהנרות ידלקו לפחות עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים (כך מבואר בגמרא שבת כ"א ושלחן ערוך סימן תרע"ב סעיף ב'). ואם לא היה מספיק שמן, אפילו אם אחר שבירך והדליק הוסיף שמן – לא יצא ידי חובה (שלחן ערוך סימן תרעה סעיף ב').
4. בני ספרד נוהגים להתפלל ערבית בשקיעה, כדי להספיק את הדלקת הנרות בצאת הכוכבים, ואומרים קריאת שמע שוב אחר התפילה (שו"ת תפילה למשה חלק ב' סימן מ"ח).
5. מי שלא הדליק בתחילת הלילה, והגיע לביתו בשעה מאוחרת, וכל בני הבית כבר נרדמו – אם יכול להעיר אחד או שניים מבני הבית שישמעו ממנו ברכת "להדליק נר חנוכה" – הנה מה טוב, ואם לאו, יברך וידליק נר חנוכה (חזון עובדיה עמוד ס"ד).
6. לאחר שעברה חצי שעה מהדלקת הנרות – יכול לכבות את הנרות (משנה ברורה סימן תרע"ב סעיף קטן ז').

באיזה כלי, שמן ופתילה ראוי להדליק

1. מצווה מן המובחר להדליק בחנוכיית כסף. ואף שמניח בתוך החנוכייה כוסיות זכוכית, אין זה מוריד את מעלת הכלי, ונחשב כהדלקה בכסף ולא בזכוכית, ובפרט אם אותן הכוסיות אינן יכולות לעמוד בפני עצמן, כי אין להן תחתית מרובעת, שבאופן זה בוודאי בטלים לחנוכיית הכסף (שו"ת שבט הלוי חלק ח' סימן קנ"ז, ושו"ת שבט הקהתי חלק ג' סימן ר"א).
2. כל השמנים והפתילות כשרים להדלקת נרות חנוכה, ומ"מ מצווה מן המובחר להדליק בשמן זית (רמ"א בשלחן ערוך סימן תרע"ג סעיף א').
3. שמן זית קרוש כשר לכתחילה להדלקת נרות חנוכה, ויש בו מעלת המהדרין, ועדיף מנר שעווה (שו"ת שבט הלוי חלק ט' סימן קמ"ג).
4. המדליק באור החשמל אינו יוצא ידי חובה, ולכן אם מדליקים בבית הכנסת חנוכייה חשמלית – אין לברך עליה, אלא ידליק בלא ברכה (כף החיים סימן תרע"ג סעיף קטן י"ט, וחזון עובדיה עמוד צ"ז, בהערות).
5. מצווה מן המובחר לעשות הפתילה מצמר גפן (חיי אדם כלל קנ"ד סימן ח').
6. "פתיל צף" כשר לכתחילה לנר חנוכה (חזון עובדיה עמוד פ' בהערות, ושו"ת שבט הלוי חלק ח' סימן קנ"ז).

סדר הברכות וההדלקה

1. המדליק בלילה הראשון מברך ג' ברכות: "להדליק נר חנוכה", "שעשה ניסים לאבותינו" ו"שהחיינו" (שלחן ערוך סימן תרע"ו).
2. יכוון היטב בברכות הדלקת הנרות לאומרן מתוך שמחה, מכיוון שהמצווה חביבה בשעתה לזמן, פעם אחת בשנה, ולכבוד המלאכים קדישין הבאים לבית בשביל מצווה זו (ספר קב הישר פרק צ"ו).
3. אם לא בירך "שהחיינו" בלילה הראשון – מברך כשיזכור בשעת הדלקת הנרות עד סוף החנוכה (שלחן ערוך סימן תרע"ו סעיף א').
4. מנהג הספרדים לברך "להדליק נר חנוכה", ומנהג האשכנזים – "להדליק נר של חנוכה" (שלחן ערוך שם סעיף א').
5. מלילה שני ואילך מברך שתי ברכות: "להדליק נר חנוכה" ו"שעשה ניסים" בלבד (שלחן ערוך שם סעיף ב').
6. אחר ההדלקה אומר "הנרות הללו אנו מדליקין" וכו', ויש בו ל"ו תיבות כנגד נרות החנוכה (כך מבואר ברא"ש שבת פרק ב' סימן ח', ושלחן ערוך שם סעיף ד').
7. סדר ההדלקה: בלילה הראשון מתחיל להדליק את הנר הקיצוני מימין, ובליל ב', כשיוסיף נר אחד סמוך לו, מברך על הנר החדש ומדליק משמאל לימין, וכך ממשיך והולך בכל לילה, שמברך על הנר החדש שמצד שמאל, ולאחר מכן פונה לימין (שלחן ערוך שם סעיף ה', ושער הכוונות דף ק"ח עמוד ג').
8. בספר זכירה (זכירת מנחם עמוד תקע"ח) כתב שסגולה בחנוכה, בכל לילה ולילה כשידליק הנרות יאמר שבע פעמים "ויהי נועם", וזו סגולה לשמירה לכל השנה.

אסור להשתמש באור הנרות

1. אין להשתמש לאור הנרות בין בשבת בין בחול, ואפילו תשמיש של קדושה, כגון ללמוד לאורם – אסור (שלחן ערוך סימן תרע"ג סעיף א').
2. מותר להלך לאור הנרות לפי תומו באופן שלא יכשל, ואינו מחויב לעצום עיניו. ואינו נקרא תשמיש, אלא כאשר עושה מלאכה ממש לאור הנרות (כף החיים סימן תרע"ג סעיף קטן ל').
3. כדי שלא ישתמש בנרות החנוכה, נהגו להוסיף שמש, שאם ישתמש לאור הנרות, יהיה זה לאור השמש. וצריך לעשות היכר לשמש – או שיניחנו גבוה משאר הנרות, או שירחיק אותו מעט משאר נרות (שלחן ערוך סימן תרע"ג סעיף א'). ואף בזמננו, שישנו אור החשמל, בכל זאת יש עניין להוסיף ולהדליק נר נוסף לשמש, ויש בזה רמזים עמוקים (מדבר קדמות, סוף מערכת ח').

הפטורים מהדלקת נרות חנוכה

1. מי שאין לו בית – פטור מהדלקת נרות חנוכה. ולכן אדם שהוא מחוסר בית אינו מדליק נרות חנוכה (טורי זהב סימן תרע"ז סעיף קטן ב').
2. חיילים הנמצאים בבסיס, ואין נרות דולקים בבסיס, יכולים להדליק נרות בברכה. ואפילו אם מדליקים עליהם בביתם – יש להם מצווה להדליק נרות בברכה. ואם נמצאים בשדה, אינם מדליקים נרות חנוכה (חזון עובדיה עמוד קנ"ו).
3. חייל שאין מי שמדליק בשבילו בביתו, ונמצא בשטח, יכול להדליק בלא ברכה (שם).
4. הנוסע במטוס פטור לגמרי מהדלקת נרות חנוכה, משום שבאותו הרגע אין לו בית. וכן היושב בספינה פטור מהדלקת נרות (הג"ר בן ציון אבא שאול זצ"ל בקובץ זיכרון יהודה, עמוד ק"ח).

הדלקת נרות בבית הכנסת או במסיבות

1. מברכים ומדליקים נרות חנוכה קודם תפילת ערבית בבית הכנסת, לפרסם הנס (שלחן ערוך סימן תרע"א סעיף ז').
2. נוהגים ששליח הציבור או הרב של בית הכנסת מדליק בבית הכנסת את נרות החנוכה, ויש נוהגים שהשמש מדליק (שו"ת מהר"ם מינץ סימן מ"ג). ולכתחילה אין נותנים לקטן להדליקן בבית הכנסת, משום שיש לעשות פרסום הנס בכבוד הראוי. ומכל מקום, אם הקטן הדליק, בדיעבד יצאו ידי חובה ואין צריך להדליק שוב (חזון עובדיה עמוד מ"ט – נ"א).
3. אם אין עשרה בבית הכנסת, אין לברך על הדלקת נרות חנוכה, כי פרסום הנס לא שייך בפחות מעשרה. ואם ידוע שלאחר מכן יבואו עוד אנשים וישלימו למניין, ויראו את הנרות -רשאי הש"ץ להדליקם בברכה. ואף נשים וקטנים שהגיעו לחינוך מצטרפים לעשרה (כן כתב הגאון יעב"ץ בספר מור וקציעה סוף סימן תרע"א). והוא הדין אם יש עשרה בבית הכנסת, אבל שלשה או ארבעה כבר התפללו בבית כנסת אחר, ושמעו שם את ברכות ההדלקה – למרות זאת מצטרפים למניין (חזון עובדיה עמוד נ"ג).
4. כאשר יוצאים מבית הכנסת וסוגרים את בית הכנסת, ואין מי שנשאר ללמוד או שיבא ללמוד בתוך חצי השעה – מותר לכבות את הנרות (חזון עובדיה עמ' מ"ו בהערות, ובשבט הלוי חלק ח' סימן קנ"ו).
5. במסיבות הנערכות באולמות בלילי חנוכה, שמשמיעים בהן דברי תורה, נוהגים להדליק נרות חנוכה עם הברכות, ויש להם על מה שיסמוכו. וראוי להתפלל שם תפילת ערבית בציבור לאחר ההדלקה (חזון עובדיה עמוד מ"ז).
6. מקום עבודה שיש בו חדר שמתפללים בו בקביעות מנחה וערבית, מדליקים נרות קודם ערבית בברכה, על פי המבואר לעיל (וכן פסק הגר"ח קנייבסקי בתורת המועדים אות ו').
7. מניחים את המנורה מימין להיכל, זכר למנורה בבית המקדש שהיתה בדרום המקדש, דהיינו בצד ימין לקודש הקודשים (שלחן ערוך סימן תרע"א סעיף ז').
8. שליח ציבור שהדליק נר חנוכה בלילה הראשון של חנוכה בבית הכנסת, ובירך שהחיינו, חוזר ומברך שוב בביתו את כל שלוש הברכות כולל שהחיינו, אלא אם כן הוא דר לבדו בביתו, שבמקרה זה יברך ברכת להדליק נר חנוכה בלבד (שו"ת זרע אמת חלק א' סי' צ"ו).

 הידברות וקו ההלכה בשירות ללא תשלום, למענכם. לכל שאלה בהלכה, חייגו עכשיו 073-300-3333