שידוכים מא' ועד ת'. והפעם: ככה נראה האביר שלי?!

"כן, הוא ממש בעל חסד. אני זוכר שפעם ממש איחרנו לאיזה מקום, ורצנו ממש מהר כדי לתפוס את האוטובוס, ואז ראינו איש זקן שסחב מלא קניות והוא, בלי להתבלבל, עצר והציע לאיש הזקן עזרה וגם סחב לו את הסלים...".

- באמת? ואיך הוא נראה?".

"יש נקודה אחת מוזרה אצלו, שהעור שלו, חוץ מזה שהוא מאד מקומט, גם נוטה להיות סגול. אבל חוץ מזה, את יודעת... איך הוא יכול להיראות? קצת כפוף, עם משקפיים גדולים ושיער לבן".

- לא הזקן... הבחור!".

"אה...
 זה הבחור".

זה בסדר גמור לא לאהוב כל מראה. זה גם בסדר גמור לרצות להתחתן עם בחור יפה תואר.
מציאת חן היא דבר חשוב, שאסור לוותר עליו. מצד שני, כדאי לפתח ציפיות הגיוניות. רוב הבחורים לא נראים כמו נסיכים מהאגדות.

אבל מה אני אמורה לעשות אם נפגשתי עם הצפרדע במקום עם הנסיך?!
קודם כל, לא לפסול מיד. לא להצטער שבאת, ולא לתכנן איך את מנתקת את קשרייך עם השדכנית.
נסי ליהנות מהפגישה. נכון, זה קשה, זה לא קל, אבל הקב"ה רצה להפגיש אותך איתו.
נסי להביט פנימה, להכיר קצת את האישיות.
לפעמים המראה החיצוני מטעה. לפעמים בהתחלה זה קצת מפריע (טוב... הרבה...), אבל כשמכירים את האדם ומתרשמים מהאישיות שלו, הכל כ"כ מתגמד (לא הבחור! הוא נשאר גבוה!), לומדים לקבל את זה ואפילו... לאהוב את איך שהוא נראה (באמת קשה להאמין, אבל זה פשוט עובד).
אז חכי קצת, תני לבחור צ'אנס, היפגשי עוד מספר פגישות בלי לחשוב על המראה, ובדקי אם הרגשתך משתנה.
מצד שני, אם לאחר שחיכית בסבלנות וניסית עדיין תרגישי דחייה (סלידה, רתיעה, גועל, טוב... נראה לי שהבנת) – אז תפרדו לשלום. אחרי הכל, מראה חיצוני הוא חלק משמעותי שאי אפשר לוותר עליו,
אבל לא מראש. קודם תני לזה זמן. וב"ה תזכו לחיות בעושר ואושר (אמיתי ופנימי) עד עדי עד! ב"ה.

נחמה ביטקובר היא ראש מכון ''עומק הקשר'' ומאמנת רגשית לקראת זוגיות