לכי תדעי איזו בת מלך קבורה בתוכך

היי לך.

מה שלומך?

איך עבר עליך היום?

ניסיונות, אה...

אין ספק שהיו לך רגעים לא פשוטים.

עכשיו, כשהיום הסתיים, את בשמחה?

שמחה? איזו שמחה? על מה שמחה? כל היום היה הרים ותלאות, ועדין לא הצלחתי להבין איך אני בונה גשר מעל הגיא שמסתמן כאחרון להיום.

איך בדיוק אהיה בשמחה? המוח שלי עסוק בלפתור דברים, בלהבין משוואות עם נעלם אחד (במקרה הטוב), בלעשות סדר בסדר המבולגן שאני זורעת כל פעם מחדש.

וואו, אני בהלם, איך אפשר לחשוב בכלל שאהיה בשמחה? אין לי זמן לזה!

יקרה שלי, יכול להיות שפספסת את העיקר? שהיית עסוקה בטפל ולא בעיקר? שמרוב שחפרת, הכנת לעצמך "קבר" ראוי במקום לבנות לעצמך עולם הבא?

אני מתקשה להבין. עשיתי את מה שציפו ממני, השתדלתי בכיבוד הורים וחרקתי שיניים (עד עכשיו יש לי צמרמורות בשיניים), אהבתי את סביבתי אף על פי שהתחשק לי לצרוח על כולם, שתקתי כשהבוס שוב זרק הערה לא במקום ואפילו חייכתי, שיראה שהכל בסדר... מה לא נכון כאן?

אוקי, אפשר לראות שעבודת המידות חשובה לך. אשריך. מה עם עבודת ה'?

רגע זה לא 1+1?!

לא בדיוק. עבודת המידות היא תיקון הנשמה שלך ע"י עבודה כלפי חוץ, שבירת המידות הקשות ביותר – כעס, גאווה, קמצנות. את כולן ניתן לבחון במציאות מול מישהו אחר.

עבודת ה' היא פנימית. את יכולה לא לכעוס על חברתך כלפי חוץ, אך בפנים היית מוכנה לעשות ולהגיד דברים שאינם ראויים לעלות על הכתב.

אז מה עדיף? עבודת המידות או עבודת ה'?

אין העדפה, יקירה, העבודה היא כוללת. לא ניתן להזניח עבודה פנימית או חיצונית. חייבים לשלב אותן.

לפחות לקבל רמז, מה קודם למה?

נשמה צדיקה, איך ניתן להעדיף ולהקדים עבודה מסוימת? שתיהן אמורות להעלות אותך, לקדם אותך ולקרב אותך אל המקור, אל אבא שבשמיים.

את צריכה להבין, הנשמה שלך היא פלא עצום, חלק אלוק ממעל.

אינך מבינה איזו בת מלך נמצאת בתוכך, איזו גדלות יש בך, איזו תבונה, חכמה, בינה ואהבה ה' השקיע ביצירה המדהימה שנקראת את.

השאלה היחידה היא, לא איזו עבודה נכונה או איזו עבודה קודמת לחברתה, אלא היא –

היי, צדיקה, מה עשית היום בכדי לגלות את בת המלך שבך?

מה עשית היום לכבוד בוראך ע"י העלאת בת המלך משביו של היצר הרע?

כי אם תתמקדי טוב טוב, תראי שבת המלך שבך מלאה בשמחה, כי אין לה באמת ולו סיבה אחת לא להרגיש כך, יש סביבה אור אינסופי.

לפעמים, יקירה, מגיע היצר, המדמה ומסתיר את האור.

קומי עורי כי בא אורך.

האור שם, התאמצי לחפש אותו.

אוהבת אותך מאוד, ומקווה שלעולם לא תוותרי עלי,

בת המלך ש"קבורה" בתוכך.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.